ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום דיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעתו של ח"כ אלכס מילר לתיקון חוק התקשורת ויידוע לקוחות על אתרים פוגעניים ואפשרויות ההגנה מפניהם. ההצעה, של חברי הכנסת אלכס מילר, רוברט אילטוב, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, פניה קירשנבאום ואורלי לוי אבקסיס, אושרה בקריאה ראשונה לפני פחות מחודש, ב-18 בינואר השנה.
לפי ההצעה, על ספקיות האינטרנט תוטל אחריות לנקוט במספר פעולות להגנה על קטינים, ביידוע הלקוחות על מסרים פוגעניים ברשת ואפשרויות מניעה או הגנה מפניהם. כמו כן, ספקי האינטרנט יספקו, למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום. כמו כן נקבע כי בעד השירות לא ייגבו הספקיות תשלום נוסף.
בפתח הדיון אמר היו"ר שאמה-הכהן, כי "זה לא חדש שהיום ישנה זירה נוספת שבה צריך לדאוג לילדינו והיא הרחוב הוירטואלי שבו הילדים משוטטים והוא מסוכן לא פחות מהרחובות המציאותיים". ח"כ מילר הוסיף כי ברחוב המציאותי אפשר לראות את פני האדם, שלא כמו ברחוב הוירטואלי שהוא אולי אפילו מסוכן יותר.
והדיון היום התקיים לציון היום לאומי לאינטרנט בטוח, שהוא שיא של שבוע פעילות המתקיים בכל מוסדות החינוך בארץ, שנועד להעלות את המועדות האישית והציבורית לגלישה בטוחה ברשת. השבוע מתקיים זו השנה השביעית ברציפות, ביוזמה משותפת של משרד החינוך, איגוד האינטרנט הישראלי, המשטרה, מיקרוסופט ישראל, עמותת אשנ"ב (אנשים למען שימוש נכון באינטרנט), Start up Seeds, אינטל וגופים ציבוריים נוספים.
במהלך הדיון היום הסביר היועץ המשפטי של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, עו"ד עמית אשכנזי, כי "האינטרנט גולש אלינו ולא אנחנו גולשים באינטרנט. התכנים הולכים ובאים, שלא כמו בטלוויזיה שרק קולטת תוכן". לדבריו, הבעיה בטיפול בנושא הוא שילדים גולשים ברשת לבד וללא השגחה.
חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ’ ביקשה לדעת האם לא ניתן יהיה לחסום תוכן מסוג יחסי מי רגילים, שלא נכלל בהגדרה של תוכן פוגעני. יוזם ההצעה, ח"כ מילר, השיב לה כי למרות שהדבר לא מוגדר כתובן פוגעני התוכנות השונות מאפשרות סינון ברמות שונות ויאפשרו לבצע סינון של תכנים רחבים יותר מההגדרה בחוק.