אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית, העוסקת בהשפעת הסגר השני על נתוני שוק העבודה. על פי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לחודש אוקטובר היו כ-740 אלף מובטלים, לפי הגדרה רחבה הכוללת עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה, ושיעור האבטלה הרחב עמד על 18.2%.
בנוסף, כ-100 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים עבודה (במקביל אליהם נוספו כ-35 אלף מועסקים אחרים) וכ-25 אלף נוספים שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש האחרון בגלל הקורונה ועל כן אינם נחשבים כמובטלים לפי הגדרת הלמ"ס.
בהשוואה לסגר הראשון, שיעור האבטלה בחודש אוקטובר היה מתון יותר באופן משמעותי. בחודש אפריל שיעור האבטלה הרחב היה ככפול מזה של חודש אוקטובר.
מניתוח הנתונים ניתן לראות שקיים פער ניכר במצב שוק העבודה בין המחצית הראשונה למחצית השנייה של חודש אוקטובר, בשל תחילת הסרת המגבלות במחצית השנייה של החודש. בעוד שבמחצית הראשונה שיעור האבטלה הרחב עמד על 20.7%, במחצית השנייה הוא ירד ל-15.8%. מדובר בפער של כ-200 אלף מובטלים שחזרו לעבודתם בין שתי התקופות, מרביתם (כ-94%) חזרו מחל"ת.
במחצית הראשונה של חודש נובמבר המשיכה ההתאוששות בשוק העבודה, אם כי בצורה מעט מתונה יותר, ושיעור האבטלה הרחב ירד ל-12.6% המשקף חזרה נוספת של כ-140 אלף מובטלים לעבודה.
ההשפעה של משבר הקורונה על שוק העבודה אינה מסתכמת במספר העובדים המובטלים אלא גם במוטיבציה וביכולת של עובדים חדשים להיקלט בשוק העבודה ובחיפוש עבודה של מי שפוטר בתקופת המשבר. משום כך, שיעור התעסוקה מתוך כלל האוכלוסייה בגילאי 15+ מספק תמונת מצב מלאה יותר משיעור האבטלה.
שיעור התעסוקה בחודש אוקטובר היה נמוך בכ-6 נקודות אחוז משיעור התעסוקה באוגוסט וב-11 נקודות אחוז משיעור התעסוקה בפברואר (ירידה של 730 אלף מועסקים). עם זאת, שיעור התעסוקה באוקטובר, שעמד על כ-50%, היה גבוה משמעותית מרמת השפל שנרשמה באפריל, 40%.
בתקופת הסגר השני בחודש אוקטובר חלה עליה מתונה יותר באבטלה בהשוואה לסגר הראשון (אפריל), גם בענפים המרכזיים שחלות עליהם מגבלות משמעותיות. במיוחד בולט שיעור האבטלה הנמוך יחסית בסגר השני לעומת הסגר הראשון בענפי החינוך (15% לעומת 45% בהתאמה); הבריאות הרווחה והסעד (13% לעומת 34%); התחבורה (21% לעומת 42%); בשירותי האירוח והאוכל (58% לעומת 77%); המסחר (27% לעומת 45%); ובענף האמנות, בידור ופנאי (53% לעומת 70%).
עם זאת, בין היתר בשל הזמן הממושך של ניתוק הקשר של חלק מהנמצאים בחל"ת עם מעסיקיהם, חלה ירידה בביטחון של הנמצאים בחל"ת לחזרה לעבודה אצל המעסיק שלהם בהשוואה לחודשים שקדמו לסגר השני. 13% מהנמצאים בחל"ת בחודש אוקטובר דיווחו שהם בטוחים שיחזרו לעבודה אצל המעסיק הקודם, לעומת 17% בחודש אוגוסט, טרם הכניסה לסגר השני.
נכון לחודש אוקטובר ולאורך כל החודשים האחרונים, חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסות נמוכות. שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון היה נמוך בכ-29% בחודש אוקטובר ביחס לערב המשבר, לעומת ירידה של 6% בלבד של החמישון העליון. עם זאת, בהשוואה לסגר הראשון, הפגיעה בכל רמות ההכנסה הייתה נמוכה יותר בסגר השני.
