להתחסן נגד מיתוסים - על מיתוסים רווחים בנושא החיסונים

תקופת הקורונה שנכפתה עלינו בשנה וחצי האחרונות, העמידה במוקד הדיון הציבורי סוגייה רפואית סבוכה גם כך – מיתוסים בנושא חיסונים

תוכן מקודם 12/04/2021 16:32

א+א-

חיסון הקורונה שהופץ ברחבי מדינת ישראל בחודשים האחרונים, זכה להתנגדות רבה ולמבול של חדשות כוזבות באשר ליעילותו ובטיחותו. החדשות הכוזבות האלה, למרבה הצער אינן מגמה חדשה, שכן הן מופצות והופצו עוד לפני כן לגבי חיסוני שגרה אחרים רבים, המגינים מפני מחלות אחרות. ריכזנו עבורכם כאן כמה מיתוסים נפוצים, ואת ההסבר המדעי המדויק המבטל אותם.

 

קודם כל – איך עובד חיסון?

בבסיס כל חיסון עומד רעיון פשוט מאוד שמנצל את מנגנון העבודה של מערכת החיסון שלנו. כאשר מערכת החיסון שלנו פוגשת בגורם זר (פתוגן), היא מפעילה את עצמה ושולחת תאים שיוצרים דלקת ונלחמים באותו גורם. מלבד זאת, המערכת החיסונית גם מפעילה תאים שתפקידם לחנך תאים חדשים נגד אותו הגורם. תאים אלה נשארים בגופנו לאורך שנים רבות, ובמקרים מסוימים גם לכל החיים. כך, בפעם הבאה בה נפגוש באותו גורם זר – הגוף שלנו ידע להתמודד איתו במהירות וללא דלקת. החיסונים שאנחנו מקבלים בעצם מחנכים את מערכת החיסון שלנו מבלי להתמודד עם המחלה הראשונית. המצאתם הובילה באופן חד משמעי בכל מחקר שנעשה אי פעם, לירידה בתחלואה ובתמותה. עם זאת, במקביל ליעילות החיסונים ולתרומה האדירה שהם נתנו לבריאות האדם בעולם המערבי, החלו עם השנים לצוץ גם לא מעט מיתוסים המרתיעים אנשים מפני חיסונים. ריכזנו עבורכם כמה מהמיתוסים הנפוצים, ואת ההסבר האמיתי לגביהם.

 

מיתוס ראשון – "חיסונים גורמים לאוטיזם"

בשנת 1998 פרסם חוקר בריטי (שבדיעבד התברר שקיבל כסף מגורמים פרטיים שרצו לתבוע חברת תרופות המייצרת חיסונים) מחקר שמצביע על כך שהחיסון מפני המחלות חצבת, חזרת ואדמת (MMR) מעלה שכיחות של אוטיזם בקרב ילדים. המחקר הזה לא שוחזר בהצלחה מעולם, הופרך מאות פעמים, ורישיונו הרפואי של החוקר נשלל לאחר שהתברר שנפל פגם אתי בעבודתו. במילים אחרות – הוא שיקר וזייף נתונים.

 

מיתוס שני – "הגוף שלנו צריך להתמודד עם המחלה בעצמו"

התמודדות הגוף שלנו עם המחלה "בעצמו" היא מסוכנת. בתקופות בהן הגוף שלנו התמודד עם מחלות בעצמו – תמותת הילדים והצעירים הייתה גבוהה מתמותת הקשישים. אין לתחלואה במחלה כלשהי יתרון כלשהו על פני חיסונים ביצירת מערכת חיסון חזקה.

 

מיתוס שלישי – "חיסון יכול לגרום למחלה עצמה"

יש מעט מאוד חיסונים שנקראים "חיים מוחלשים", כלומר שבהם מזריקים לנו באמת את הגורם למחלה ולא גרסה מומתת שלו או חלבונים שנלקחים ממנו. בחיסונים אלה ניתן אולי לחוות גרסה חלשה מאוד של המחלה האמיתית – אבל גם הם לא יכולים לגרום לתחלואה בשום מחלה.

 

מיתוס רביעי – "ברגע שיש חיסוניות עדר אני לא צריך להתחסן"

חיסוניות עדר היא מצב בו רוב האוכלוסייה במקום מסוים מחוסנת, ולכן הסיכוי להעביר את המחלה מאדם לאדם נחשב נמוך יותר ויש הגנה גם למי שאינו מחוסן. עם זאת, מי שלא מחוסן בתרחיש של חיסוניות עדר הוא אנשים שלא יכולים להתחסן – בשל מחלות של מערכת החיסון או מכל סיבה רפואית אחרת. ברגע בו אנשים בריאים לא מוכנים להתחסן, חיסוניות העדר לא תגן עליהם או על מוחלשי החיסון, פשוט משום שלא תהיה חיסוניות עדר.

 

מיתוס חמישי – "עדיף לא לקבל מספר חיסונים בבת אחת"

הורים רבים מעוניינים לפצל את החיסונים של ילדיהם בכדי למנוע חשיפה למספר חיסונים מפני מספר מחלות בבת אחת. אין שום הוכחה שפיצול חיסונים מונע תופעות לוואי מקומיות של חיסונים, או אפילו גורם לתופעות לוואי קלות יותר מאשר קבלת החיסונים בבת אחת. הדבר רק מאריך את משך הזמן בו ילדיכם לא יהיו מחוסנים למחלות שונות.

 

אין ספק שמי שיצליח למצוא חיסון נגד פייק ניוז, ימצא את פריצת הדרך המדעית המשמעותית ביותר בעולם המודרני. עד אז, החיסון הטוב ביותר הוא מידע מהימן ומדויק – ועכשיו אתם יודעים את האמת לגבי כמה מיתוסים השכיחים הנוגעים לחיסונים.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה