אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית למצב העסקים בישראל ואומר כי הסגר הנוכחי מזיק לכלכלה פחות מהסגר הראשון. זבז’ינסקי מסביר כי שיעור האבטלה הרחב אומנם עלה במחצית הראשונה של אוקטובר לכמעט 23%, אך הוא עדיין נמוך מכ-35% שהיה באפריל.
בנוסף, הערכות החברות למצבם הנוכחי והתחזיות לעתיד בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס בחודש אוקטובר ירדו אומנם, אך בשיעור מתון יותר מאשר בסגר הקודם. הרכישות המצטברות בכרטיסי אשראי מתחילת הסגר, כפי שמדווח ע"י בנק ישראל, היו בסגר השני גבוהות יותר בכ-11.5% לעומת בתקופה המקבילה בסגר הראשון.
פגיעה פחות חמורה של הסגר הנוכחי מתבטאת גם בהכנסות ממסים שבשלושת החודשים האחרונים עלו על אלה שהיו בתקופה המקבילה השנה, כולל בחודשים ספטמבר ואוקטובר. הוצאות הממשלה עלו יותר מהר, כך שהגירעון התקציבי ב-12 החודשים חצה את הרף של 10%.עד סוף השנה צפוי הגירעון להגיע ל-13%.
תשלומי השכר במשק בחודשים ינואר-אוגוסט היו נמוכים בכ-3.4% לעומת בתקופה המקבילה בשנה שעברה. אולם, אם מוסיפים אליהם העברות הממשלה לאזרחים, כולל דמי אבטלה ומענקים, ההכנסות היו גבוהות בכ-2.5%. מבחינה זו, המשבר הנוכחי שונה מהקודם ב- 2008-09 שבו להעברות הממשלה הייתה השפעה קטנה הרבה יותר.
יחד עם זאת, מסביר זבז’ינסקי כי התמונה הכוללת של סך הכנסות משקי בית מסתירה את השוני הגדול בין פגיעה בבעלי שכר נמוך לגבוה. הפגיעה נוצרה לא רק בגלל שהמשבר פגע יותר בענפים בהם רמת השכר נמוכה, אלא גם בגלל שבכלל הענפים העובדים שאיבדו מקום העבודה בתקופת המשבר היו בעלי שכר נמוך יותר מהשכר הממוצע הנהוג באותו הענף.
מנתוני סך השכר ומספר משרות שכיר בכל ענף ניתן לחשב את השכר הממוצע של העובדים שאבדו משרות בתקופת הקורונה (מפברואר עד אוגוסט) ע"י חלוקה של הירידה בסך השכר בענף במספר משרות שירדו באותו הענף בתקופת המשבר. לעובדים שעזבו היה שכר נמוך יותר מאשר לעובדים שנשארו כמעט בכל ענף. חישוב של השכר הממוצע של העובדים שעזבו אף עשוי להיות מוטה כלפי מעלה אם סך השכר בענף ירד לא רק בגלל עזיבת עובדים אלא גם בגלל הורדת השכר לעובדים שנשארו.
לא רק שבעלי השכר הנמוך איבדו עבודה בהיקפים גדולים הרבה יותר, אלא שככל שהשכר הממוצע בענף הנו גבוה יותר, כך הפער בין השכר הממוצע של העובדים שעזבו לבין הנתרים היה גבוה יותר. כך שאם בענף אירוח ואוכל שבו השכר הממוצע מעט גבוה מ-5000 ₪ השכר הממוצע של העוזבים היה נמוך בכ-8% בלבד מהעובדים הנשארים, בענף מידע ותקשורת שבו השכר הממוצע מעל 20000 ₪ לעובדים שעזבו היה שכר נמוך בכ-50% לעומת אלה שנשארו לעבוד.
המשבר לא רק פגע יותר בענפים בהם העובדים משתכרים שכר נמוך יחסית, אלא שבתוך הענפים עצמם, גם אלה שנפגעו פחות מהמשבר, איבדו משרות עובדים בעלי שכר נמוך יותר באותו ענף. פגיעה זו שעובדים בעלי שכר נמוך בעיקר פוגעת יותר בצריכה שוטפת, מאשר בצריכת מוצרי בני קיימא או בביקוש בשוק הנדל"ן.
