ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה היום דיון בנושא תקציב המדינה לשנות הכספים 2021-2022 – בהשתתפות שר האוצר אביגדור ליברמן והשר במשרד האוצר חמד עמאר.
מסקירת מכון המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לפי התחזית המקרו-כלכלית של משרד האוצר בתקציב המדינה, בשנים 2022-2021 צפויה צמיחה בשיעור של 5.1% ו-4.7%, בהתאמה. יעד הגירעון בשנים אלו הוא 6.8% בשנת 2021 ו-3.9% בשנת 2022. יחס חוב-תוצר צפוי להישאר ברמתו הנוכחית של כ-73%, לאחר שעלה באופן חד בשנת 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה.
הצעת התקציב המקורי נטו לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום חובות, היא כ-609.1 מיליארד ש"ח ולשנת 2022 כ-562.9 מיליארד ש"ח, המהווה גידול של כ-22% ביחס לתקציב המקורי בשנת 2018. בחינת הצעת התקציב לשנים 2022-2021 לפי אשכולות מלמדת כי משקל תקציבי הביטחון ותשלומי הריבית בתקציב ירד, כך שהתפנו מקורות תקציביים לגידול בשיעור גבוה יותר בתקציבי המשרדים האזרחיים (כגון: משרד החינוך ומשרד הבריאות) וכן בתקציבי פיתוח תשתיות.
לפי הצעת התקציב, מוצע להעלות את יעד הגירעון בשנת 2021 לכ-6.8%, שמתוכו 3.8% הוא גירעון הנועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה, ובשנת 2022 מוצע להעלות את יעד הגירעון לכ-3.9%, שמתוכו 0.4% נועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה. כמו כן, מוצע כי ההתכנסות ליעד גירעון של 1.5% תהיה החל משנת 2026 ואילך, במקום בשנת 2024 כפי שקיים בחוק. מוצע כי התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בשנת 2021 יהיה 432.3 מיליארד ש"ח ובשנת 2022 - 452.5 מיליארד ש"ח, גידול בשיעור של כ-14% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2019.
סכום הצעת התקציב הרגיל לשנת 2022 הוא כ-391.1 מיליארד ש"ח, גידול של כ-16% בהשוואה לתקציב הרגיל בשנת 2018. סעיפי ההוצאה הגדולים ביותר בשנת 2022 הם משרד החינוך (17.3%), משרד הביטחון (15.3%), העברות לביטוח הלאומי (12.8%), משרד הבריאות (11.2%), ותשלומי ריבית ועמלות (11%).
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הכי חשוב להדגיש שכלכלת ישראל עובדת וצומחת. חשוב להתחשב לכל הפרמטרים האובייקטיבים – קודם כל גביה, בנושא גביית מיסים אנחנו עולים על כל הציפיות. בנושא של נפח הפעילות בכרטיסי האשראי, זה שובר את כל השיאים. גם שמסתכלים על הדוחות הרבעונים של כל החברות הנסחרות בבורסה, הם נותנים תמונה ברורה מאוד. גם בנושא הייצוא, אנחנו שם במצב יותר מידי טוב – פלוס 13.2 מיליארד דולר בחצי שנה האחרונה, מצד אחד זה מאוד מעודד, מצד שני השקל חזק מידי וזה פוגע קודם כל ביצוא התעשייתי של מדינת ישראל. שום גידור ושום התערבות של בנק ישראל לא יכולה לעזור בזה.
"עוד מה מאפיין את התקציב הזה – הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. שאני מסתכל על כל מה שכלול בחוק ההסדרים, ההיגיון של התקציב הנוכחי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להכניס הכנסות למדינת ישראל ב-21-22. יש לחשוב גם על השנים 23-24, בהן נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחת, נוכח הסכמים קיבוציים שפג תוקפם ב-2019 לדעתי.
נקודה משמעותית היא ההחלטה העקרונית המהותית שקיבלנו, להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות ולנהל את החיים לצד הקורונה. להכיל את החיים, לתת להם פרנסה ואוכל. אני מציע להסתכל על כל נושאי הסגרים, אני עוקב בקשב רב אחרי 2 מדינות שמתנהלות עם סגרים ממושכים והכי קשוחים, ניו זילנד ואוסטרליה – בימים האחרונים יש בניו זילנד התפרצות נוספת.
צריך להבין שהתשובה לקורונה היא ב-2 מישורים: חיסונים והיגנה בסיסית. הנושא של הסגרים לא עובד, והם פוגעים בצורה אנושה ביותר בכלכלה. הייתה קביעה בצרפת שממשלה יכולה לחייב עובדים לעבור חיסונים, ובמידה שלא רוצים גם לפטר אותם. כדאי לעשות הפקת לקחים בצורה רחבה.
"אני לא זוכר אי פעם שהוסיפו לבסיס תקציב מיליארד ₪, משרד הרווחה 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב, לא חיכינו אפילו לאישור, 150 מיליון למאבק באלימות במשפחה הוספנו בשוטף. מיליארד ₪ למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב. תקציב משרד הבט"פ תוספת של כמיליארד ₪, הגדלה של 1,100 שוטרים וחלק ניכר מהכסף למאבק במלחמה בפשיעה במגזר הערבי. 300 מיליון ₪ תוספת למענק השנתי לניצולי השואה, תוספת לנכים של 800 מיליון ₪, מיליארד לנכי צה"ל. תוכנית ממדים ללימודים בבסיס התקציב, ואני מקווה שהחוק יעבור בכנסת. גם מיגון הצפון – 5 מיליארד ₪ לעשור הבא, וזה רק כמה דוגמאות מהתקציב הכי חברתי שאי פעם הכנסת אישרה.
"גם בנושא מנועי צמיחה, צעדים חסרי תקדים: מטרו של גוש דן, הכי גדול בתולדות המדינה, מקיף עשרות רשויות, כולל 10 תחנות תת קרקעיות. כל נושא בינה מלאכותית – תוספת של 550 מיליון ₪. בתחום התקשורת – פריסה של כל הסיבים האופטיים ע"י המדינה והסקטור הפרטי, בהשקעה של 6.8 מילארד ₪ ונוכל לחבר 2 מיליון איש לאינטרנט המהיר, כולל ישובים קטנים ודגש על הפריפריה. הוספנו גם תדרים חדשים של דור 5".