הפגיעה המשמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסה נמוכה מוסברת בין היתר בפגיעה הגבוהה יחסית בתעסוקה של בעלי השכלה שאינה אקדמית ושל בעלי משרות חלקיות. כך, שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תואר אקדמי ירד בכ-22% בחודש אוקטובר ביחס לתקופה ערב המשבר, לעומת ירידה של 10% בתעסוקת בעלי התארים.
פירוק רחב יותר של רמות ההשכלה מעלה שהנפגעים העיקריים בסגרים, אך גם בחודשים שביניהם, הם אלו ללא תעודת בגרות וסטודנטים. בנוסף, ממוצע שעות העבודה בדרך כלל של הנמצאים בחל"ת בחודש אוקטובר נמוך בכ-13% מזה של המועסקים באותו חודש.
כתוצאה מכך, סך הירידה בשעות העבודה במשק הייתה לאורך המשבר פחותה מהירידה בתעסוקה באופן משמעותי. כך, בעוד מספר המועסקים ירד ב-13% בחודשים ספטמבר-אוקטובר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, סך שעות העבודה נותר ברמה דומה. בעוד שייתכן שנתון זה חריג בשל תקופת החגים (בשנת 2019 ערבי החגים היו יותר באמצע השבוע וישראלים רבים נוהגים לצאת לחופשות ממושכות בתקופה זאת בשנים כתיקונן), בכל החודשים שלאחר הסגר הראשון הפגיעה בשעות העבודה הייתה פחותה מהפגיעה במספר המועסקים.
הפגיעה בשיעורי התעסוקה של נשים ביחס לגברים הייתה מצומצמת יותר בסגר השני לעומת הראשון. בעוד שבסגר הראשון חלה ירידה משמעותית הרבה יותר בתעסוקה של נשים לעומת גברים (39% ו-30% בהתאמה), במהלך חודש אוקטובר הפער בירידת התעסוקה בין המינים עמד על 2 נקודות אחוז בלבד (19% ו-17% בהתאמה).
בתקופה שבין שני הסגרים, בחודשים יוני עד אוגוסט, הירידה בשיעורי התעסוקה של נשים וגברים הייתה דומה. עם זאת, סך הפגיעה התעסוקתית – זאת שלוקחת בחשבון גם את שיעורי ההשבתה וגם את השינויים בהיקפי המשרה - הייתה משמעותית יותר בקרב נשים עד חודש מאי; אך החל מחודש יוני ואילך (וגם בסגר השני) דווקא הנשים הן אלו שנפגעו פחות ופערי התעסוקה המגדריים צומצמו במעט (כ-2 נקודות אחוז באוקטובר ביחס לחודש מקביל אשתקד).
הירידה בשיעור התעסוקה בזמן הסגר השני הייתה מתונה יותר בכל קבוצות הגיל ביחס לסגר הראשון. לאורך כל חודשי המשבר וגם במהלך חודש אוקטובר בולטת הירידה החדה יחסית בתעסוקת הצעירים ביותר (15-24). בחודש אוקטובר חלה ירידה של כ-25% בתעסוקת גברים ונשים בגילאי 15-24 ביחס לתקופה שלפני המשבר.
הירידה בשיעור התעסוקה במהלך הסגר השני בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים והנשים הערביות (25% ו-21% בחודש אוקטובר בהשוואה לשנת 2019). במקביל חלה ירידה משמעותית גם בתעסוקת הגברים הערבים (22%), אך נראה שירידה זו החלה כבר בחודשיים הראשונים של השנה, כלומר עוד קודם למשבר.
בעוד ששיעור האבטלה הממוצע עמד בחודש אוקטובר על 18.2%, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה החרדית היה גבוה במיוחד (26% לגברים ו-24% לנשים). לעומת זאת, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית היה נמוך יחסית (13% לגברים ו-15% לנשים), אך הדבר נובע מכך שחלק ניכר מהם הפסיקו לחפש עבודה ונמצאים מחוץ לכוח העבודה (ירידה של כ-12% בשיעור ההשתתפות ביחס לשנת 2019).
מצב זה, של הישארות מחוץ לכוח העבודה של האוכלוסייה הערבית, ככל שהוא יימשך, עלול להקשות על קצב ההתאוששות של שוק העבודה בשנים הבאות.