ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה דיון במסגרת סבב הסקירות שמקיימת הוועדה כהערכות לדיוני התקציב. ושמעה את סקירת נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, דר רון תומר.
במסגרת הסקירה הסביר תומר שהתעשייה הישראלית היא המעסיק הגדול ביותר בפריפריה, 251 אלף מעובדיה הם מהפריפריה, והשכר הממוצע בתעשייה עמד על 15 אלף ₪ עוד לפני הקורונה, והוא גבוה בכ-36% מהשכר הממוצע במשק, כאשר השכר החיצוני עומד בה על כמעט 9000 ₪. ובשנת 2018 הושקעו בתעשייה 19.4 מיליארד ₪ במחקר ופיתוח.
במהלך שנת הקורונה נרשמה בתעשייה צמיחה של 6.3% בתוצר, 13% הגידול בפריון, ו-1.1% הגידול ביצוא סחורות. תומר ציין כי "כל כלכלות העולם נפגעו, תנו לנו את נעלי הספורט להשיג את כולם, אני מציע להגדיל את התוצר, לא על ידי פגיעה ומיסים אלא בדרך החיובית".
להערת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר כי לצד הקטר של התעשייה ההייטק, התעשייה המסורתית חוותה הרבה מאוד קשיים בשנת הקורונה, השיב תומר כי תעשיות המתכת והבנייה צמחו, אך הודה כי תעשיית הטקסטיל נפגעה, גם אם היא לא חלק גדול מהתעשייה בישראל.
תומר הציג את הרגולציה כחסם משמעותי לתעשייה, וציין כי עלות הרגולציה העודפת בישראל בשנת 2019 עמדה על 58 מיליארד ₪. תומר גם תקף את החל"ת: "כמו מורסה בעור, קשה לגייס ידיים עובדות, אנו חשים קושי מתמשך בגיוס עובדים מקצועיים בתעשייה, יש 130 אלף משרות פנויות במשק" וקרא לבסס מערכת הכשרות מקצועיות יעילה בשיתוף המעסיקים.
על הטענות שהמוצרים בישראל יקרים יותר, הגיב תומר וטען שהמוצרים בישראל יקרים יותר לעיתים, כי יקר יותר לייצר בישראל. הארנונה בישראל יקרה משמעותית ממדינות אירופה – בפי 2, וכן ציין כגורמים את התחזקות השקל לעומת הדולר, ואת יוקר המים בישראל, כאשר הציג כי עלותם גבוה ב-26% לעומת אירופה: "נורא קל לומר זול יותר בעולם, אבל צריך לראות מה יקר, האם זה עלות המוצר או שרשרת המכירות, ולשים את האצבע במקום הנכון – האם הריכוזיות היא ביצרן או בשיווק".
המשק הישראלי עדיין מפגר בהשוואה בין לאומית בפריון המשקי (תוצר למועסק), תומר ציין שירידה בהשקעות בישראל בעשור האחרון לעומת כל המדינות האחרות בעולם, בכללם מדינות ה-oecd, וכן נחיתות בהשקעות במכונות וציוד ובהון אנושי הם הגורמים העיקריים לפער הפריון.
תומר קרא לחינוך מקצועי-טכנולוגי: "יש המון תפקידים שווים שחייבים להכשיר אליהם אנשים, אחרת אתה לא תחרותי. רתך מרוויח בשנת העבודה השנייה שלו 15 אלף ₪, רתך אוריינטלי 25 אלף".
עוד קרא תומר לקבוע כי החופש הגדול יחול בחודשים אוגוסט – ספטמבר: "בחודש יולי חצי מהזמן של העובדים זה תיאומים טלפונים, הפיכת יולי לחודש עבודה רגיל וקביעת חופשת הקיץ על אוגוסט וספטמבר. זה מהלך שיש לעשות עכשיו, גם הורי ישראל יראו שזה לא נורא, ויתוגמלו על השעות הנוספות, זה יכול להיות דבר נפלא למשק ולעלות את הפריון. אנחנו בשיח עם האוצר, הוא רוצה לקדם את זה. התועלת עולה על העלות".
חסם נוסף הוא ירידה בתמריצים ממשלתיים מחוללי צמיחה, לדבריו מדינת ישראל משקיעה שליש ממוצע מדינות ה-oecd במימון למחקר ופיתוח.
תומר עודד את היוזמה לביטול הפטור ממע"מ על רכישות בגובה עד 75 דולר: "אני שמח ששר האוצר הולך לכיוון הזה, היום יש עיוות נורא, אם אני קונה ג’קט מחו"ל והוא עולה 70 דולר, אני לא משלם מע"מ אבל אצל הסוחר בדרום ת"א אני משלם מע"מ. זה גורם לי לא לקנות בארץ, זה מעוות עניינים, זה לא הגיוני. זה גם נותן תועלת לא שווה, לא כל עם ישראל קונה באינטרנט, לא מבוגרים, טווחי גיל מסוימים, מגזרים, זה עולה 1.7 מיליארד ₪ למדינת ישראל".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "הוצגה לנו כאן סקירה ממצה ומלמדת, שעושה לנו חיבור לסקירות בשבוע שעבר – אני חושב שבמשך הרבה מאוד שנים יצרנו פה בירוקרטיה לתפארת מדינת ישראל, בזה חייבים להילחם, אנחנו חייבים להיות ידידותיים לעסקים.
מבחינת נוחות עשיית עסקים, אנחנו במקום לא טוב בעולם, את זה חייבים לשנות. אם ישראלים בורחים החוצה ועושים עסקים בחו"ל זה אומר שאנחנו נכשלנו, אם לא נבין שיש תחרות על כל יזם וכל בעל עסק, נשאר ללא תעשייה והכלכלה שלנו תקרוס.
לעניין יוקר הייצור – יש לראות איך אנחנו מוזילים את היצור, לצד תחרות הוגנת גם כלפי חו"ל וגם בתוך הארץ. צריך לראות איך הופכים את הכלכלה לפחות ריכוזית, והפריון גם קשור לחופשות ונושאים נוספים. אני מקווה שבהרבה מהנושאים נוכל לטפל כבר בתקציב הקרוב".