קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון קרדיט: כפיר סיון

לאומי שוקי הון: ”היציבות בשער השקל מטעה, מתחת לפני השטח מתחוללת דרמה”

"מעריכים כי שער החליפין הממוצע בשנה הקרובה צפוי לעמוד על 3.16 - 3.26 שקל לדולר"

מערכת ספונסר 30/06/2021 12:12

א+א-

ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, קובי לוי, מפרסם היום סקירה בנושא שוק המט"ח וכותב כי "השקל ממשיך להיסחר הבוקר ביציבות ביחס לדולר האמריקאי, בשער של 3.25 שקל לדולר, יציבות שמאפיינת אותו בחודשיים האחרונים. פרט למבצע שומר החומות, שבו השקל נחלש במידה מוגבלת ולפרק זמן קצר עד לשער 3.30 שקל, השקל נסחר בחודשיים האחרונים בטווח מצומצם של 3.24 - 3.28 שקל לדולר. להערכתנו, בשנה הקרובה שער החליפין הממוצע של השקל מול הדולר צפוי לעמוד על כ - 3.16 - 3.26 שקל לדולר. זאת, תוך הנחה שערכו של הדולר ישמור על יציבות יחסית בעולם, ושבנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח בצורה מאסיבית. מבחינת מגמות המסחר, להערכתנו, קיים סיכוי גבוה יותר לכך שבמסגרת הזמן של השנה הקרובה, השקל יתחזק בהדרגתיות לעומת הדולר וסל המטבעות, מאשר שייחלש מולו".

לוי מציין כי "היציבות בשער השקל מעל לפני השטח מטעה מעט, שכן מתחת לפני השטח מתחוללת דרמה. שער השקל מושפע משני כוחות מנוגדים, שהמשק הישראלי לא חווה מעולם בעוצמתם הנוכחית: מצד אחד, היקף השקעות גבוה מאוד של משקיעים זרים בישראל והמשך עודף בחשבון השוטף. מצד שני – רכישות דולרים בהיקף שיא על ידי בנק ישראל".

בין הגורמים שתומכים בשקל מונה לוי את "העודף בחשבון השוטף, העודף בהשקעות זרות בשוק ההון הישראלי ופעילות השקעה ישירה דרך גיוסים והנפקות של חברות ישראליות בעולם". אלה תומכים לדבריו בהמשך התחזקות השקל: "המשקיעים הזרים הגדילו בשנה האחרונה את היקף פעילותם בשוק ההון הישראלי ואת פעילותם בשוק עסקות החלף דולר-שקל. את השקלים שהתקבלו בעסקת ההחלף, הזרים השקיעו תחילה במק"מ, ומשהתשואה עלה המק"מ התאפסה, התחילו לרכוש אגרות חוב שמציעות תשואה חיובית. ביצוע עסקות החלף לא משפיע על שער הספוט, ולכן העלייה בפעילותם של הזרים בשוק האג"ח, לא לוותה בתיסוף מהיר של השקל. על פי נתוני בנק ישראל, במהלך השליש הראשון של 2021, המשקיעים הזרים השקיעו באג"ח ובמניות בבורסה בתל אביב, סכום גבוה של 13.6 מיליארד דולר. עיקר הסכום הושקע בשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ וחלק קטן ממנו, במניות ובאג"ח לא ממשלתיות. על פי נתוני בנק ישראל, חלקם של המשקיעים הזרים בשוקי האג"ח והמק"מ עמד בחודש אפריל על שיא של כ - 11% ו - 31% בהתאמה. מעבר לכך, סביר להניח שצירופה של ישראל למדד ה - WGBI באפריל 2020, מיצב אותה כיעד השקעה אטרקטיבי על רדאר ההשקעות הגלובלי".

בנוסף, ציין לוי כי "השליש הראשון של 2021 התאפיין בהיקף גדול של השקעות ישירות בישראל, בהיקף העולה על 8 מיליארד דולר. כנגד ההשקעות הנכנסות בהיקף משמעותי לישראל, ישנן גם תנועות הון יוצאות מישראל. מדובר בעיקר בהשקעות של ישראלים בחו"ל וגם בהשקעות ישירות מישראל בחו"ל. במהלך השליש הראשון של 2021, היקף ההשקעות הפיננסיות בניירות ערך סחירים בחו"ל עלה על 7 מיליארד דולרים והיקף ההשקעות הישירות היוצאות עלה על מיליארד דולרים. במונחי נטו, של היקף ההשקעות הנכנסות בניכוי היקף ההשקעות היוצאות, בשליש הראשון של 2021 מדובר על עודף נכנס של כ - 7 מיליארד דולר של השקעות ישירות בישראל ועודף של כ - 15.8 מיליארד דולר של השקעות פיננסיות".

לוי מעריך כי "במידה שתנועות ההון הנכנסות לישראל והעודף בחשבון השוטף יימשכו בקצב הנוכחי, תהיה בכך תרומה נוספת לעוצמתם של הכוחות התומכים בהתחזקות השקל. המשך פעילות הזרים בשוק ההון הישראלי ובעסקות ההחלף יתמוך בהמשך צמצום פערי הריביות הגלומים בשוק העסקאות העתידיות בדולר-שקל (בייסיס דולר שקל)".

לסיכום כתב כי "בשבועיים האחרונים פירסמו בנק ישראל והלמ"ס נתונים המעידים על פעילות יצוא משמעותית של סקטור השירותים, ובעיקר שירותי ההיי-טק, ברבעון הראשון. מנגד, פעילות היבוא גברה בגלל עליה במחירי הסחורות ועליה בצריכה הפרטית וההשקעות, כתוצאה מהתחלה של השתחררות של ביקושים כבושים לאחר תקופת הסגרים ב- 2020.
להערכתנו, פעילות היצוא תימשך בהובלת סקטור ההיי-טק, זאת לצד המשך עליית היקף היבוא, באופן שיביא לירידה בגודלו של העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים במהלך 2021 - 2022 לעומת הרמה הגבוהה באופן חריג של 2020. החשבון השוטף של מאזן התשלומים עדיין צפוי להיות בעודף של כ - 3% תוצר בשנים 2021 - 2022, אך ברמה נמוכה מזו של שנת 2020, בה העודף עלה באופן חריג לכ - 5% תוצר".

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה