כלל פיננסים בסקירה עולמית יומית: מדד הדאו ג’ונס חצה אמש לראשונה את המספר העגול של 12 אלף הנקודות, לראשונה מאז יוני 2008. עכשיו בלי לפתוח פה, אם העליות ימשכו עד מחר יסיים הדאו רצף של תשעה שבועות של עליות, לראשונה מאז 1995. העליות אמש בשוק המניות האמריקאי הגיעו על רקע הותרת תוכניות ההרחבות המוניטריות של הפד (ראו הרחבה), פרסום נתון מכירות בתים חדשים, שהיו גבוהות מהצפוי, המשך פרסום דוחות כספיים טובים מתחזיות האנליסטים ועליית מחירי הסחורות. אגרות החוב נפרדו מאיתנו ועברו לירידות (ראו הרחבה).
אירופה – הקלאסיקה בפשיטת רגל
אחת המסקנות ממשברי החובות בעולם היא שאסור לתת לממשלות הרבה, ובטח לא את הגרעון של עצמן. המסקנה מבועת הנדל"ן בארה"ב היא שאסור לתת לבנקים מרכזיים לקבוע את הריבית. מכאן תיקחו את זה הלאה...
צ’ייסר לחיי הגמילה מאלכוהול!
הניסיון לפתור את משבר החובות באירופה עם עוד ועוד חובות כבר עורר לא מעט ביקורת ולהשוואה אם ניתן לגמול אלכוהוליסט עם צ’ייסר. והשאלה עדיין עומדת, איך מדינות עם גרעון שלילי, דמוגרפיה שלילית וקשיחות פיסקלית יצליחו לשרת חוב על חוב וגם לצמצם אותו? אני לא הייתי קונה:
סקר- לא רוצים אג"ח אירופאי!
כן, אני מבין שמחיר האג"ח של מדינות ה-PIIGS עולה, ואופטימיות ודף חדש וכו’ וכו’, ושזו "הזדמנות של פעם בחיים" אבל אני עדיין לא רוצה. לא תודה, באמת... סילביו, אתה לא מקשיב, ממש לא איכפת לי שהן עולות! למה אתם לא פשוט נופלים כבר וזהו?
סקר חדש של בלומברג מראה כי רוב המשקיעים בעולם מאמינים כי לפחות מדינה אחת תיפרד בחמש השנים הקרובות מגוש האירו. אי אפשר לנקוב בשמות, אבל נרמוז שכנראה מדובר באחת שמתחילה באחת האותיות –PIIGS-. עוד עולה מהסקר כי רוב המשקיעים בעולם עדיין מאמינים כי יוון ואירלנד יגיעו לפשיטת רגל. כלומר, מהסקר עולה כי המשקיעים ותיכף תראו שגם האנליסטים, לא מתלהבים להלוות כסף למדינות הכושלות:
"למי אני מתקשר כדי לדבר עם אירופה?"
אתם שומעים עליה, קוראים להנאתכם עם הקפה של הבוקר אבל לרגע לא חשבתם לקום ולהשתתף גם אתם בהנפקת אגרות החוב של הקרן לחילוץ אירופהEFSF)). הקרן שהוקמה כדי לספק רשת ביטחון למדינות בבעיות חובות, הנפיקה שלשום אג"ח ב-5 מיליארד יורו שייעודם עזרה לאירלנד. הביקוש להנפקה היה גבוה כמעט פי 10 מההיצע ובתשואה של 2.89% ל-5 שנים (בדירוג AAA), 58 נב’ מעל לתשואה של אג"ח גרמני בדירוג דומה. אלא שאירלנד לא תקבל את ההלוואה בתשואה הזאת, אלה בתשואה טיפה נמוכה מזאת שהייתה יכולה לגייס בעצמה בשוק- סביב 6%, כך שאי אפשר לקרוא לה הלוואה נדיבה. עדיין השאלה הגדולה היא מי ערב לאותן אג"ח? עקרונית התשובה לכך היא "כל מדינות הגוש", כל אחת לפי חלקה באיחוד. כשיש כל כך הרבה אחראיים ידוע שבסוף אף אחד לא אחראי. אנליסטים ציניים ממני טענו, ברוח שאלתו הרטורית של הנרי קיסינג’ר: "אבל למי אני מתקשר כשאני צריך את אירופה?", כלומר, למי עלי לבוא בדרישות לתשלום האג"ח? אחרים היו ציניים אפילו יותר וטענו שהקרן הייתה צריכה לנצל את העובדה שיש כל כך הרבה טיפשים בעולם ולהנפיק להם כמה שרק יכלה, לפני שיתעוררו. בין הרוכשים הגדולים של ההנפקה: מדינות אסיה ובעיקר סין ויפן-38% (יפן הצהירה שתקנה יותר מחמישית מהאג"ח שתנפיק הקרן), בריטניה-15% וגרמניה-12%.
