אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית לעלייה החדה באשראי העסקי ברבעון הרביעי, שעשויה לדעתו להצביע על האופטימיות של המגזר העסקי.
לפי הגידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, הפעילות במשק ממשיכה להתאושש. ההוצאה על שירותי החינוך, הפנאי, הנופש, המסעדות והתיירות גדלות מעט מהר יותר מההוצאות על ריהוט ומוצרי חשמל, אך לא משמעותית בינתיים, כפי שהיה ניתן לצפות עם הסרת המגבלות.
סימן נוסף לאופטימיות של המגזר העסקי ושל הבנקים הייתה עלייה חדה של 37 מיליארד ₪ באשראי העסקי ברבעון הרביעי של 2020, הגדולה ביותר אי פעם. רוב האשראי ניתן ע"י הבנקים, אך גם האשראי מחו"ל גדל משמעותית.
לגבי שוק הנדל"ן אומר זבז’ינסקי כי למרות הירידה המשמעותית ברבעון השני של 2020, התחלות הבנייה בכל השנה שעברה ירדו בכ-3.5% בלבד לעומת 2019. גמר הבנייה ירד בכ-8% בגלל עיכובים בבנייה.
לפי הקשר בין התחלות לגמר הבנייה בהפרש של כשנתיים, בשנים הקרובות מספר הדירות החדשות המוגמרות צפוי לעמוד על כ-55 אלף יחידות בשנה. הבעיה היא שלאחר שבשנים 2014-2017 מספר משקי הבית גדל בקצב של כ-50 אלף בשנה, בשנים 2018-19 קצב הגידול עלה לכ-75-80 אלף, מה שמייצר מחסור משמעותי בדירות.
מצב דומה היה בשנים 2008-2011 וגרם להתייקרות משמעותית של מחירי הדירות בבעלות ובמיוחד לעלייה בשכר דירה. יתכן ששיעור האבטלה הגבוה יבלום חלק מההתייקרות, למרות שזה לא קרה אחרי המשבר בשנת 2008.
די במפתיע התחלות הבנייה של שטחי המסחר לא ירדו בשנה שעברה. הירידה במשרדים הייתה דומה לירידה בהתחלות הבנייה לתעשייה ואחסנה. יתכן והירידה הגדולה בתחום המסחר והמשרדים תתרחש בפיגור.
מספר המשרות הפנויות במשק ממשיך להתאושש, אך זבז’ינסקי מסייג שהוא עדיין נמוך בכ-35 אלף (35%) לעומת לפני המגפה. לא רק בתחומים שנפגעו יותר מהמשבר הביקוש לעובדים עדיין לא מתעורר, אלא גם במקצועות שלכאורה לא היו אמורים לסבול חזק ממנו. לדוגמה, המשרות הפנויות למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה עדיין נמוכות בעשרות אחוזים לעומת לפני המגפה.
ההתאוששות בשוק העבודה צפויה להיות איטית מאוד. המגזר העסקי התייעל משמעותית, כפי שמראה עלייה חזקה בפדיון לעובד בענפים שונים. גם עבודה מהבית צפויה להוריד ביקוש לעובדים. לפי מרבית המחקרים שמתפרסמים לאחרונה, עבודה מהבית מגדילה פריון, מה שאמור לצמצם גיוסי עובדים.
שוק האג"ח המקומי הרוויח יחסית לארה"ב, אך הפסיד אבסולוטית. ההנפקות האחרונות של האג"ח הממשלתיות בישראל היו חזקות והראו שהביקושים מתגברים. בהנפקה בשבוע שעבר נרשם יחס כיסוי של פי-5, הגבוה ביותר מאז יולי 2020. רק בהנפקה אחת בהיסטוריה נתקבלו ביקושים גבוהים יותר מאשר בהנפקה בשבוע שעבר בסך של כ-13.6 מיליארד ₪. בכל הניירות המחיר הממוצע שנקבע בהנפקה היה גבוה יותר ממחיר הנייר בשוק, להבדיל מדיסקאונט הנהוג בדרך כלל.
אולם, הביקושים החזקים לא תורגמו לעליית שערים בשוק האג"ח. יש לכך שתי סיבות, טכנית ומהותית. מבחינה טכנית, בהנפקות האחרונות הגישו יחסית הרבה הזמנות במחיר "ההחלקה", נמוך משמעותית ממחיר שבו נסגרה ההנפקה.
הסיבה המהותית לחולשה בשוק האג"ח קשורה כמובן לעליית התשואות בעולם, בפרט בארה"ב. יחד עם זאת, עוצמתו של שוק האג"ח המקומי באה לידי ביטוי בירידה במרווח בין תשואות האג"ח הארוכות בישראל לבין ארה"ב, במיוחד בחודש האחרון. התפתחות זו מוצדקת מבחינת הסיכונים היחסיים של שוק האג"ח המקומי בהשוואה לאמריקאי.
הירידה המצטברת של מדד אג"ח ממשלתיות שקליות לטווח של 5 שנים ומעלה מאז סוף אוגוסט, כשהתחילה עלייה בתשואות, כבר הגיעה לכ-6%. זאת אחת הירידות החזקות ב-15 השנים האחרונות. בסה"כ, נראה שאלמלא עלייה מהירה של התשואות בארה"ב, שוק האג"ח המקומי כבר היה משנה כיוון.
אם רמת ציפיות האינפלציה תמשיך לעלות, סביר שגם בישראל עקום הציפיות יתחיל להתהפך. לעומת זאת, אם הציפיות יתחילו לרדת, הירידה, כמו העלייה תהיה כנראה מקבילה. בשני התסריטים קיימת כדאיות להאריך מח"מ באפיק שקלי החל מ-5 שנים ולקצר בצמודים.