אלכס ז’בז’ינסקי הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית למצבו של המשק הישראלי שממשיך להתאושש. בינתיים קשה לזהות השפעה מהותית של הביקושים שנדחו בזמן המגפה.
ההוצאות בכרטיסי אשראי לבתי מלון, מסעדות ופנאי במגמת עלייה, אולם הן עדיין נמוכות מאשר בקיץ שעבר אחרי הסרת הסגר הראשון. ההוצאות על מוצרי חשמל, ריהוט וביגוד ירדו אחרי שהגיעו לשיא של השנה האחרונה שבוע לפני פסח. יחד עם זאת, הנתונים מושפעים מהעונתיות אותה קשה לנטרל. גם מדד הניידות של גוגל למקומות מסחר ובילוי עלה, אך עדיין לא הגיע לרמות שהיו בפברואר 2020.
שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית הראשונה של חודש מרץ ל-12%, הרמה הנמוכה מאז ספטמבר. בסקר הערכות עסקים, שהתפרסם בשבוע שעבר, מדד הצפי לתעסוקה עלה לרמות הגבוהות מאז שהסקר התחיל להתפרסם ב-2015.
הסקר גם משקף התחזקות משמעותית בציפיות העסקים לעליית מחירי המכירה. במיוחד בולטת העלייה הצפויה במחירים במסחר הקמעונאי בעלות קשר החזק ביותר על מדד המחירים לצרכן. תוצאות אלה מעלות סיכוי להפתעות כלפי מעלה במדדי המחירים הקרובים. בעקבות הוזלת הפירות והירקות בחודש מרץ, כלכלני מיטב בדש הורידו את תחזית האינפלציה ל-0.5% במרץ ול-1.2% ב-12 החודשים הקרובים.
לגבי מצבו של השקל אומר ז’בז’ינסקי, כי מתחילת אפריל השקל כבר התחזק בכ-1% מול סל המטבעות אחרי התחזקות בשיעור דומה בחודש מרץ. רכישות המט"ח של בנק ישראל ירדו ל-2 מיליארד דולר בחודש מרץ אחרי שקנה כ-5 מיליארד בפברואר. האם בנק ישראל "מוריד רגל מהגז" ומוכן לאפשר חזרת מגמת הייסוף של השקל?
להערכתנו, הירידה ברכישות של בנק ישראל נובעת מהמגמה של התחזקות הדולר בעולם שהתחילה במרץ. בנק ישראל כנראה הניח שהיא תספיק כדי לגרום היחלשות השקל, מה שלא קרה בפועל. השקל עומד מול הדולר באותה רמה כפי שהייתה בתחילת מרץ. לגבי התחזקות השקל מול הסל, צריכים לקחת בחשבון נפילה של כמה מטבעות בעלי משמקל משמעותי בסל המטבעות כגון הלירה הטורקית שתופסת כ-5% מהסל ותרמה בחודש האחרון יותר לייסוף השקל מול הסל מאשר האירו.
אין סיבה שכבר בשלב זה בנק ישראל יאפשר התחזקות השקל כאשר המשק נמצא רק בתחילתו של תהליך התאוששות אחר שהעביר בינואר מסר לפיו יפעל בכל הכוח כדי למנוע ייסוף השקל.
המשקיעים הזרים רכשו בחודשיים הראשונים של השנה אג"ח ממשלתיות בסכום של כ-18 מיליארד ₪. הם הגיעו להחזקה כוללת של כ-64 מיליארד ₪ או כ-10% מסך שוק האג"ח הממשלתי, הרמה הגבוהה היסטורית. אם הזרים היו קונים אגרות חוב ארוכות בסכומים כל כך גדולים זה היה אמור להשפיע על התשואות. אולם, בחודשיים הראשונים של השנה עליית התשואות הארוכות בישראל הייתה דומה לזו שהייתה בארה"ב. ככל הנראה, המשקיעים הזרים קנו בעיקר אג"ח קצרות והובילו לירידת התשואות בחלק הקצר של העקום מתחת לאפס.
השוק הקונצרני כבש שיאים חדשים בשבוע שעבר. המרווח הממוצע בדירוגי A ו-BBB ירד לרמה הנמוכה היסטורית (מאז 2008). גם הפער בין המרווח הממוצע בדירוג A לבין AA ירד לתחתית היסטורית.
ירידת המרווחים בשוק המקומי אינה ייחודית. הפער בין המרווח הממוצע בדירוג A בישראל לבין הדירוג BB בארה"ב נמצא אומנם ברמה נמוכה, אך לא חריגה היסטורית.
לא מפתיע שירידה במרווחים מתרחשת כאשר החזקת קרנות הנאמנות באג"ח הקונצרניות הגיעה בחודש פברואר לרמה שהייתה לפני פרוץ משבר הקורונה, שזאת הרמה הגבוהה היסטורית. שילוב של מרווחים ברצפה עם החזקת קרנות הנאמנות בשיא אינו סימן לאטרקטיביות של האפיק.