פועלים: בנק ישראל יאט כנראה את קצב רכישות האג”ח

צמצום רכישות אג"ח לא אומר שעליית הריבית קרובה; עליית האינפלציה בישראל בחודשים האחרונים היא בעיקר תיקון לירידות מחירים של השנה שעברה ולעליית מחירי האנרגיה

חדשות ספונסר 25/04/2021 15:33

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים היום בסקירת המקרו השבועית שלהם לעליית רמת מדד אמון הצרכנים שמתקרבת לרמות שנרשמו טרם המשבר וניכר שיפור חד בתפיסת מצב התעסוקה כיום, אם כי הנשאלים לא העריכו שהשיפור הזה ימשך לאורך זמן.

 

העלייה בחיסכון הפרטי בשנה שעברה מתורגמת עתה לצריכה מוגברת, תהליך שצפוי להימשך להערכתנו מספר חודשים. נתוני סחר חוץ הצביעו על עלייה חדה בכל רכיבי היבוא: חומרי גלם, מוצרי צריכה ומוצרי השקעה, אם כי יתכן שחלק מהעלייה נובע מהתייקרויות בעולם. נתוני היצוא התעשייתי הצביעו דווקא על ירידה ברוב הענפים, וגם מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים לענף התעשייה נמצא מזה שלושה חודשים מתחת לרמה של 50 נקודות.

 

בחודשים האחרונים נוצר פער בין מדד מנהלי הרכש בישראל למדד העולמי. רכיב ההזמנות ליצוא מטה את המדד בישראל כלפי מטה. העיכובים בתנועת האניות בעולם ועליית מחירי ההובלה מקשים על ענף התעשייה בכל העולם, אבל יתכן שזה משמעותי יותר לישראל, שאינה מאופיינת בסחר אזורי מפותח, בניגוד למדינות אירופה לדוגמה שסוחרות ביניהן.

 

לגבי שיעור האבטלה הרחב, מסבירים כלכלני הבנק כי הוא ירד במחצית השנייה של חודש מרץ לרמה של 11.6% לעומת 12.0% במחצית הראשונה. ניכרת ירידה במספר העובדים בחל"ת, אך מנגד עלייה בעובדים שיצאו מכוח העבודה בעקבות הקורונה. שיעור האבטלה שלא כולל את אלו האחרונים ירד לרמה של 8.9%.

 

סקר המשרות הפנויות שמבצעת הלמ"ס מצביע על זינוק חד במספר המשרות הפנויות בחודש מרץ לשיא של 112.5 אלף איש, רמה שגבוהה מזו של טרם הקורונה. בתרחיש האופטימי המשרות האלו יאוישו, לפחות בחלקן, בעובדים שעדיין נמצאים בחל"ת, אבל התקופה הממושכת בה העובדים האלו נמצאים כבר מחוץ למעגל העבודה מגדילה את הסיכוי שחלק גדול מהם יעדיף לא לשוב למעגל העבודה.

 

האינפלציה נותרת סימן השאלה הגדול. בחינה של הסעיפים שהתייקרו בחודשים האחרונים מעלה שאלו בעיקר מהווים תיקון לירידות המחירים של השנה שעברה. יחד עם זאת, אנו רואים שמחירי הדירות עולים בקצב מהיר, המכירות של דירות חדשות גבוהות וגם הביקוש למשכנתאות בשיא. עלייה מתמשכת במחירי הנכסים יכולה להשפיע גם על עליית מחירי שכר-הדירה.

 

העלייה במחירי הנכסים הפיננסיים יוצרת "אפקט עושר" בקרב משקי הבית שעשויה גם כן להגדיל ביקושים ולהעלות את האינפלציה. שיעורי אבטלה גבוהים שמלווים בביקוש גבוה לעובדים במקצועות מסוימים עשויים גם כן להביא לעליות מחירים נקודתיות. אנו מותירים את תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה על רמה של 1.1%, ומעריכים עתה שהסיכוי לאינפלציה גבוהה יותר עלה.

 

בפועלים מאמינים כי בנק ישראל יצטרף כנראה לבנק המרכזי של קנדה ויאט את קצב רכישות האג"ח. הבנק המרכזי של קנדה הודיע על צמצום הרכישות, בעוד שלבנק ישראל נותרה עדיין מכסה גדולה של רכישות אג"ח שהתחייב לרכוש השנה – 26 מיליארד שקל (לא כולל רכישות של חודש אפריל). האטה בקצב הרכישות תאפשר להאריך את מועד סיום התוכנית, ועד אז תתבהר התמונה.

 

האינפלציה בקנדה עומדת על רמה של 2.2%, שהיא לא גבוהה במיוחד, אבל בדומה לישראל גם שם מחירי הנדל"ן עולים בקצב מהיר. בנק ישראל, בדומה לבנק המרכזי של קנדה מכוונים ליעד אינפלציה של 2%. בניגוד לפד האמריקני, הבנקים המרכזיים של קנדה וישראל לא נקבו ביעד של אינפלציה ממוצעת, כלומר הם לא התחייבו לפצות על האינפלציה הנמוכה של השנים הקודמות. מבחינה זו מידת הסבלנות של הבנקים המרכזיים האלו לעליית אינפלציה היא פחותה מזו של הפד.

 

צמצום רכישות אג"ח עדיין לא אומר שעליית הריבית קרובה – עליית האינפלציה הן בישראל והן בקנדה בחודשים האחרונים היא בעיקר תיקון לירידות מחירים של השנה שעברה ולעליית מחירי האנרגיה. יעברו עוד חודשים ארוכים עד שניתן יהיה לקבוע אם אלו עליות מחירים זמניות או שהן מהוות עלייה ברמת האינפלציה. בינתיים הריבית הנמוכה נהנית מהספק הזה והיא כאן להישאר.

 

לסיום מתייחסים כלכלני הבנק למצבו של השקל שנחלש מתחילת החודש ב-1.2% מול סל המטבעות ואומרים כי ההתאוששות המהירה של המשק צפויה להביא גם להאטה בקצב רכישות המט"ח של בנק ישראל. הגאות בשוקי המניות בעולם פועלת לייסוף בשער השקל, ומול מכירות המט"ח של הגופים המוסדיים קשה לבנק ישראל להתמודד.

 

הפד האמריקני ממשיך לרכוש אג"ח בקצב קבוע של 120 מיליארד דולר בחודש, בעוד שבנקים מרכזיים אחרים מתחילים לגמול את השווקים מרכישות האג"ח והדפסות הכסף. בד בבד אנו רואים שהאינפלציה בארה"ב גבוהה מזו שברוב המדינות המפותחות, ובאופן טבעי זה פועל להחלשת הדולר בעולם. בחודש האחרון שער הדולר אינדקס (דולר מול סל מטבעות) ירד בכ-2.5% ובשנה האחרונה בכ-9.0%.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה