במריל לינץ’ מציינים כי היות והנפח היחסי של אזור EEMEA במסחר הבינלאומי במטבעות גדל בשנים האחרונות, עלה גם שיעורם היחסי של המשקיעים הלא מקומיים באג"ח של המדינות. לכלל זה יש מעט מאד יוצאים הן הכללי, כדוגמת הונגריה.
במריל לינץ’ טוענים כי אזור EEMEA ממשיך להציע תמהיל של מדינות מפותחות כגון ישראל, צ’כיה ודרום אפריקה, בד בבד עם מדינות בעלות מינוף פיננסי גבוה והתבססות על תזרים הון כגון הונגריה וטורקיה. לעומת זאת, התנאים הפיסקאליים ושיעור החוב לאומי נמוכים ביחס לאלו של כלכלות מדינות ה-G7, ולפיכך צופים האנליסטים כי תזרים ההון ימשיך לנוע לעבר שווקי EEMEA.
לגבי ישראל האנליסטים של מריל לינץ’ מציינים כי צמיחת התמ"ג נותרה איתנה, וצופים כי מנועי הצמיחה ב-2011 ישנו כיוון מהסקטור החיצוני לעבר דרישה מקומית.
במריל לינץ’ צופים כי בשנת 2011 יעמוד הגרעון התקציבי של ישראל על 3.5% מהתמ"ג, וכי היתרה הקיימת בתקציב המדיני תצטמצם מ-3.1% ל-2.1% מהתמ"ג. כמו כן, מציינים כי בד בבד עם תזרים הון מאסיבי סביר כי השקל עדיין יימצא תחת לחץ של ייסוף.
בנוסף, במריל לינץ’ מציינים את העובדה כי נעשה שימוש זהיר בכלי כלכלת מאקרו על מנת לצנן את סקטור הנדל"ן.