מיטב: הסיכוי להורדת הריבית בישראל מתחת לאפס נמוך

שינוי המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח צפוי להעלות תשואות של האג"ח השקליות הקצרות ולתמוך בעלייה בציפיות האינפלציה ובאינפלציה בפועל

חדשות ספונסר 17/01/2021 15:31

א+א- 1

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום שישי. המדד ירד ב-0.1% והיה נמוך מהתחזיות. התרומה של סעיפים רבים הייתה בשנת 2020 נמוכה יותר מאשר ב-2019, במיוחד של סעיף הדיור, החינוך, המזון והתחבורה ותקשורת. הסעיפים שתרומתם עלתה - הירקות והפירות והריהוט והציוד.

 

אולם, בחינת שנת 2020 בכללותה נותנת תמונה מעוות. מרבית הפער לעומת 2019 נוצר בחודשים אפריל ומאי. קצב האינפלציה במחצית השנייה של 2020 היה גבוה יותר מאשר בשנים הקודמות למעט 2017. המדד ללא סעיף הדיור עלה ב-0.2%, כאשר בכל אחת מהשנים הקודמות הוא היה שלילי.

 

לפיכך, מסביר זבז’ינסקי, למרות המגבלות והסגרים, האינפלציה לא הייתה נמוכה מהשנים הרגילות. שחרור המגבלות כבר בחודשים הקרובים יגביר את הביקושים ויוביל להערכתנו להתגברות נוספת בעליית המחירים.

 

במיטב צופים שמדד חודש ינואר ירד ב-0.3% ויושפע מהוזלת סעיף ההלבשה והדיור. התייקרות הדלק והארנונה צפויה לקזז השפעת הוזלת מחירי החשמל. מדד חודש פברואר צפוי לרדת ב-0.1%. מדד חודש מרץ צפוי לעלות ב-0.4% ולהיות מושפע מעליות מחירים עונתיות ומשחרור המשק מהמגבלות. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להיות 0.9%. בשורה התחתונה: מיטב ממשיכים להמליץ על הטיית התיק לטובת האפיק הצמוד, במיוחד לאג"ח הצמודות לטווחים הקצרים.

 

זבז’ינסקי מגיב גם על הודעת בנק ישראל כי יתערב בשוק המט"ח ועל דבריו הנחרצים של המשנה לנגיד אחרי ההודעה, המסר יותר חשוב מסכום הרכישות המוצהר. בנק ישראל כבר לא מסתתר מאחורי ניסוחים מעורפלים של מניעת עיוותים במסחר במט"ח, אלא מסמן את המטרה של עצירת ייסוף השקל שלמענה הוא מוכן להשתמש כמעט בכל משאב שיידרש. ניתן להבין שאם לא יספיקו 30 מיליארד, הסכום יכול לגדול ל-40 או 50. אין לבנק ישראל כל כך מגבלות בתחום זה.

 

מניסיון של השנים 2008-2009 הודעות על התערבות בשוק המט"ח שמשנות את הדפוס הקיים קודם מצליחות להשפיע לפרק זמן מסוים, אך מה שמשפיע יותר זה קצב הרכישות לאורך זמן. גידול בקצב רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל הוביל לחולשה יחסית של השקל לעומת לשערו של הדולר בעולם. כאשר בנק ישראל הוריד רגל מהגז הכיוון התהפך.

 

הפעם ההשפעה אף עשויה להיות חזקה יותר מכיוון שבנק ישראל בא במטרה מוצהרת ונחושה למנוע ייסוף השקל. הוא גם לא מדבר כבדרך כלל על השקל ביחס לסל המטבעות, אלא נראה שמכוון ישירות אל הדולר האמריקאי.

 

המסר של בנק ישראל צפוי לגרום לשינוי בהתנהגות המשקיעים הפיננסיים הזרים בשוק המקומי. גם המשקיעים המקומיים, שנמצאים בחשיפת שיא לנכסים צמודי מט"ח עשויים להקטין גידורים. רק בשנה האחרונה גידור המוסדיים תרם למכירות של יותר מעשרה מיליארד דולר.

 

להכרזה של בנק ישראל צפויה להיות השפעה מעבר לשוק המט"ח - המשקיעים הזרים צפויים להקטין חשיפה לאג"ח המקומי, מלבד החשיפה שנובעת מהשתתפות ישראל במדד WGBI והעסקאות הסגורות (swap). כ-62% מההחזקות של הזרים הם באג"ח עד 5 שנים, כפי שציין בנק ישראל בסקירה שפרסם בחודש דצמבר. לכן, צפויות מכירות של אג"ח אלו. כמו כן, שינוי כיוון השקל צפוי לתמוך בעלייה בציפיות האינפלציה.

 

להערכתנו, הסיכוי לשימוש בריבית שלילית כדי להפחית את השקל, כפי שרמז המשנה לנגיד, לא גבוה. הריבית השלילית לא ממש עזרה לפיחות המטבעות במדינות שהשתמשו בה. המדינות עם ריבית שלילית דווקא מצטיינות בחוזק של המטבעות שלהן. מלבד זאת, המעבר לצמיחה מואצת שצפוי השנה לא תומך כל כך בהורדת ריבית לשלילית.

 

אם לא עשה את זה בסתר, יתכן שמשרד האוצר פספס הזדמנות לגדר את החוב הדולרי בשע"ח נמוך ובכך לא רק לא עזר לפיחות השקל, אלא גם החמיץ הזדמנות לחסוך כמה מיליארדי ₪ לקופה הציבורית.

 

מסתמן, שהמשבר הנוכחי לא גרם לפגיעה כלכלית משמעותית במרבית משקי בית. שיעור משקי הבית (ממוצע של 12 חודשים) שדיווחו בסקר אמון הצרכנים שלא סוגרים את החודש ונמצאים בחובות, לא השתנה בשנה האחרונה. נרשמה אומנם ירידה באחוז משקי הבית שמצליחים לחסוך, אך שיעורם עדיין גבוה יותר מאשר בשנים 2012-2016. 

 

ההפקדות לקרן השתלמות, שמהוות אינדיקאטור לפגיעה בשכר של העובדים, ירדו רק במעט, הרבה פחות מאשר במשבר ב-2008. יחד עם זאת, צריכים לקחת בחשבון שהעובדים ברמות שכר נמוכות יחסית, שנפגעו חזק יותר מהמשבר, לרוב לא נהנים מהטבה של קרן השתלמות. בנוסף, נתוני ההפקדות עדיין לא כוללים את חודש דצמבר שבו בדרך כלל מפקידים העצמאים. לכן, נצטרך לחכות עוד חודש כדי להעריך את הפגיעה בפלח זה.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    ספונסר/דובי

    אשמח לדעתכם על דלק רכב תודה
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    shai79 17/01/2021 15:32