המלחמה באוקראינה – ערפל קרב גם על ההשלכות הכלכליות. סנקציות מתמשכות על רוסיה, וזינוק במחירי האנרגיה צפויים להביא להאטה ניכרת בכלכלה העולמית, שישליכו לבסוף גם על ישראל. אין לישראל חשיפה גדולה בפעילות סחר-החוץ לרוסיה ואוקראינה – היצוא למדינות אלו מהווה כ-1.6% מסך יצוא הסחורות של ישראל והיבוא כחצי אחוז מסך יבוא הסחורות. חברות טכנולוגיה ישראליות פעילות באוקראינה, אבל סביר להניח שהן יכולות להסיט את הפעילות למדינות שכנות. ההשפעות העקיפות הן המהותיות – עליית מחירי האנרגיה באירופה והחרמת רוסיה יפגעו בהשקעות ובכוח הקנייה של מדינות אירופה, שהיא שותפת הסחר העיקרית של ישראל. ישראל מגיעה גם למשבר הזה במצב טוב ביחס לרוב העולם – היעדר תלות בשוק הגז הטבעי העולמי, מקנה לתעשייה המקומית יתרון גדול על פני המתחרות, וגם הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור היא מתונה ביחס לרוב מדינות העולם.
למלחמה יש השפעות אינפלציוניות בטווח הקצר, אך ייתכן שגם מעבר לכך. אנו מעדכנים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה לשיעור של 2.5%. עיקר העדכון בחודשים הקרובים, והוא נובע מעליית מחירי הנפט לרמה של כ- 100 דולר לחבית. אנו מניחים שלקראת הקיץ מחירי הנפט ירדו מעט, אך יוותרו מעל 90 דולר. מחיר הדלק בחודש מרץ עלה בכ-5%. אנו רואים עלייה גם במחירי סחורות חקלאיות ובעיקר במחירי החיטה שעלו מתחילת השנה בכעשרה אחוזים. עליית מחירי האנרגיה באירופה צפויה להמשיך לייקר את מחירי היבוא, וכן לשמור על מחירי הובלה גבוהים. גורם מקומי שצפוי להשפיע כבר בטווח הקצר זה הקלות במדיניות היציאה מהארץ שיביאו להתייקרות חדה במחירי הנסיעות לחו"ל בחודשים מרץ ואפריל.
למרות הירידה בשיעור האבטלה לרמה של 3.7% בחודש ינואר, מספר המשרות הפנויות מוסיף לעלות והגיע ל- 146 אלף איש. חזרת רוב העובדים מחל"ת לא הפחיתה את המשרות הפנויות, ורוב המשרות הן בתחום השירותים. הלחצים לעליית שכר צפויים להימשך, ובניגוד לעליית מחירי הדלק לדוגמה, זה גורם עם פוטנציאל להותיר את האינפלציה ברמה גבוהה לזמן ארוך יותר.
הציפיות לאינפלציה עלו לכל הטווחים. שוק האג"ח מגלם עתה אינפלציה בשיעור של 3.3% לשנה בשנתיים הקרובות. שיעור זה הולך ופוחת עד לרמה של כ-2.5% לטווח של עשר שנים. בשוק הנגזרים האינפלציה לטווח של שנה עמדה ביום שישי על רמה של 2.8%. למרות שעליות המחירים נעוצות ברובם בגורמים גלובליים שיכולים להתפרש כזמניים, סיכון האינפלציה לטווח הארוך יותר עלה אף הוא, לאור הסיכוי שנראה תהליך של התאמות שכר, שיותיר את האינפלציה גבוהה.
האם המלחמה תבלום את עליות הריבית? אנו מעריכים שלפד האמריקני אין ברמות האינפלציה הנוכחיות הרבה דרגות חופש, ותהליך העלאת הריבית ימשך. זה כן יכול להשפיע על תוואי העלאות הריבית בעוד כשנה, ולכן גם העקומים שטוחים. בישראל, אמנם דרגות החופש גדולות יותר, אך האינפלציה השנתית צפויה להגיע בחודש מרץ לרמה של כ- 3.5%, ואנו מעריכים שבנק ישראל יעדיף לא להשתהות ולא להגדיל את הסיכונים הפיננסיים. אנו צופים שתי העלאות ריבית השנה לרמה של כ- 0.5% בסוף השנה. שוק הנגזרים מגלם העלאות ריבית מהירות עד לרמה של כ-1.5% בעוד 12 חודשים.
השפעות כלכליות אפשריות על רקע המשבר במזרח אירופה. בשלב זה ברור שמדובר ב"זעזוע היצע שלילי", שיוביל להאצה באינפלציה ועלול להביא להאטה בצמיחה בעולם, אך מוקדם עדיין להעריך כמותית את ההשפעות. חלק מההשפעות הגלובליות יושפעו מהסנקציות ומצעדים אחרים שמדינות המערב ינקטו כנגד רוסיה. קיימת אי-וודאות גדולה לגבי מחיר הנפט בחודשים הקרובים. מרבית תחזיות הצמיחה והאינפלציה לפני המשבר הניחו שהמחיר הממוצע של חבית ברנט השנה יהיה בין 70 ל-80 דולר. כיום, אנליסטים מסוימים מצביעים על רמות של 100 ו-120 דולר לחבית כאפשריות במהלך השנה. תופעה דומה מתקיימת לגבי מחיר הגז הטבעי, החשוב במיוחד למדינות אירופה, ובראשן גרמניה. כלכלת רוסיה מהווה כ-1.93% מהתוצר העולמי ואוקראינה כ-0.18% בלבד מהתוצר העולמי. למרות חלקן הנמוך יחסית בתוצר הגלובלי, יש להן נתח משמעותי ביצוא של חיטה ודגנים אחרים. על כן, שיבושים ביצוא עלולים אף הם, בדומה להמשך עלייה במחירי האנרגיה, להאיץ את האינפלציה ולהאט את הצמיחה.