"שמור עלי מאגרות החוב, מהמניות אשמר בעצמי"
הנפקה של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ל-5 שנים, שהתקיימה שלשום, זכתה לביקושים גבוהים ומשכה את התשואות כלפי מטה (מחיר עלה). החלטת הריבית אתמול בארה"ב הייתה צריכה גם היא להמשיך ולתמוך באפיק, לאחר שברננקי הצהיר כי בנוסף להותרת הריבית ברמה אפסית ידבוק בתוכניתו מחודש נובמבר, לרכוש עד סוף חודש יוני 2011 אג"ח ממשלתיות בסכום נוסף של 600 מיליארד דולר. ובמיוחד כשהיום מתוכננת רכישת אג"ח של 6 מיליארד דולר. אך האג"ח לא רק שלא עלו אלא אף ירדו. ההסברים העיקריים לכך הם ההתפתחויות החיוביות בכלכלה, שהסיטו משקיעים לעבר אפיקי סיכון ובעיקר מניות וסחורות (ראו הרחבה בפתיחה) ושביב של אופטימיות בהצהרת הבנק שאמר ש "התאוששות הכלכלה נמשכת, אם כי בשיעור שאינו מספיק כדי להביא לשיפור משמעותי בתנאי בשוק העבודה", מבחינת המשקיעים חשוב צירוף המילים של "שיפור בשוק העבודה", גם אם הוא אינו שיפור משמעותי. אנו רואים בכך שני סימני אזהרה לאפיק האג"חי, גם מתקיימים תנאים שהיו צריכים לדחוף אותו לעליות, גם במקביל למניות, והוא לא הצליח וגם מתחילים להיראות סדקים בסביבת הריבית הנמוכה עליו הוא יושב, אף שזאת לא צפויה לעלות לפני הרבע הראשון של 2012.
מה אפשר לקנות ברזרבות המט"ח של ישראל
בנק ישראל משקיע כיום רזרבות מט"ח בשווי של כ-71 מיליארד דולר בעולם, היינו רוצים להמליץ על כמה אפיקי השקעה מעניינים, כאלה שיכולים לתרום גם לישראל:
להחליף את נבחרת ישראל בנבחרת ספרד
להעביר את הקולוסאום לבאר שבע, לקידום התיירות בנגב
לצבוע את כל הבתים בת"א ובערי החוף (זאת האמת בקשה אישית)
לקנות את פייסבוק ולעשות לכל המשתמשים לייק אוטומטי על הקבוצה- "גם אני מעריץ של ישראל".
מקרו-רה היום
ברקע הפסגה הכלכלית בדאבוס והמשך פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי. היום נתוני הזמנות מוצרי בני-קיימא, שצפוי שעלו בחודש דצמבר ב1.5% ויעידו על המשך התרחבות הכלכלה, נתונים שבועיים על מספר דורשי דמי אבטלה ונתוני מכירות הבתים בתהליך שצפוי שעלו בדצמבר ב-1%. האם שוק הנדל"ן בארה"ב הוא עדיין הבעיה האמיתית של הכלכלה, או שכולם מבזבזים את הזמן ותקועים מאחור?:
אתם חייבים לבחור צד - הביקוש או ההיצע?!
ממודל של חברת הדירוג מוד’יס להערכת דירוגי אשראי המתפרסם היום עולה כי זו צופה עליה שנתית של 4% במחירי הבתים בארה"ב. כאן עולה השאלה: האם סקטור הנדל"ן בארה"ב הוא עדיין הבעיה?
העולם הכלכלי מתחלק לשניים, אלה המאמינים כי צוואר הבקבוק של הכלכלה העולמית נמצא בצד ההיצע ואלה המאמינים כי דווקא בבעיית הביקוש (קינסיאני). בסוגיה הזאת מתווכחים כלכלנים כבר ארבעה עשורים וטיעונים לכאן ולכאן לא חסרים. כיום יש לשאלה הזאת משקל קריטי בקביעת המדיניות הכלכלית. אם הבעיה היא אכן בעיית היצע, לדוגמה מחסור בסחורות, בייצור, בבתים (בישראל לדוג’) וכו’, אז על קובעי המדיניות לעודד עליית היצע בדרכים שונות כגון הפחתת מיסוי, הורדת חסמים ותמריצים לעידוד תעסוקה. אם הבעיה היא של מחסור בביקוש אז יתכן צריכה המדינה להגדיל את הוצאותיה, כלומר לעלות מיסים ולהגדיל חובות.
בתחילת המשבר היה אומנם ברור כי הבעיה העיקרית היא הצפת היצע הנדל"ן בארה"ב, אז באמת היה נראה כי הפתרון הוא הגדלת הגרעון האמריקאי ומדיניות מוניטרית מרחיבה, אך לאור סימני ההתאוששות, האם אנחנו באמת רואים שהבעיה היא של ביקוש? אם קובעי המדיניות שוגים ומפספסים שינוי בבעיה העולמית, אזי המדיניות המרחיבות, הן פיסקלית והן מוניטרית רק יביאו להחמרה ולפגיעה נוספת בצד ההיצע ולתוצאתה הבלתי נמנעת של אינפלציה.
אתמול פרסם משרד התקציבים של הקונגרס האמריקאי כי הגירעון בתקציב יתרחב השנה ל-9.8% מהתוצר - השני בגובהו מעולם! תבחרו צד.