היום הוגש לשר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דו"ח התעסוקה החודשי - דופק שוק העבודה – שנערך על ידי שירות התעסוקה. מהדו"ח עולה כי בתחילת חודש אוקטובר 2020, מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה נשק למיליון (995.7 אלף), בשיאו השני של גל הנרשמים בשירות התעסוקה.
על רקע השינוי שחל בשבועיים האחרונים של החודש, בעקבות כניסתן לתוקף של הקלות על המשק שהשפיעו על חלק מהענפים, המספר הצטמצם והגיע בסוף החודש ל-940.3 אלף. 63.6% מתוכם, שהם 597.9 אלף דורשי ודורשות עבודה, רשומים עקב חל"ת (לעומת 65.3% בסוף ספטמבר).
באוקטובר, נרשמו בשירות התעסוקה 108.5 אלף דורשי עבודה חדשים. מדובר בירידה לעומת 249.5 אלף שנרשמו בספטמבר (החודש הראשון של הסגר), וגם במספר נרשמים נמוך מאשר בחודש השני של הסגר הראשון - אך זהו עדיין מספר שש-ספרתי גבוה.
כ-91.4 אלף בני אדם דיווחו באוקטובר על חזרה לעבודה, מרביתם כאמור עם תום הסגר – עליה לעומת כ-35.5 אלף שחזרו לעבודה בספטמבר. המשמעות היא כי על כל אדם שחזר לעבודה באוקטובר, נרשמו בו מנגד כ-1.2 דורשי עבודה. זהו פער נמוך משמעותית בהשוואה לחודש הקודם, ונמוך אף מחודש אפריל כאשר על כל חוזר היו 3.4 דורשי עבודה.
בסה"כ, באוקטובר חזרו לעבודה 25.5% מכלל הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר-אוקטובר – נתון בולט בהשוואה לאפריל, אז חזרו רק 5.5% מנרשמי מרס-אפריל. נראה שהמשק הישראלי לומד להתאושש מהר יותר ממצבי סגר. אולם עם זאת, העלייה המחודשת בתחלואה צפויה לשוב ולהשפיע על שוק העבודה, עלולה לעכב את חזרתם של נפגעי הגל השני ואת אותם דורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה גם בחודשים הקודמים.
יש להזכיר כי שיעורי החל"ת מבין הנרשמים בסגר הראשון היו גבוהים יותר – 89% במרס ו-80.4% באפריל. בתוך כך, אחוז המפוטרים זינק מנתון של 9.3% בספטמבר ל-16.1% באוקטובר (בהשוואה לשיעורים של 6.3% ו-11.4% בחודשים מרס ואפריל בהתאמה). השיעור הנמוך של קבוצת המפוטרים מבין החוזרים לעבודה באוקטובר (6.8%) מגביר החשש כי שילובם בחזרה של מי שאיבדו מסגרת תעסוקתית עלול לקחת זמן רב.
אי-חזרת הפעילות המלאה של ענפים עם ריבוי צעירים מקשה על שילובם מחדש: קבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד גיל 24), שבספטמבר מנתה לראשונה יותר מחמישית מהנרשמים (20.7%), רשמה שיא חדש לתקופת המשבר עם 21.9% מבין נרשמי אוקטובר. גם בקבוצת הגילאים 34-25 חלה עלייה, מ-29.2% בספטמבר ל-30.7% באוקטובר, וביחד היוו הקבוצות הצעירות 52.6% מבין נרשמי אוקטובר.
בד בבד, מבין החוזרים לעבודה באוקטובר, היוו שתי הקבוצות הצעירות יחד רק 42.2%, כאשר רוב הפער טמון בשיעור החזרה הנמוך בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (13.3%). מנגד, שתי קבוצות המבוגרים רשמו עלייה בחזרה לעבודה. אחת הסיבות העיקריות לנתונים אלו היא האחוז הגבוה של הצעירים בענפים שטרם חזרו לפעילות מלאה.
רבים מדורשי העבודה הצעירים עובדים במכירות ושירותים, בחנויות, במסעדות ובברים – עבודות שעל אף היותן משרות קצה ראשוניות עם מיומנויות מוגבלות ואי-יציבות, מהוות בסיס להתפתחות התעסוקתית של צעירים. שירות התעסוקה מדגיש כי עידוד תוכניות השתתפות בתעסוקה (כולל חונכות והתנסות) והתאמת תוכניות ההכשרה המקצועית עבור קבוצה זו הם מרכיב הכרחי בהקטנת סיכון הצעירים להיפגע במסלול הקריירה שלהם.
אחרי שבספטמבר היה הפער הגדול ביותר מבין חודשי המשבר בין נשים לגברים (62.4% נשים מול 37.6% גברים), במיוחד עקב השבתת מערכת החינוך, באוקטובר הפער הצטמצם - אולם עדיין שיעור הנרשמות כדורשות עבודה נותר גבוה משיעור הנרשמים, ביחס של 55.6% מול 44.4%. לשם השוואה, החודש השני של הסגר הראשון (אפריל) בלט בכך שהוא היה החודש היחיד בכל תקופת המשבר עם יותר נרשמים גברים כדורשי עבודה.
עם זאת, חודשי הסגר השני התאפיינו גם בשיעור ניכר של נשים מבין החוזרים לעבודה: 63.1% בספטמבר ו-64.2% באוקטובר. נתונים אלה אינם מזכירים את שיעורי החזרה של נשים לעבודה בשני חודשי הסגר הראשון, אך קרובים לנתון מחודש מאי (שבדומה לשני חודשי הסגר השני, אירעה בו חזרה של מערכת החינוך לפעילות לאחר השבתה).
עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה: "דו"ח התעסוקה שהוגש לי הבוקר מצביע על מגמה שחששתי ממנה, פיטורים של העובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה משמעותית באפשרות לחזרתם למעגל העבודה בקרוב. אנו בעיצומה של התחלת קיבוע תרבות אבטלה, שאם לא נמצא לה פתרונות בקרוב, תלווה אותנו במשך שנים ארוכות.
אני חוזר וקורא לראש הממשלה ולשר האוצר להחיל את המודל הגרמני או הקנדי של החל"ת הגמיש שיאפשר חזרה למעגל העבודה של מאות אלפי עובדים, ובעיקר, יישמר את הקשר בין המעסיק לעובד, וימנע הרחבת פיטורי עובדים של היוצאים לחל"ת".
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אנו רואים באוקטובר סימנים מעודדים לכך ששחרור המגבלות אפשר, גם אם חלקית, את התאוששות המשק בצורה מהירה יותר מאשר בסגר הראשון. עם זאת, כל גל אבטלה מעצים את הקושי בקרב מי שלא מצליחים לחזור למעגל העבודה, וסיכונם להידרדרות לאבטלה כרונית גדל.
חובה על כל גורמי התעסוקה לנקוט בצעדים שיסייעו לקבוצות המובטלים הגדולות להשתלב בעבודה, ולהקטין את ההשפעות השליליות של הסגרים – למשל, ע"י צמצום תקופת החל"ת או מתן תמריצים לעידוד החזרה מהירה של כל ענף מרגע שהוא רשאי לפעול.
היצע המשרות אמנם נמוך - ומחייב השקעת משאבים ביצירת משרות חדשות - אך עדיין ישנן משרות פנויות במשק, ויש לעודד חיפוש עבודה. בנוסף, חשוב לנצל זמן לקורסי הכשרות ושיפור מיומנויות של דורשי העבודה. לאחרונה, קידמנו שורת צעדים בנושא, כמו הקול הקורא בשיתוף התאחדות התעשיינים להכשרה מקצועית בענפי התעשייה".