ארגון ה-OECD פירסם דו"ח בנושא אסטרטגיית השכר במגזר הציבורי בישראל. הדו"ח מנתח את מערכת השכר במגזר הציבורי ומציג המלצות כיצד להתאים אותה לסדרי העדיפויות האסטרטגיים של הממשלה.
הדו"ח מצביע על מאפיינים בשכר עובדי המגזר הציבורי בישראל המשפיעים לשלילה על תהליכי גיוס, שימור וניהול כוח האדם ומציע דרכים לביצוע רפורמות בתחום בהתבסס על הנעשה במדינות החברות בארגון. הדוח מציג שורת צעדים מומלצים בתחום יחסי העבודה לשיפור הרציפות התפקודית ואיזון יחסי העבודה בין הצדדים השותפים למו"מ על תנאי השכר והעבודה במגזר הציבורי.
הוצאות השכר במגזר הציבורי בישראל גבוהות מממוצע הOECD. במדינות ה-OECD, ממשלות מוציאות כ-9.5% מהתמ"ג וכ-22% מההוצאה הציבורית שלהן על שכר כוח העבודה במגזר הציבורי (בישראל, כ-10.5% ו-26% בהתאמה).
אירועים כמו מגפת הקורונה הבליטו את תפקידן הקריטי של ממשלות ושל עובדי ציבור בשמירה על ביטחון האזרחים והפעילות הכלכלית. לשם מילוי תפקיד זה, כוח העבודה במגזר הציבורי חייב להיות מיומן, בעל כושר תכנון ועם יכולת לגלות גמישות בהתאם לשינויים.
מערכת שכר מודרנית המותאמת ליעדי המגזר הציבורי והמושתתת על יחסי עבודה חיוביים, תאפשר לממשלות למשוך, לשמר, לנהל ולתגמל עובדים בעלי מיומנויות וכישרונות בעלי ערך, אשר יתרמו לקיומו של מגזר ציבורי יצרני ויציב, כך שהוצאות השכר הגבוהות ישתקפו לציבור בשירות ממשלתי יעיל, נגיש, ואופטימלי.
בישראל, מסגרת יחסי העבודה וכללי השכר במגזר הציבורי נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנות החמישים. מאז, הגלובליזציה, הדיגיטציה, והשינויים החברתיים-כלכליים ובמיוחד הדמוגרפיים, הביאו עמם צרכים חדשים ודרישה למיומנויות ושיטות עבודה שנשענות על טכנולוגיות חדשות. עתיד העבודה במגזר הציבורי יחייב את השירות הציבורי להיות מוכוון-עתיד, גמיש ומגוון מאי פעם.
פירוש הדבר מודרניזציה הולמת של מערכת השכר, שתדע למשוך ולשמר את הכישרונות הדרושים למגזר הציבורי בישראל, לנייד או להכשיר עובדים שאינם מיומנים או עוסקים במקצועות שאינם מתאימים לאתגרי ההווה, ולהגביר את יעילות מתן השירותים הציבוריים.
כדי להשיג זאת, על ישראל להתמודד עם אתגר כפול: הראשון הוא לעדכן את מערכת השכר תוך שמירה על אמון ומקצועיות במגזר הציבורי; השני הוא לשפר את מערכת יחסי העבודה ותהליכי המשא ומתן עם איגודי העובדים במגזר הציבורי, לאור חלקם והשפעתם על אופי הרפורמות והיקפן במגזר זה.
לסיכום, חוקי העבודה והשכר בישראל לא עודכנו מזה שנים רבות. בעקבות משבר הקורונה ולאור החשיבות הרבה של עידוד הצמיחה והיציאה מהמשבר הכלכלי, ישנה חשיבות מכרעת למיצוי הפוטנציאל של המגזר הציבורי ומימוש ההמלצות לשיפור מערך יחסי העבודה, השכר ותנאי העסקה ולביצוע רפורמה שקולה, אחראית ונדרשת בעולמות אלו.