המסחר בבורסות בעולם וגם בתל-אביב במחצית הראשונה של 2021 הסתכם בעליות שערים בכל המדדים המובילים, במסחר תנודתי, כך עולה מנתונים שריכזה נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
שנת 2021 נפתחה ב"גל שלישי" של התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם, תוך גילוי מוטציות נוספות, שבעקבותיה חל הידוק של המגבלות ברחבי העולם. המסחר בארץ התנהל על רקע הידוק והארכת הסגר השלישי, בינואר. בפברואר החלה להסתמן ירידה בתחלואה עקב עלייה בשיעור המתחסנים והמשק החל ביציאה הדרגתית איטית מהסגר עד לחזרה לפעילות מלאה ב-15 ביוני 2021.
לעליות השערים בתל-אביב תרמו בעיקר דעיכת הקורונה ועלייה ברווחיות החברות הבורסאיות כפי שבאה לידי ביטוי בדוחות כספיים חיוביים לרבעון הראשון של 2021. יחד עם זאת, המשק עדיין שרוי במיתון ובאבטלה, קצב האינפלציה מתגבר בהשפעת עלייה במחירי הסחורות וההובלה בעולם, והממשלה מתנהלת לפי תקציב המשך לשנת 2019 כשעליה להתמודד עם עלייה בגירעון הממשלתי ובחוב החיצוני שנרשמו בשנת 2020.
בסיכום המחצית הראשונה של 2021 עלה מדד ת"א-35 בכ-13%, ומדדי ת"א-90 ות"א-SME60 עלו בכ-16% בממוצע. יצוין כי עלייה דומה נרשמה בבורסות המובילות בחו"ל: עלייה ממוצעת של כ-13% במדדי Dow Jones ו-S&P 500 המייצגים את הכלכלה המסורתית בארה"ב, ועלייה של כ-15% בממוצע בבורסות המובילות באירופה.
האופטימיות בשוק באה לידי ביטוי גם בתחזיות מקרו כלכליות חיוביות למשק לשנת 2021, לפיהן המשק יעבור לצמיחה חיובית בשיעור של כ-3.5%-6.5% בשנת 2021, לאחר התכווצות התמ"ג ב-2.6% אשתקד, שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה ירד לשיעור חד ספרתי של כ-5.5%-7% עד סוף השנה והגירעון הממשלתי ירד לכ-6.5%-9.5% השנה לעומת כ-12% אשתקד עקב עלייה בהכנסות ממיסים.
בסיכום המחצית הראשונה בלטו לחיוב מדד ת"א נפט וגז שעלה בכ-31% ומדדי ת"א בנייה ות"א בנקים-5 שעלו בכ-29% ובכ-26% בהתאמה. עליית מדד הנפט והגז השנה, היא תוצאה של עליית מחיר הנפט (ברנט) בכ-44% במחצית הראשונה של 2021, עליית מדד הבנייה הושפעה מהמשך עלייה בביקוש לדירות ואילו לעלייה במניות הבנקים תרמה עלייה ברווחיות הבנקים ברבעון הראשון של 2021, הודות לשורת הקלות שניתנו להם בשנת הקורונה והגדלת האשראי שנתנו לעסקים גדולים ולנוטלי משכנתאות.
במהלך המחצית הראשונה התגבר גל ההנפקות הראשוניות. 63 חברות, בהן שבע שותפויות מו"פ, גייסו כ-7.8 מיליארד שקל, לעומת שש חברות חדשות שגייסו כ-1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
מרבית ההנפקות החדשות השנה בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building) , בהמשך למגמה שהחלה בשנה הקודמת. בסיכום המחצית הראשונה גויסו בדרך זו כ-7.2 מיליארד שקל ב-52 הנפקות ראשוניות (IPO) - סכום המהווה כ-92% מהסכום שגויס ע"י מנפיקות חדשות השנה.
שתי חברות טכנולוגיה ביצעו רישום כפול- ראדא הנסחרת בנאסד"ק ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מכ"ם קרקעיות ומערכות לכלי טייס, החלה להיסחר בפברואר גם בת"א, ושרין טכנולוגיות הנסחרת בסינגפור ועוסקת בפיתוח מערכות למיפוי ועיבוד יהלומים – והיא הראשונה להיסחר בסינגפור (SGX) וגם בתל אביב ברישום כפול, הגישה בסוף יוני מסמך לרישום מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב.
בנוסף, הוכנסה פעילות חדשה לשמונה חברות נסחרות, מלבד אחת – כולן פעילויות מתחום ההייטק. ביוני הוכנסה פעילות הייטק חדשה לחברה נסחרת – פעילות נוסטרומו העוסקת בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירה ולניהול ביקוש לאנרגיה תרמית הוכנסה לתוך חברת "סומוטו".
בקרב המגייסות הותיקות ביוני בלטו רשת המרכולים יוחננוף שגייסה כ-350 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למוסדיים בארץ ובחו"ל כשנה וחצי לאחר שביצעה בהנפקה ראשונית (IPO) בתל אביב, סים קומרשייל שגייסה כ-257 מיליון שקל בהנפקת זכויות, אינרום בנייה שהקצתה מניות בשווי של כ-267 מיליון שקל בתמורה למלוא הון מניות המיעוט בחברת הבת "נירלט צבעים", ואי.אל.די שהקצתה מניות בשווי כ-245 מיליון שקל בתמורה למלוא הון המניות של חברת "האב".