הוכחה עקיפה נוספת שהפגיעה התרחשה בעיקר בבעלי השכר הנמוך ניתן למצוא בנתוני הפקדות לקרנות השתלמות, מהן נהנים בדרך כלל עובדים בעלי שכר גבוה יותר, שירדו אומנם בחודשים האחרונים, אך קצב הירידה היה קטן הרבה יותר מאשר במשבר ב-2008.
מפרסום של בנק ישראל בשבוע שעבר עולה שיחס החוב להון עצמי של החברות הלא פיננסיות בישראל לסוף הרבעון השני לא עלה לרמות חריגות ביחס לעשורים האחרונים. במהלך המשבר בשנת 2008 ואף בזמן המשבר באירופה הוא היה גבוה הרבה יותר. גם כושר שירות החוב שמתבטא ביחס בין סך הרווחים להוצאות הריבית והקרן לא עומד ברמות חריגות במיוחד.
לגבי הבחירות בארה"ב והעליות החדות בשווקים מסייג זבז’ינסקי ואומר כי האמת שהתוצאות הבחירות בארה"ב לא בדיוק תואמות את התסריט עליו חלמו בשווקים לפניהן. נשיא דמוקרטי עם סנאט רפובליקני (לא סופי) זה המתכון לקשיים בדרך לאישור תוכנית תמריצים משמעותית. גם סיכון של אי העברת שלטון "בדרכי שלום", שממנו חששו השווקים, עלול להתממש.
לכאורה, התרחישים שמסתמנים לא היו אמורים לתמוך ב"ראלי" שהיה בשווקים אחרי הבחירות. כדי להצדיק עליות חדות הועלו הסברים רבים, החל מהטענה שהסנאט ימנע העלאת מסים של הנשיא הדמוקרטי ועד שה-FED יצטרך כעת להגביר תמריצים. אנחנו ספקניים שאלה הסיבות שעומדות מאחורי המהלכים בשווקים. להערכתנו, יש שתי סיבות עיקריות לעליות:
הראשונה היא שהשווקים היו כנראה עולים כמעט בכל תוצאה בתגובה להיווצרות וודאות כלשהי, ולא בגלל שהתממש תסריט רצוי מבחינתם. לראיה, כל האינדיקאטורים של תנודתיות באפיקים שונים (מניות, אג"ח, זהב, נפט ומט"ח) שמשקפים רמת אי הוודאות רשמו ירידה מייד אחרי הבחירות. הסיבה השניה היא שעזיבתו של טראמפ מורידה משמעותית סיכונים לכלכלה מחוץ לארה"ב. זאת סיבה לא מבוטלת לחגיגה בשווקים.
יחד עם זאת, הסיכונים לא נעלמו. הסיכון העיקרי הוא של אי אישור תמריצים פיסקאליים או תמריצים קטנים מדי. לפי החישובים לגבי השפעת התמריצים הפיסקאליים על הצמיחה שמספק מכון Brooking בארה"ב, אלמלא התמריצים התמ"ג בארה"ב היה ברבעון השלישי נמוך בכ-6% לעומת המצב הנוכחי (תרשים 25), מה שממחיש את חשיבותם להתאוששות הצפויה בשנה הקרובה.
לצד הקשיים הפוליטיים בדרך לאישור התמריצים יש כמה גורמים "מקלים". יתכן שיושג הסכם על התמריצים עוד לפני תחילת כהונתו של הנשיא החדש. היועץ הכלכלי של טראמפ אמר ביום שישי שהנשיא, שר האוצר ומנהיג הרוב בסנאט מעוניינים בך. עוצמת ההתאוששות בכלכלה האמריקאית בחודשים האחרונים, כולל באוקטובר, מצדיקה תמריצים קטנים וממוקדים יותר, מה שעשוי לאפשר הסכמה בין הצדדים הנוגעים בדבר.