קרדיט: depositphotos/k45025

נגיף הקורונה

החברות הציבוריות חסכו 8% מעלות השכר בשנה החולפת בשל החל”ת

בתחומים שצמחו בשנת הקורונה גדלה עלות השכר ב-9%, אולם שיעור הגידול בהכנסות שלהם היה 7%; בענפים נפגעים כמו מלונאות ירדה עלות השכר ב-11% במקביל לירידה של כ-12% בהכנסות

חדשות ספונסר 12/04/2021 12:12

א+א- 1

בשנת 2020 נרשמה ירידה של 8% בעלויות השכר של החברות הציבוריות, כך עולה מניתוח שערך הכלכלן הראשי של BDO ישראל, חן הרצוג, המתבסס על נתוני 30 חברות בורסאיות המשקפות את ענפי הכלכלה המרכזיים.

 

לדברי חן הרצוג, הירידה בעלויות השכר נובעת מהוצאת עובדים לחל"ת, כשהסכום שנחסך להן צפוי להתגלגל לכיסו של הציבור שידרש לממן את תשלומי החל"ת האדירים. לצד החיסכון בשכר של העובדים שהוצאו לחופשה, האמירו עלויות השכר של עובדים קיימים וחדשים מאחר והחברות נאלצו להתמודד עם החלופה של קבלת שכר מובטח גם ללא עבודה באמצעות עליה עודפת בשכר ובתנאי התעסוקה.

 

הדו"ח של BDO מגלה הבדלים משמעותיים בין הענפים. בתחומים שרשמו צמיחה בשנת הקורונה ובהם ההייטק, אנרגיה ומזון, גדלה עלות השכר ב-9%, אולם היא גבוהה יותר משיעור הגידול בהכנסות שלהם שהיה 7% בלבד.

 

בענפים הנפגעים כמו מלונאות, מסחר ושירותים תעשייה ופיננסיים ירדה עלות השכר ב-11%. זאת במקביל לירידה של כ-12% במחזור ההכנסות. אולם, התאמת עלויות כח האדם לירידה במחזור ההכנסות לא הספיקה כדי למנוע פגיעה קשה ברווחיות חברות אלה, שהרווח התפעולי שלהם ירד השנה בכ-23% בממוצע. בענפים שנפגעו קשה ביותר מהמשבר, כדוגמת ענף המלונאות, הפגיעה ברווח התפעולי אף גבוהה יותר והגיע לירידה של 57%.

 

התוצאות מצביעות על אפקטיביות נמוכה של שיטת החל"ת בהתמודדות עם המשבר, אומר הרצוג. מנגנון החל"ת יצר תמריץ שלילי להעסקת העובדים ולהתאמת הפעילות העסקית למציאות החדשה. כתוצאה מכך תמרץ עסקים להקטין פעילות, ותימרץ אבטלה במקום תעסוקה.

 

התוצאה היא לא רק פגיעה במשק אלא גם פגיעה בתוצאות העסקיות של החברות הציבוריות. בעוד שמדינות אחרות בעולם בחרו במנגנון סיוע של תמיכה בתעסוקה וסיוע לחברות הממשיכות להעסיק עובדים בתקופת המשבר, בישראל המדיניות היתה הפוכה. התוצאה הינה שבאופן פרדוקסלי, מנגנון החל"ת יצר תמריץ שלילי לעבודה, ולכן פגע גם באותן חברות שיכלו לצמוח חרף אתגרי ההתמודדות עם המשבר הכלכלי והסגרים.

 

במבט לשנת 2021 האתגר העומד בפני הממשלה והחברות הציבוריות כאחד, הוא גמילה משיטת החל"ת ומעבר לעידוד תעסוקה, צמיחה ומניעת פגיעה ברווחיות החברות בענפים שנפגעו מהמשבר. משבר הקורונה האיץ שינויים מבניים בענפים רבים, עודד מעבר לדיגיטל, עבודה מרוחקת ושינויים בהרגלי הצריכה.

 

כל אלה מחייבים השקעה בתשתיות לאומיות, הון אנושי ותשתיות פיזיות הן ברמה הלאומית והן ברמת החברות העסקיות. כדי לאפשר חזרה לתוואי של תעסוקה וצמיחה מכילה, לכלל ענפי המשק ובהם העסקים והעובדים בענפים שעדיין נפגעים מהמשבר, הממשלה חייבת להחליף את שיטת החל"ת במנגנונים המעודדים צמיחה, תעסוקה ופריון במקום אבטלה והגדלת עלויות שכר מלאכותית, אומר הרצוג.

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    עם 3 חודשים סגר

    היו אמורים לחסוך 25%. ככל הנראה המנהלים לא יצאו לחל"ת ושם המשכורות הגדולות...
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    GandalftheWhit 12/04/2021 13:43