מיטב: בשבוע האחרון קיבלנו הרבה שיחות מלקוחות שמנסים להבין האם משהו השתנה במערכת הבנקאית בימים האחרונים. ראוי לשים לב לנקודות הבאות:
1. מניות הבנקים בשווקים המתעוררים- השיפור המהיר בכלכלות השווקים המתעוררים המשיך אל תוך 2010 יחד עם סביבה מוניטארית מרחיבה. לכן מניות הבנקים בשווקים אלו (הקו הלבן) התחזקו באופן מרשים.
2. בחודשים האחרונים מגמה זו התהפכה על רקע חששות של אינפלציה גוברת בשווקים המתעוררים ועליית ריבית וריסון מוניטרי. מאז נובמבר ניכר ביצוע חסר משמעותי לעומת הבנקים האמריקאים.
3. בדיוק באותו זמן מניות הבנקים בארה"ב (הקו הירוק) התחילו להתאושש כשהפד התחיל עם ההרחבה המוניטארית הנוספת והתחילו לפרסם נתונים חיובים לגבי הכלכלה שהפריכו את החששות ממיתון כפול ששררו באמצע 2010.
4. הבנקים הישראלים, כרגיל, נמצאים איפשהו באמצע (הקו האדום בגרף). בשונה מהשווקים המתעוררים מערכת הבנקאות המקומית רוויה והמשקיעים לא רואים נגד עיניהם חלום גדול של צמיחה באמצעות העמקת החדירה של מוצרים פיננסים בסיסים לשוק. לכן, העליות מדד הבנקים המקומיים לא היו יכולות להשתוות מדד הבנקים בשווקים המתעוררים. מאידך, בדומה לשווקים המתעוררים ישראל חזרה לפסי צמיחה מהירים ולכן מניות הבנקים המקומיים תיפקדו יחסית טוב לעומת מניות הבנקים בארה"ב באמצע 2010 כשהחשש של מיתון כפול באמריקה היה בעיצומו. לקראת סוף 2010 (עד לאירועי מצרים) הבנקים הישראלים התנהגו בצורה טובה מזו של השווקים המתעוררים בגלל שבעיות האינפלציה בארץ אינן חריפות ולכן בהשוואה לשווקים המתעוררים יש פחות חשש מעליות ריבית חדות ומהירות שיכולות לגרום להאטה של ממש בכלכלה.
5. על רקע זו אנחנו נוטים לייחס את הירידות האחרונות לאירועים גיאו-פוליטיים באזור. מנהלי התיקים והמוסדיים מנסים להקטין את הבטא של פורטפוליו המניות ולכן מכרו מניות פיננסים.
6. בעקבות ירידות אלו נוצרו פערים יחסית נאים בין מחירי היעד לבין מחירי מניות הבנקים. לאומי, פועלים מזרחי נראים אטרקטיביים ואין צורך כרגע לתור אחרי בנקים זולים יותר עם רמת רווחיות נמוכה כגון דיסקונט ובינלאומי.