העימות הביטחוני שפרץ בין רוסיה ואוקראינה מהווה גורם אשר מגביר את מידת חוסר הודאות בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם, ובאירופה בפרט. אולם, מבחינה מאקרו כלכלית, ככל שעימות זה לא יתרחב, זה אירוע בעל השפעה ישירה שלילית על כלכלת ישראל במידה מוגבלת, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בעיקר באופן עקיף.
על אף גודלה מבחינת שטח ואוכלוסייה, לרוסיה כלכלה שמהווה כ-2.0% מהתוצר העולמי, וכלכלת אוקראינה מהווה כ-0.2% מהתוצר העולמי (נמוך מכלכלת ישראל שמהווה כ-0.5% מהתוצר העולמי). אם כי, יש לציין שההשפעה של כלכלות אלה על מדינות אזור מרכז-מזרח אירופה הינה משמעותית יותר. כמו כן, יש להדגיש כי לאוקראינה ובעיקר לרוסיה, ישנה השפעה משמעותית על שווקי הסחורות העולמיים, בדגש על נפט, גז טבעי וסחורות מזון, ובראשן דגנים וחיטה. רוסיה אחראית לאספקה של כ-10% משוק הנפט העולמי וכ-20% משוק הגז הטבעי העולמי. רוסיה היא ספקית האנרגיה העיקרית של אירופה. כמו כן, רוסיה ואוקראינה אחראיות לאספקה של כ-30% משוק החיטה העולמי, ולהן השפעה גם בתחום המתכות העיקרי מבניהם הוא פלדה.
העימות הצבאי והסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, כבר גרמו לשיבושים באספקה של סחורות אלה לאירופה ולשאר העולם, התפתחות אשר באה לידי ביטוי בעליית מחירים, גורם אשר תומך בהאצת האינפלציה ברחבי העולם וגם בישראל. כמו כן, הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה עלולות לפגוע בפעילות של חלק מכלכלות אירופה עבורן רוסיה מהווה שותפת סחר. התפתחות זו, עלולה להשפיע בעקיפין על ישראל דרך קשרי הסחר עם אירופה.
באשר להשפעה הישירה על כלכלת ישראל, נציין כי היקפי הסחר בין ישראל לרוסיה ואוקראינה אינם גדולים, ולפיכך לא צפויה השפעה מאקרו-כלכלית רבה על כלכלת ישראל. יצוא הסחורות לרוסיה (בעיקר בתחום החקלאות, כימיקלים, רכיבים למוצרי תקשורת ועוד) הסתכם בשנת 2021 בכ-773 מיליון דולר, שהם כ-1.5% בלבד מסך יצוא הסחורות של ישראל. היצוא לאוקראינה נמוך עוד יותר והסתכם בכ-197 מיליון דולר, והוא מרוכז בעיקר בתחומי החקלאות והכימיקלים.
היקפי יבוא הסחורות ממדינות אלה הינם נמוכים ומרוכזים בעיקר בתחומים: מזון, מוצרי נפט וכימיקלים, עץ, פלדה ויהלומים. גם בתחום השירותים היקפי הסחר בין ישראל למדינות אלה אינם גדולים, אך הינם מרוכזים בענפים מסוימים. מדובר בעיקר בשימוש של חברות ישראליות בתחום ההייטק בשירותי תוכנה, תחום שמהווה כ-68% מהיבוא השירותים העסקיים של ישראל מאוקראינה וכ-29% מיבוא השירותים העסקיים של ישראל מרוסיה. לאור זאת, תיתכן השפעה נקודתית משמעותית בתחום ההייטק על חברות שנתח גדול מפעילותן נשען על אנשי תוכנה ממדינות אלה ו/או שבמדינות שבעימות ישנן לקוחות מהותיים של חברות אלו. בנוסף, כ-56% מיבוא השירותים העסקיים של ישראל מרוסיה מקורו בתחום השירותים המקצועיים.
לסיכום, לאור היקפי הסחר הקטנים יחסית עם ישראל, לעימות בין רוסיה לאוקראינה לא צפויה להיות השפעת מאקרו שלילית ישירה במידה גדולה על כלכלת ישראל. עם זאת, צפויה השפעה עקיפה על ישראל דרך התייקרות מחירי הסחורות, עלייה בתנודתיות בשווקים הפיננסיים