אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב דש גמל ופנסיה, מסכם את שנת 2020 בקופות הגמל ומסביר כי השנה תיכנס לספרי ההיסטוריה הכלכלית, ולא רק, כשנת הקורונה. בראש ובראשונה פגעה המגפה בבריאות הציבור, אולם השפעתה לא פסחה גם על הכלכלה הישראלית והעולמית.
המגפה פרצה בעוצמה ובמהירות חסרת תקדים, בתחילה בסין אבל משם התפשטה לעולם כולו. המשבר הבריאותי הוביל לצעדים משמעותיים שכוונו להשתלטות על רמת התחלואה ותוך זמן קצר מנועי הכלכלה העולמיים נעצרו. העולם נסגר. מצד אחד, ענפי התעופה, המלונאות, המסעדנות, הבידור ועוד נסגרו כמעט לחלוטין. אנשים הסתגרו בבתיהם, והחלה העבודה מהבית. המשרדים נותרו ברובם ריקים. החל מרוץ עולמי למציאת חיסון למחלה. מהצד השני, הטכנולוגיה התקדמה בצעדי ענק, שיפרה את יכולותיה וקיצרה כנראה טווחים של שנים רבות קדימה.
המגפה גבתה עד כה את חייהם של כמעט 1.8 מיליון בני אדם. כ-85 מיליון בני אדם נדבקו במחלה. רוב הכלכלות בעולם נקלעו למיתון, האבטלה בהן זינקה, וענפים עסקיים שלמים מצויים במשבר הקשה ביותר שאפשר להעלות בזיכרון האנושי.
מן ההיבט הכלכלי, המשבר טופל במרבית המדינות המפותחות על ידי שילוב של מדיניות פיסקאלית ומוניטארית מאד מרחיבה. ממשלות הגדילו את הגירעון ודאגו באמצעות מענקים למתן את הפגיעה בהכנסה הפנויה של המפוטרים או העובדים שיצאו לחל"ת. הבנקים המרכזיים ביצעו רכישות מאסיביות של איגרות חוב, בעיקר ממשלתיות, כולל בישראל, במטרה להשטיח את עקום התשואות ובכך לאפשר גיוס ממשלתי במחירים נוחים יותר.
המגפה יצרה משבר חריף ולא צפוי בשיעורי הצמיחה העולמיים. בשנת 2020 הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ בשיעור חד של יותר מ-5% ובישראל בכ-4%.
בישראל, רוח הבחירות הנוספות המתקרבות מסכנת את ההתאוששות מהמשבר. בארץ עדיין עובדים עם תקציב שנקבע ב-2018 אשר לא מותאם להשלכות הקורונה וליציאה מהמשבר. שיעור האבטלה נמצא ברמה גבוהה של 14% ודירוג האשראי של ישראל עומד בסכנה, גם אם לא מיידית.
למרות כל האמור, השווקים הפיננסים עלו בעוצמה ויצרו נתק בין מה שמכונה "מיין סטריט"-הכלכלה האמיתית לבין "וול סטריט". תודות לכך, החוסכים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה במסלול הכללי, שבו שיעור המניות עומד על כ-40%, שמרו על חסכונותיהם, ואף השיגו תשואה חיובית נאה מאוד בשנה מאתגרת זו.
כאמור, להערכתנו, בשנת 2020 נרשמה תשואה ממוצעת של כ-4.7% בקופות הגמל. התשואות נבעו בעיקר מעליות השערים שנרשמו בשוקי המניות בעולם (ובראשם ארה"ב). הדולר מיתן את התשואות בכל הקשור להשקעות של הגופים המוסדיים בחו"ל.
נציין, כי השנה הזו הייתה יכולה להיראות לגמרי אחרת לו הסתיימה במרץ 2020, אחרי הירידות החדות שהחלו לקראת סוף פברואר 2020 והמשיכו בעוצמה בחודש מרץ. בסיכום הרבעון הראשון של השנה הפסידו החוסכים בקופות הגמל שיעור של כ-10.7% מחסכונותיהם. ממינוס כה עמוק הצליחה התעשייה לעבור לפלוס נאה של 4.7%.
קופות הגמל המנייתיות השיגו תשואה ממוצעת של 8.2%, בטווח תשואות של 5-16%. קופות הגמל השקליות השיגו תשואה נמוכה בהרבה של 1.5%, בטווח שבין 1-2%, אך גם הן סיימו בטריטוריה הירוקה בסיומה של שנה מאתגרת במיוחד.
באופן מפתיע, שוקי המניות בעולם הציגו השנה מגמה חיובית חזקה. בארה"ב נרשמו עליות שערים נאות, תוך פערים גדולים בין מדד הדאו ג’ונס שעלה ב-7.2% בלבד לבין מדד הנאסד"ק שעלה בשיעור חד מאוד של 43.6%, כאשר בתווך נמצא מדד ה-S&P שעלה ב-16.3%.
לעומת זאת, באירופה נרשמה מגמה מעורבת עם עליות וירידות בשיעורים מתונים באופן יחסי: מדד ה-DAX הגרמני עלה ב-3.5%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-7.1% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 5.1%. ביפן עלה מדד הניקיי בשיעור של 16.0%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה ב-15.9%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות. החלשות הדולר כלפי השקל, גרעה, כמובן, מן התשואה השקלית.
בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה מעורבת תוך הבדלים ניכרים מאוד בין המדדים השונים: מדד ת"א 35 ירד ב-10.9%, מדד ת"א 125 ירד ב-3.0%, ואילו מדד ת"א 90 עלה בשיעור של 18.1%, ומדד יתר 60 עלה בשיעור 15.6%.
באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה מעורבת: מדד התל בונד 20 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-0.2% ו-0.1% בהתאמה, ואילו מדד התל בונד 40 עלה ב-0.1%. איגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) עלו ב-3.2%. מדד אג"ח קונצרני כולו עלה ב-0.6%. מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-1.2%.