התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ירד בשנת 2020 ב-2.5% לעומת שנת 2019 (2.4% באומדן הקודם), לאחר עליות של 3.4% ו-3.5% בשנת 2019 ובשנת 2018 בהתאמה, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הירידה, שנגרמה בשל משבר הקורונה היא הגבוהה ביותר שנמדדה בחשבונות הלאומים מאז 1950 והיא משקפת את המגבלות המתמשכות לאור המצב.
האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2020 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב- 4.2% לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2019. התוצר לנפש בשנת 2020 הסתכם ב-150אלף ש"ח, במחירים שוטפים.
נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי רבעונים מראים שברבעון הרביעי של שנת 2020 התוצר המקומי דווקא גדל ב-6.4% בחישוב שנתי (6.3% באומדן הקודם), אך חלק מהעלייה מוסבר גם ע"י עלייה חדה ביבוא מכוניות נוסעים (עקב שינוי במדיניות המיסוי), כאשר למרות שמכוניות הנוסעים אינן מיוצרות בארץ, המיסים על היבוא ועל מכוניות הנוסעים הם חלק מהתמ"ג וכך תרמו לגידולו.
התוצר המקומי הגולמי ללא מיסים נטו על היבוא ברבעון הרביעי השנה (שאינו כולל את השפעת הגידול במיסים בשל העלייה בייבוא כלי הרכב), עלה ב- 2.8% .
סך כל המקורות שעמדו לרשות המשק מהתמ"ג ומהיבוא בשנת 2020, ירד ב-3.7%, לאחר עלייה של 3.6% ב-2019, כאשר יבוא הסחורות והשירותים ירד ב-8.0%. הנתונים על השימושים במקורות מצביעים על ירידות של 9.5% בהוצאה לצריכה פרטית ושל 4.9% בהשקעות בנכסים קבועים ועליות של 2.7% בהוצאה לצריכה ציבורית ושל 0.7% ביצוא הסחורות והשירותים.
הגירעון הכולל של המגזר הממשלתי בשנת 2020 הגיע ל-155.6 מיליארד שקל, שהם 11.3% מהתוצר, לעומת 3.9% מהתוצר בשנת 2019 ול-3.6% מהתוצר בשנת 2018. הגירעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי עלה ל-132.4 מיליארד ש"ח, עלייה משמעותית בשנת הקורונה אחרי גירעון של 42.7 מיליארד ש"ח ב-2019.
הגידול בגירעון של המגזר הממשלתי נובע מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, ההוצאות כוללות בין היתר תשלומי חל"ת ומענקים לעסקים ולעצמאים הוצאות אלו נרשמו כסובסידיות על הייצור, וכן כוללות מענק לכל אזרח, הצטיידות רפואית, מענקי הון לבתי חולים. במקביל לכך הגידול בגרעון מושפע גם מהירידה בהכנסות, בעיקר ממסים ותשלומי חובה. סך ההוצאות עלו בשנת 2020 ב-15.3% כאשר סך ההכנסות ירדו ב-2.8% בשנה זו.
ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה ירדה ב-9.5% בשנת 2020 לאחר עלייה של 3.8% בשנת 2019. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב- 11.1% בשנת 2020.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש בשנת 2020 משקפת ירידה של 11.2% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש שנפגעה משמעותית מהסגר והגבלות הריחוק החברתי שנכפו בתקופה זו, ירדה ב-28.0% כאשר, השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי.
ההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-0.8% בשנת 2020. ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה בשנת 2020 ב-9.4%. ההוצאה על הלבשה והנהלה ירדה ב-11.2%.
ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-7.6%, כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-16.4% למרות העלייה החדה ברכישת כלי רכב ברבעון הרביעי כתוצאה מהקדמת הרכישות בשל שינוי מדינוית המיסים בשנת 2021.
יצוא הסחורות והשירותים ללא חברות הזנק ויהלומים עלה השנה ב- 1.9%, לאחר עלייה של 5.5% בשנת 2019 ועלייה של 6.0% בשנת 2018. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה השנה ב-3.5% בהמשך לעלייה של 4.2% אשתקד.
יצוא השירותים ירד ב-3.8% כאשר ההכנסות מיצוא שירותי תיירות, שנפגעו קשות ממשבר הקורנה, ירדו ב- 75.5%. לעומת זאת יצוא שירותים למעט תיירות וחברות הזנק, שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר, עלה ב-11.6%. סך יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-0.7% בשנת 2020 לעומת 2019.
התמ"ג לנפש בישראל במונחי שווי כח הקנייה (PPP) היה 91% מהתמ"ג הממוצע לנפש במדינות המשתייכות לארגון ה- OECD בשנת 2020 (לפי פרסום ה- OECD מיום ה-7.3.2021). רמת המחירים של התמ"ג בישראל (היחס בין שווי כוח הקנייה לשער החליפין) עמדה על 125% בהשוואה לרמת המחירים במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD.