מִנהלת החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת, יזמה ותכננה את הרפורמה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, שגם דאג לגבות אותה בהחלטת ממשלה (החלטה מספר 1987 מתאריך 15 יולי 2010). הרפורמה מבוצעת לאחר כעשר שנים מאז שהוחלט להפוך את החממות לחברות פרטיות למטרות רווח, והיא נוגעת במספר מרכיבי יסוד של מודל הזיכיון להפעלת חממות טכנולוגיות:
בחירת זכייני החממה בהליך תחרותי
הארכת תקופת הזיכיון לחממה ל-8 שנים
חיוב החממה בהשקעה כספית בחברות שאושרו להפעלה בחממה
החזר המימון הממשלתי ע"י תמלוגים מהכנסות
יוסי סמולר, מנהל תכנית החממות הטכנולוגיות במשרד התמ"ת, מסביר כי "בחירת זכייני חממות בהליך תחרותי נועדה לאפשר לגופים נוספים בשוק, פרט לזכיינים הקיימים, להתמודד על קבלת זיכיון להפעלת חממות טכנולוגיות". סמולר מוסיף כי "הבעלים הנוכחיים של החממות יורשו להשתתף בהליך התחרותי ומדגיש כי אין כוונה מוסווית להיפטר מהבעלים הנוכחיים. יש ערך רב בניסיון ובידע שצברו הבעלים הנוכחיים בניהול חממה ואין סיבה לוותר על קבוצות ניהול טובות" מסביר סמולר. "בהליך התחרותי יילקחו בחשבון ביצועי הזכיין הקיים במהלך תקופת הזיכיון האחרונה. ההליך התחרותי אמור גם לעודד זכיינים להגיע לרמת ביצועים גבוהה יותר. כך ניצור מצב שכולנו מרוויחים: החברות, החממות והמדינה", סיכם.
החידוש השני של הרפורמה מתייחס לאורך תקופת הזיכיון. עד היום תקופת הזיכיון שניתנה לחממה היתה שלוש שנים, כאשר לחממה עמדה האופציה להגיש בקשה לתקופת זיכיון של שלוש שנים נוספות. תקופת זיכיון של שלוש שנים הנה תקופה קצרה מדי להחזר השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים הראשונים שלהן ולבחינת ביצועי החממה, וברור שיש צורך בתקופת זיכיון ארוכה יותר, שכאמור הוארכה ל–8 שנים.
חידוש נוסף ברפורמה מתייחס לנושא ההשקעה הכספית אותה מחויב הזכיין להשקיע בחממה. נכון לסוף דצמבר 2010, הוטלה על החממה האחריות לגיוס כסף בשיעור של 15% לפחות מהתקציב המאושר לכל חברת פרויקט חדשה ("מימון משלים"), ממקורותיה היא או ממקורות חיצוניים. עפ"י הרפורמה, מתחילת ינואר 2011, החממה או בעלי המניות שלה יחויבו להשקיע בעצמם את המימון המשלים.