הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש אלכס זבז’ינסקי בסקירה שבועית על הכלכלה המקומית. ניכר גידול מואץ ברכישות בכרטיסי אשראי. במיוחד בולט גידול ברכישות בתחום התיירות, החינוך ופנאי, רכישות מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט. קצב הגידול של יבוא מוצרי הצריכה עלה בשלושת החודשים האחרונים לרמה הגבוהה ביותר מאז 2015, הן של מוצרי בניי קיימא והן מוצרי צריכה שוטפת.
קצב הגידול של יבוא מוצרי השקעה היה בחודשים האחרונים הגבוה ביותר מאז 2016. מלבד מכוניות נוסעים לליסינג, ניכר גידול מהיר מאוד ביבוא מכונות וציוד ומשאיות וטנדרים. גם יבוא חומרי הגלם מתחזק, אך בקצב איטי יותר.
להבדיל מהיבוא, יצוא הסחורות ירד בחודשים האחרונים. ירידה חדה במיוחד נרשמה ביצוא רכיבים אלקטרוניים, כלי תחבורה, כימיקליים ומוצרי גומי ופלסטיק.
גביית המסים בשלושת החודשים האחרונים הייתה גבוהה בכ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. זה מעיד על פוטנציאל לגידול בגביית המסים לאחר הסרת המגבלות.
החיסכון הפרטי הנקי מהכנסה הפנויה, שכולל חסכון משקי בית ופירמות, עלה בשנת 2020 ל-25.9%, הגבוה ביותר לפחות מאז תחילת שנות ה-90. החיסכון העודף, מעבר לשיעור ממוצע בשנים האחרונות מהווה כ-10% מהתמ"ג. חיסכון זה צפוי לתמוך בצריכה הפרטית ובהשקעות של המגזר העסקי בשנה הקרובה.
מדד אמון הצרכנים עלה בחודש פברואר לרמה הגבוהה מאז פרץ המשבר לפני שנה, בעיקר בגלל שיפור בציפיות הצרכנים לגבי המצב הכלכלי במדינה. לפי התשובות של משקי הבית לסקר, הרעה במצב הפיננסי שלהם לא הייתה דרמטית. אחוז משקי הבית שמדווחים "שלא סוגרים את החודש" (נמצאים בחובות) לא כל כך עלה בשנה האחרונה, אך עלה המשקל של אלה שנאלצים להשתמש בחיסכון כדי לכסות את ההוצאות.
הכוח הכלכלי שתומך בשקל מאוד התחזק, אך בנק ישראל צפוי לגבור עליו
העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בשנת 2020 ב-20.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-13.4 מיליארד בשנת 2019. העודף בהשקעות ישירות של הזרים בישראל לעומת השקעות הישראלים בחו"ל עלה מ-10.4 מיליארד דולר ל-18.9 מיליארד דולר. גם בני"ע השקעת הזרים בישראל עלו בכ-2 מיליארד דולר על פני השקעת הישראלים בחו"ל. לפיכך, בסה"כ, "הכוח" הכולל שפועל להתחזקות השקל התגבר מאוד בשנה שעברה.
למרות זאת, אנו מעריכים שכוחו של בנק ישראל יגבר על הכוחות הכלכליים ובסופו של דבר שערו של השקל צפוי להמשיך ולהיחלש. היקף הרכישות של קרוב ל-12 מיליארד דולר בחודשים ינואר-פברואר מעיד שבנק ישראל מאוד נחוש למנוע התחזקות השקל. אפילו בשבועות האחרונים, כשהמשק מתחיל לקצור פירות התחסנות הכי מוקדמת בעולם, השקל רחוק מלהיות המטבע החזק בעולם.
המוסדיים לא האמינו ביכולת של בנק ישראל
המהפך בשע"ח של השקל בעקבות התערבות של בנק ישראל בחודש ינואר לא שכנע את המשקיעים המוסדיים שבנק ישראל באמת יכול לשנות כיוונו של שע"ח.
החשיפה לנכסים זרים של המוסדיים המשיכה לגדול גם בחודש ינואר והגיעה ל-29.5%. אולם, שיעור החשיפה למט"ח דווקא ירד בינואר. המוסדיים הגדילו הגנות בכ-6 מיליארד דולר או כמעט ב-9% בינואר, כאשר סך יתרת הנכסים במט"ח גדלה בכ-3 מיליארד דולר בלבד.
הזרים קנו כמות שיא של אג"ח ממשלתיות בחודש ינואר
מנתוני בנק ישראל עולה שבחודש ינואר החזקתם של המשקיעים הזרים באג"ח הממשלתיות בישראל עלתה בכ-12 מיליארד ₪, העלייה הגבוהה היסטורית. הזרים גם קנו כ-3.5 מיליארד ₪ במק"מ. ככל הנראה, הזרים קנו בעיקר את האג"ח הקצרות במסגרת העסקאות בשוק הריביות (swap), מה שהוביל בחודש ינואר לירידה בתשואות בחלק הקצר של עקום התשואות לעיתים לרמות שליליות כמעט מבלי שינוי בתשואות הארוכות יותר.
פעילות הזרים באג"ח הקצרות בהיקפים כל כך גדולים שלא משיקולים שקשורים לציפיות הריבית או האינפלציה למעשה מעוותת את הציפיות הללו כלפי מטה, מה שצריך להילקח בחשבון ע"י המשקיעים.
לחצי המחירים מחו"ל משפיעים על האינפלציה בישראל
סימני השפעות הכוחות החיצוניים על האינפלציה בישראל באו לידי ביטוי בעלייה במדד מחירי היבוא ברבעון האחרון של 2020. עלייה במחירי הסחורות ובמדדי המחירים ליצרן מתחילת השנה בעולם מעידה שלחצים אלה ממשיכים גם ברבעון הראשון. לחצים לעליית המחירים גם באו לידי ביטוי בהתגברות משמעותית בציפיות לעליית המחירים של התוצרת בתעשייה, כפי שעלה בסקר הערכת מגמות בעסקים לחודש פברואר של הלמ"ס. גם בענף השירותים התגברו ציפיות לעליית המחירים.