נגיף הקורונה

נגיד בנק ישראל: בתרחיש הפסימי תעמוד האבטלה בשנה הבאה על 13.9%

בדיון בוועדת הכספים המליץ הנגיד לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 ובשנים הבאות להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר

חדשות ספונסר 23/11/2020 16:19

א+א-

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון הציג היום בפני ועדת הכספים של הכנסת סקירה תקופתית על מצב המשק. הנגיד פתח את הדיון ואמר כי כלכלת ישראל נכנסה במצב יחסית טוב למשבר והוסיף שהפגיעה בצמיחת התוצר בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית. התוצר המקומי הגולמי ברבעון השני ירד ב-8.7 אחוזים, וברבעון השלישי 2020 ירד ב-1.4 אחוז לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד.

 

הנגיד הציג תרחישים לתקופה הקרובה, וציין כי בתרחיש האופטימי הגרעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020. לגבי  יחס החוב תוצר ציין הנגיד כי בתרחיש האופטימי יעמוד היחס  בשנת 2020 על 73% ובשנת 21 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021. שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9 אחוז בתרחיש הפסימי ו-7.8 אחוז בתרחיש האופטימי.

 

ירון הוסיף כי הצריכה הפרטית גדלה באופן מידי עם הסרת המגבלות, ומנגד כי סקרים של הלמ"ס, מראים שהרחבת ההגבלות מקשה על העסקים להחזיק מעמד ללא פעילות תקופות ארוכות.

 

לעניין האבטלה ציין הנגיד: "לאחר הסגר הראשון הצלחנו לחזור לקצת פחות מ-12 אחוזים, החדשות הרעות שלא הצלחנו לרדת עוד. ככל שנכנסו חזרה לסגר השני, רואים חזרה את העלייה באבטלה, שמתחילים שוב לצאת, שוב רואים ירידה, ככל שנמשיך לצאת, השאלה כמה מהר נוכל לחזור לשיעורים הקודמים. זה נושא מאוד מאוד חשוב, אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות".

 

"מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר, היום צריך להגמיש את היכולת לחזרה לשוק העבודה, חזרה גמישה לשוק העבודה, מי שרוצה ויכול לחזור בחצי משרה ולקבל חצי דמי אבטלה, מצבו יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב. יש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו ב-100 אחוז לפעילות וזה יכול לסייע להם. זה גם יסייע במודל שימור התעסוקה".

 

בסיכום דבריו התייחס הנגיד לאי-הוודאות הגדולה בה מאופיין המשבר, ולעלייה ברמת הסיכון הכלכלי ואמר: "התפקיד הראשון שלנו כבנק היה לייצב את השווקים, קודם כל הזרמנו נזילות בשקלים לגופים המוסדיים, בשוק המט"ח בעסקאות החלף, פעלנו עם היתרות שלנו בצורה נחושה, כך ייצבנו את השווקים בצורה מאוד מהירה ומאז הם פועלים באופן תקין. לצד כך, הודענו על רכישת אג"ח ממשלתיות של עד 50 מיליארד ₪, פי 3 ממה שנעשה קודם. הפחתנו את הריבית, כל אלה נעשו עד אמצע מרץ".

 

במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסלול הרגיל (15% ערבות) הוגשו 95,974 בקשות ואושרו 55,362, כאשר היקף הבקשות עמד על 60.884 מיליאד ₪ ואושרו 19,076 מיליארד ₪.

ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע גבוה מ-80%, כאשר בישראל המסלול בעל שיעור הערבות הגבוה ביותר, עומד על 60% בלבד: "זו החלטה של האוצר בסופו של דבר, אנחנו משקפים להם מה שנראה כמגבלות מסוימות שלא בהכרח מאפשרות למערכת הזו לעבוד בצורה הכי חלקה, חלק מהחסמים ירדו ואני מצפה שבתקופה הקרובה, יותר ויותר עסקים יוכלו להיכנס".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "חלק גדול מהבקשות, בעיקר עסקים בסיכון לא מקבלים את ההלוואה ואת האשראי ואת הדרך להתמודד, אנחנו מדברים על 2020, שהקורונה בעיצומה, ולאנשים אין אוכל להביא הביתה לילדים. מישהו צריך לשקף את זה לאוצר".

 

ירון השיב: "היו לא מעט חסמים, אנחנו עבדנו עם החשכ"ל היוצא וגם הגדלתם את ההיקף וגם חלק מהחסמים הורדו. אנחנו עדיין כל הזמן יושבים ומנסים להוריד את החסמים כדי שיותר עסקים יהיו זכאים".

 

לשאלת יו"ר הוועדה לעמדתו לעניין הסגר, השיב פרופ’ ירון: "אני לא אפידמיולוג ולא בכדי הראיתי לכם את שרידות העסקים וחשיבות השימור של העסקים והם צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים כדי שהנזק הכלכלי ימוזער, זאת לצד השמירה של הצד הבריאותי, הדרך הזו תאפשר להם להיות יציבים ולחזור לפעילות".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר בדיון כי הוא מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי. יש טענות על תשלומים ודחיות של בקשות למתן אשראי ודחייה של הלוואות לעסקים בסיכון, אני מצפה שאתה כיועץ הכלכלי לממשלה תהיה אקטיבי יותר, אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שדברים נדחים בגלל שאין תקציב. גם לעניין הבנקים, בנק ישראל סבור שהבנקים יכולים לקרוס וצריך לגבות אותם, יש לנו ויכוח איתם ".

 

פרופ’ ירון השיב לדברים: "בנק ישראל מעולם לא היה מעורב בפעילות פיסקלית כמו שהוא מעורב באירוע הזה. הרעיון והתובנה שצריך לסייע ברמת השורה, ברמת הקופסה של ה-80 מיליארד, גם בעניין של פתיחה, של רשת הביטחון שהגיעה לפתחכם, הרבה מאוד מהדברים האלה הם תובנות מדיונים משותפים עם האוצר. אנחנו נותנים את דעתנו כל דיון שנעשה בנידון ולא מהססים להשמיע את קולנו".

 

בהמשך הדיון, הציג ירון בפני הוועדה את המלצתו: לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 וכי בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. כך קרא ירון לאמץ את העקרונות הבאים: בשנת 2021 - ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה וע"פ כלל ההוצאה. לא יקבע יעד גירעון לשנת 2021 אך לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.

 

יו"ר הועדה סיכם את הדיון: "אנחנו רואים בבנק ישראל ידיד שתפקידו לדאוג לציבור וגם שמגיעות תלונות על הבנקים אני מצפה מבנק ישראל להתערבות אקטיבית יותר, נמשיך לדון בנושא, מודה לך על ההרצאה המרתקת והמעמיקה".

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה