כלכלני בנק הפועלים מתייחסים השבוע בסקירה השבועית למצב החזרה לפעילות בישראל ואומרים כי בשבוע האחרון של אוקטובר הרכישות בכרטיסי האשראי זינקו בכ-14% לעומת השבוע הקודם, וככל שפעילות המסחר תתרחב סביר שנראה את הפעילות חוזרת לרמה של חודש אוגוסט.
ישראל הולכת השבוע לקראת הקלות נוספות בסגר, ילדים עד כיתה ד’ חוזרים לבתי הספר, והותרה פעילות של שירותים אישיים כמו מספרות לדוגמה. בינתיים החנויות נותרות סגורות, אך הלחץ לפתיחתן גדול, ובפועל חלק מהמסחר שב זה מכבר לפעול, אם זה במשלוחים או בניגוד להוראות.
מודיס’ הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של 1A, גם אופק הדירוג לא שונה. חברות הדירוג לא ממהרות להפחית דירוג למדינות ’עשירות’, וישראל נחשבת כזו. אי-היציבות הפוליטית והיעדר התקציב הם גורם ייחודי לישראל, אבל זה לא מספיק בכדי להפחית את הדירוג מבחינתם.
במקרה של בריטניה הברקזיט, שהוא גם גורם סיכון ייחודי שלא קשור לקורונה, היווה גורם שהביא בסוף להפחתת דירוג. יתכן שהשיפור במצב הגיאופוליטי וכינון היחסים עם האמירויות ובחריין עמדו לזכותה של ישראל. כמו כן יש לזכור שדירוג ישראל לפי מודיס’ נמוך בנוטץ’ אחד מזה של המתחרה P&S.
עלייה בתחלואה באירופה ובארה"ב חיזקו את הדולר בעולם, וכך גם מול השקל. בסיכום שבועי השקל נחלש מול הדולר ב-1.3% וב-0.3% מול סל המטבעות. הפיחות בשקל משקף להערכתנו את הקורלציה של שער החליפין עם שוקי המניות, ולא שינוי מהותי בכוחות הבסיסיים שעדיין תומכים בשקל חזק.
אנו רואים שהגירעון המסחרי הצטמצם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-3 מיליארד דולר לעומת שנה שעברה, יצוא שירותי ההי-טק ממשיך לעלות, והשמיים הסגורים משפרים אף הם את מצב החשבון השוטף של מאזן התשלומים.
עקום הציפיות לאינפלציה הפך לתלול יותר. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים ממשיכות לרדת, ולשנה הן כבר מתחת לאפס. מנגד אנו רואים זחילה כלפי מעלה של הציפיות לטווחים הארוכים יותר, ולטווח של 10 שנים הן עומדות עתה על 1.3%.
ככל שהמגבלות על הפעילות מתמשכות, ההשפעה על האינפלציה בטווח הקצר גוברת, ומדדי המחירים החודשיים נתונים לתנודתיות גבוהה, שבחלקה קשורה לבעיות מדידה. אי-הוודאות העיקרית בטווח הקצר היא סביב סעיף הדיור במדד, שלמעשה טרם הגיב למשבר. בתרחיש בו נראה ירידות מחירים משמעותיות במחירי שכ"ד, אנו עשויים לראות את האינפלציה השנתית שלילית בשנה הקרובה, כמו שהשוק צופה.
אנו מניחים יציבות או ירידות קלות במחירי שכר-הדירה, ולכן תחזית האינפלציה היא גבוהה ביחס לשוק – 0.5% ל-12 החודשים הקרובים. בטווח הארוך יותר אנו סבורים כי הפגיעה בייצור, ועליית החיסכון, בקרב משקי הבית שלא נפגעו מהקורונה, יחלו להעלות את האינפלציה.
היכולת של בנק ישראל למנוע היתללות של עקום התשואות היא מוגבלת. מאמצע חודש ספטמבר עלתה התשואה לטווח של עשר שנים בקרוב ל-0.2 נקודת אחוז. רכישות האג"ח של בנק ישראל ימשכו בקצב פחות או יותר קבוע, גם אם נראה שהתשואות ממשיכות לעלות.
צרכי המימון של הגירעון יביאו להנפקות חודשיות גבוהות מידי חודש. ניתן לראות שמתחילת השנה הרוכשים הגדולים של אג"ח מדינת ישראל היו בנק ישראל והבנקים המסחריים (בין השאר החליפו מק"מ באג"ח). כפי שנראה בגרף יתר הגופים צמצמו את אחזקותיהם. בנק ישראל מחזיק כבר עתה כ- 6% מסך איגרות החוב הסחירות בשוק המקומי, ושיעור זה ימשיך לעלות עם הזמן.