לאומי: הגורמים המאקרו-כלכליים ימשיכו לתמוך בשקל גם בחודשים הקרובים

בנק ישראל האט במקצת את קצב רכישות האג"ח הממשלתי, אולי מתוך כוונה למשוך את מהלך הרכישות עד לסוף שנת 2021

חדשות ספונסר 13/06/2021 12:12

א+א-

בסקירת המקרו ושוקי הריביות והאג"ח מתייחסים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, לגרעון התקציבי ומסבירים כי הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש מאי ל-10.5% תוצר.

 

לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה, חלה ירידה (אמנם מתונה) בהיקף ההוצאות ביחס לתוצר, נתון המשקף את תחילת היציאה של המשק מהמשבר. השניים מוסיפים כי במבט קדימה, הגירעון הממשלתי בשנת 2021 צפוי, להערכתנו, להסתכם בכ-8-9% תוצר, מה שצפוי להביא ליחס חוב/תוצר של כ-75% בסיכום השנה.

 

לנוכח הרמה הנמוכה של תשואות אג"ח ממשלתיות, המוזילה את עלות המימון הממשלתית, נראה שמידת החשיבות של רמת החוב כאחוז מן התוצר, כאינדיקטור למצב "הבריאות הפיסקלית" פחתה ועדיף להתמקד בעלות המימון השנתית של החוב באחוזי תוצר.

 

בפמן ורזניק מתייחסים גם למדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל ולגורמים התומכים בהמשך התעצמותו של השקל ואומרים שהתנועה בהשקעות הפיננסיות של זרים בישראל הייתה גבוהה במיוחד ברביע הראשון של השנה והסתכמה בכ-15.8 מיליארד דולר. עלייה זו, היא בעיקר תוצאה של גידול משמעותי בהשקעות באג"ח ממשלתיות ומק"מ. ממצא זה, מתיישב עם העלייה המשמעותית בשיעור ההחזקה של משקיעים זרים באג"ח הממשלתיות (הסחירות), שעלה מ-7.3% בדצמבר 2020 ל-11.2% במרץ 2021.

 

עוד יצוין כי, העודף בתנועות ההון הנכנסות מהווה גורם אשר תומך בעוצמתו של השקל, לצד הימשכות העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – שהסתכם בשנת 2020 בכ-5% וצפוי, להערכתנו, לעמוד על כ-3% בשנים 2021-22. על רקע זה, בין היתר, שע"ח של השקל מול סל המטבעות מצוי בעת האחרונה בסביבת שפל (שיא העוצמה) בראייה היסטורית, זאת על אף רכישות של מט"ח מצד בנק ישראל בהיקף נרחב.

 

בסך הכול, מתחילת השנה רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של כ-22 מיליארד דולר מתוך היקף מתוכנן של כ-30 מיליארד דולר. יתרות המט"ח עלו בקצב מהיר בחודשים האחרונים, לכ-198.4 מיליארד דולר, שהם כ-48.3% תוצר. אם קצב הרכישות הנוכחי יימשך, המשמעות היא היקף רכישות של כ-53 מיליארד דולר במהלך 2021, גבוה משמעותית מהתכנון. במבט קדימה, כפי שכתבנו, גורמי הרקע המאקרו-כלכליים צפויים להמשיך לתמוך בעוצמתו של השקל גם בחודשים הקרובים.

 

 

מאז ראשית שנת 2020 חלה עליית מדרגה דרמטית בכל הקשור למעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח. אם במהלך השנים 2013 – 2019 בממוצע רכש בנק ישראל כ- 5.8 מיליארד דולר לשנה, הרי מראשית שנת 2020 חלה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור למדיניות הרכישות שהסתכמה בשנת 2020 בכ-21 מיליארד דולר וכאמור השנה צפויה להסתכם בסכום כפול לפחות וככל הנראה אף יותר.

 

המשמעות היא קפיצה דרמטית ביתרות המט"ח מרמה של כ - 125 מיליארד דולר בסוף שנת 2019 לרמה נוכחית של קרוב ל- 200 מיליארד דולר. כרגע, אין מגבלה על בנק ישראל בכל הקשור לרמת יתרות המט"ח. שער החליפין שקל /דולר מושפע ככל הנראה במידה רבה יחסית מרמת הדולר בעולם.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה