מיטב: הפגיעה הקטנה בגביית המיסים מעידה על התאוששות מהירה במשק

משיקולי הגנה על החשיפה המנייתית ממליצים במיטב לא לזנוח חשיפה לאג"ח הארוכות והממשלתיות, המשמשות בולם זעזועים במקרה של משבר בשוק המניות

חדשות ספונסר 14/02/2021 15:39

א+א-

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית למצב המשק הישראלי ואומר כי הגירעון התקציבי עלה בחודש ינואר לשיא חדש של 12.1% תמ"ג ומהווה לראשונה יותר מ-50% מסך ההכנסות השנתיות של הממשלה. הירידה בהכנסות ממסים תרמה הרבה פחות לגידול בגירעון מאשר העלייה בהוצאות.

 

בחצי השנה האחרונה ההכנסות ממסים היו מדי חודש גבוהות יותר מאשר אשתקד, כאשר בחודש ינואר הן היו גדולות בכ-6% ריאלית לעומת ינואר 2020 בזכות עלייה בהכנסות ממסים ישירים.

 

נתוני גביית המסים ונתונים נוספים יכולים להעיד על מידת הפגיעה של סקטורים שונים מהמשבר. בקרב השכירים גביית המסים עלתה בשנת 2020 ב-4%, שיעור זהה לשנתיים הקודמות. גידול בסך ההפקדות לקרנות ההשתלמות היה רק במעט נמוך יותר מאשר הממוצע בעשור האחרון ומאיר מזווית נוספת את הפגיעה המצומצמת יחסית בציבור השכירים. נתונים אלה ממחישים שעיקר הפגיעה הייתה בעובדים בעלי שכר נמוך שכמעט לא משלמים מסים ולא נהנים מהפקדות לקרן השתלמות.

 

אצל העצמאים, שעל פי סקר כח אדם ירד מספרם ל-40 אלף (ירידה של 1.3%), גביית המסים ירדה בשנה שעברה ב-1% בלבד, כמו בשנת 2018, לאחר עלייה של 7% בשנת 2019, כאשר בינואר 2021 הגבייה מעצמאים אף עלתה בכ-9% לעומת אשתקד.

 

כמו כן, בהפרשות לקרן השתלמות בחודש דצמבר, חודש בו בדרך כלל מפקידים העצמאים, לא ניכרת בכלל ירידה בקצב הגידול לעומת השנים הקודמות. לפיכך, גם בציבור העצמאים הפגיעה לא הייתה רוחבית, אלא כל הנראה התמקדה בשכבה יחסית מצומצמת בענפים מסוימים.

 

הירידה בגביית מסי חברות הייתה חדה יותר בשיעור של כ-5% לאחר גידול ממוצע של כ-5% בשנים 2018-19. לצורך השוואה, במשבר 2008-09 ירדה גבייה מחברות ומעצמאים בכ-15% וב-7% בהתאמה. הפגיעה המתונה נובעת בעיקר מהסיוע הממשלתי, אך גם מכך שהחברות לא רק איבדו הכנסות, אלא גם צמצמו הוצאות.

 

נראה, שבסה"כ, מצבן הפיננסי של החברות במשק לא רע, כפי שמשתקף ביציבות במינוף החברות הבורסאיות. בנוסף, החברות צברו כרית מזומנים משמעותית. היקף הפיקדונות בחשבונות המסחריים בבנקים עלה בשנה האחרונה בכ-135 מיליארד ₪ (20%) והגיע לכ-840 מיליארד ₪. מצבן הפיננסי של החברות צפוי לתמוך בהשקעות ובתעסוקה.

 

לגבי שוק האג"ח מסביר זבז’ינסקי כי הגיוס נטו של הממשלה עלה לקצב שנתי של מעל 180 מיליארד ₪, רובו בשוק המקומי. בשנת 2021 הגירעון צפוי להסתכם בכ-110 מיליארד ₪ (כ8% תמ"ג). הדרכים העיקריות באמצעותן הממשלה צפויה לממן את הגירעון כוללות כ-65 מיליארד ₪ של מזומנים שהצטברו בידי הממשלה, שיא של כל הזמנים. בהנחה שהמשק יתאושש מהמשבר, אין צורך ביתרות של יותר מ-35-40 מיליארד בסוף השנה. לפיכך, משרד האוצר צפוי לנצל כמחצית מהיתרות בקופה, סכום של כ-30 מיליארד ₪, למימון הגירעון.

 

כבר בחודשיים הראשונים של השנה גייס משרד האוצר כ-8 מיליארד ש"ח בשוק הלא סחיר. אפילו אם יגייס עד סוף השנה כ-2 מיליארד ₪ בממוצע בחודש בלבד בשוק זה, יגיע לגיוס כולל של כ-30 מיליארד ₪. סך הפדיונות באג"ח הלא סחיר צפויים להסתכם השנה בכ-6 מיליארד ₪, כך שהיתרה של כ-25 מיליארד ₪ תופנה למימון הגירעון.

 

למרות המרווחים הנמוכים מאוד בהן נסחרות האג"ח הישראליות בחו"ל, משרד האוצר לא גייס בחודש ינואר בחו"ל, בניגוד לשנים הקודמות. נניח שהאוצר יגייס בחו"ל כ-2 מיליארד דולר נטו (גיוס ברוטו של כ-6 מיליארד דולר בהתחשב תשלומי הריבית והקרן).

 

בסופו של דבר, נותר למשרד האוצר לגייס נטו בשוק הסחיר סכום של כ- 50 מיליארד ₪ לצורך מימון הגירעון בשנת 2021. צריך גם להזכיר שבנק ישראל צפוי לרכוש כ-35 מיליארד ₪ עד סוף התוכנית שלו, מה שאמור להקל על מימון החוב של משרד האוצר.

 

זבז’ינסקי מתייחס לחשיפת המוסדיים (ללא קרנות הנאמנות, קרנות פנסיה ותיקות ופוליסות מבטיחות תשואה) למניות, כולל באמצעות החוזים, שהגיעה בסוף השנה לכ-40%, לעומת כ-37% בסוף 2019 וכ-25% ב-2012. מנגד, החשיפה לאג"ח הממשלתיות הסחירות הלכה ופחתה עם השנים עד שירדה לכ-15%, לעומת כ-25% בתחילת העשור הקודם.

 

מצד אחד, הירידה בחשיפה לאג"ח הממשלתיות מוצדקת בגלל הירידה בתשואה לפדיון שלהן בעשור האחרון. יחד עם זאת, מלבד מתן תשואה בטוחה, יש לאג"ח הממשלתיות תפקיד נוסף – להיות בולם זעזועים במקרה של משבר בשוק המניות. חשיפת שיא למניות בתקופה שבה מלבד הסיכונים הכלכליים והפיננסיים הרגילים, קיימים גם סיכונים בריאותיים מחייבת חשיבה על הגנות.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

חדשות ספונסר

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה