אחרי שלוש שנים ללא תקציב מסודר, אישרה הבוקר הממשלה את תקציב המדינה לשנים 2021-2022, בסיומו של לילה ארוך ולבן בו התקיימו דיונים מרתוניים. כעת יעבור התקציב לאישור בכנסת, במהלך חודש נובמבר. התקציב לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל.
במהלך הלילה חלו שינויים בתקציב, בין היתר הוחלט על העברת 2 מיליארד ש"ח נוספים למערכת הבריאות, מה שהושג בעקבות לחץ מצידו של שר הבריאות ניצן הורוביץ שדרש תוספת של 5 מיליארד ש"ח, וכן תוספת של מיליארד ש"ח לתקציב הרווחה. סביר להניח שעד לאישור בכנסת, יחולו עוד שינויים רבים בתקציב כתוצאה מלחץ שיפעילו קבוצות שונות במשק.
לאחר אישור התקציב אמר שר האוצר אביגדור ליברמן: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה.
הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה - צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית".
ההחלטות שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד, פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד.
במטרה להביא להפחתת יוקר המחיה וכן במטרה להציב את ישראל לצד המדינות המפותחות, מוצע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא שתתמודד עם הרגולציה הייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות, עם האכיפה המחייבת אישור ובדיקה מקדימה של רוב המוצרים, וחסמים ליבוא מקביל, במגוון רחב של תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה וצפויה לחסוך לציבור כ- 5 מיליארד בשנה.
מול חסמי היבוא, מתכוונת הממשלה לטפל גם בחסמי היצוא, גם בתחום הקנאביס. צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא שלישראל יתרון על פני מדינות מתחרות מבחינת רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, אולם לאור החסמים הקיימים, היתרון הזה טרם מומש.
מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא לאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.
עוד מטפל התקציב בגיל הפרישה לנשים, שהוא כיום מהנמוכים בעולם – 62, מול ממוצע במדינות OECD שעומד על 65.8. גיל הפרישה לא תואם את העלייה בתוחלת החיים, ומשפיע לרעה על מעמדן של נשים בשוק העבודה. על פי ההחלטות היום בממשלה, גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65.
הממשלה אישרה גם רפורמה בחקלאות, הכוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא, הפחתת מכסים על ביצים וצמחים, ויביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכנים ולזמינות של פירות עונתיים במהלך כל השנה. החקלאים מתנגדים לסעיפים אלה וכבר יצאו להפגנות ומחאות ברחבי הארץ.
גם שוק הכשרות יפתח לתחרות לשם הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת מזון. במסגרת התכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל, לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר.
התוכנית השאפתנית ביותר נמצאת בתחום הרגולציה, שהיא נטל על עסקים בישראל, ואחת המסורבלות בעולם. על פי התוכנית תקודם "רגולציה חכמה", ותוקם רשות רגולציה שתפקח על קביעת התהליכים החדשים. לטענת הממשלה התוכנית תקל על המגזר העסקי ותביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.
עוד מטופלים בתקציב קידום פרויקט המטרו בגוש דן, פתיחת מערכת הבנקאות וביטול המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות, קידום תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך, כך שיותר סמכויות יועברו למנהלי בית הספר, וקידום הסבת מבני משרדים למגורים, בניסיון לטפל במחסור החמור בדירות ובמחירי הדיור ההולכים ועולים.
גם אגרת הגודש מופיעה עדיין בתקציב, למרות ששר האוצר אמר שלא יתעקש להכליל אותה. לפי ההצעה, כלי רכב שיכנסו לתל אביב או לגוש דן בשעות העומד יחויבו בתשלום, שעל פי הממשלה תכניס למדינה 2.7 מיליארד ש"ח.
גם נושא האנרגיה הירוקה נכלל בתקציב, כאשר הממשלה תעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק, התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה ומעבר לתחבורה חשמלית.