מיטב דש: בנק ישראל יצטרך להגדיל שוב את תוכנית הרכישות בשנה הקרובה

אי הוודאות לגבי 2021 הולכת וגדלה ומתבטאת בהרחבת הפער בין התחזית האופטימית לפסימית עד ל-5.5% בתחזית הנוכחית לעומת 3% בתחזית הקודמת

חדשות ספונסר 25/10/2020 13:33

א+א-

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מפרסם היום את סקירת המאקרו השבועית בה הוא מתייחס לתחזיות הצמיחה של בנק ישראל המעידות כי עד עתה ההתאוששות במשק הפתיע לטובה יחסית לתחזיות המוקדמות, בדומה למדינות רבות אחרות. למרות הסגר השני, התחזיות לשנת 2020 בתרחישים שונים לא שונות משמעותית מהתחזית לירידה בצמיחה של 6% שהייתה בחודש יולי. לעומת זאת, אי הוודאות לגבי 2021 הולכת וגדלה ומתבטאת בהרחבת הפער בין התחזית האופטימית לפסימית עד ל-5.5% בתחזית הנוכחית לעומת 3% בתחזית הקודמת.

 

עוד סבור זבז’ינסקי כי יתכן וזאת לא ההגדלה האחרונה של תוכנית הרכישות ע"י בנק ישראל. הגדלת תוכנית הרכישות ע"י בנק ישראל מבטיחה שאם הן ימשכו בקצב הקיים בנק ישראל יישאר בשוק עוד כשנה. להגדלת תוכנית הרכישות לא צפויה השפעה אופרטיבית מאחר שהיא לא מגבירה קצב הרכישות, כפי שאמר הנגיד, אך יש בסופו של דבר משמעות לסך הרכישות שיבצע בנק ישראל על גובה התשואות. להערכתנו, זה לא יסתיים ב-85 מיליארד ₪. 

 

בתרחיש הפסימי של בנק ישראל הגירעון המצטבר בשנים 2020-21 צפוי להסתכם בכ-316 מיליארד ₪ (לפי תחזית הגירעון והצמיחה) ובתרחיש האופטימי בכ-286 מיליארד. הרכישות שנותרו עד תום התוכנית (כ-52 מיליארד ₪) ביחס לצורכי מימון הגירעון הנותרים לשנים 2020-21 מהווים בין 29%-35%.

 

מעבר לרכישות בנק ישראל, הממשלה צריכה עד סוף שנת 2021 למצוא קונים לאג"ח שלה בסך של כ-100-130 מיליארד ₪, בהתאם לתרחיש. בהתחשב בעובדה שבשנת 2019 המשקיעים המוסדיים וקרנות הנאמנות רכשו אג"ח ממשלתיות (סחיר ולא סחיר) נטו בסכום של כ-35 מיליארד ₪ בלבד ובתשואות גבוהות יותר, הם לבד לא יוכלו כנראה לספק מקורות למימון הגירעון.

 

סביר להניח שלא יהיה ניתן למלא את כל החסר בהנפקות בחו"ל. לכן, להערכתנו, לבנק ישראל לא תהיה ברירה והוא יצטרך להגדיל תוכנית הרכישות בעוד כ-30-50 מיליארד ₪. אחרת, תשואות האג"ח צפויות לעלות.

 

מבחינה אופרטיבית, תלילות עקום התשואות בישראל עלתה לאחרונה והיא גבוהה בהשוואה למדינות האחרות. הריבית הריאלית הארוכה, במיוחד ל-30 שנה, היא הגבוהה בקרב המדינות המפותחות, כפי שהדגיש הנגיד. בנסיבות אלה בנק ישראל עשוי לפעול ל"שיטוח" החלק הארוך של העקום.

 

בשורה התחתונה במיטב ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני-קצר באפיק הממשלתי תוך החזקת האג"ח הארוכות ביותר והקצרות באפיק השקלי. "באפיק הצמוד אנו מעדיפים את האג"ח הבינוניות והקצרות בהחזקה ישירות", מוסיף זבז’ינסקי.

 

לתוכנית הלוואות לבנקים בריבית של מינוס 0.1% לא צפויה להערכתנו השפעה משמעותית להגדלת אשראי לעסקים הקטנים. הריבית להלוואות לעסקים קטנים וזעירים בתוכנית החדשה תהיה 2.9% (פריים פלוס 1.3%), כאשר הריבית הממוצעת הקיימת בבנקים להלוואות לעסקים הקטנים עומדת על כ-3.2% ולעסקים הזעירים על כ-3.9%. לא מדובר בהוזלת ריבית משמעותית שתגביר ביקושים. גם המרווח של הבנקים צפוי להיות נמוך יותר מאשר במצב קודם. לכן, הבנקים בעצמם לא אמורים "לדחוף" את ההלוואות.

 

אולם, לתוכנית זו בכל זאת יש משמעות, אולי אפילו מרחיקת לכת. נשבר "מחסום" של הריבית השלילית. אין מעתה מניעה עקרונית מבחינה תפעולית או כלכלית להוריד ריבית מתחת לאפס. לפיכך, עלה הסיכוי שזה הצעד שבו יינקט בנק ישראל אם התרחיש הפסימי יתממש.

 

ההקלות בסגר כבר השפיעו על הרכישות בכרטיסי אשראי שעלו בשבוע האחרון (עד 20/10) בכ-8%, בעיקר ההוצאות על חינוך, דלק ומסעדות. לעומת זאת, ההוצאות על תיירות ורשתות המזון ירדו (תרשים 10). גם לפי מדדי ניידות של אפל או גוגל ולפי מצב התנועה בכבישים (אתר tomtom.com) ניכרת עלייה בתנועת האנשים.

 

זבזינסקי מתייחס גם לתחום המשכנתאות ומסביר כי מספר המשכנתאות החדשות היה בחודשים יולי-ספטמבר גבוה בכ-23% משלושת החודשים הקודמים ודומה לתקופה המקבילה אשתקד. גודל המשכנתא הממוצעת עלה בכ-8%, למרות שמחירי הדירות עלו הרבה פחות בהמשך למגמה מאז 2015. רוכשי הדירות לקחו משכנתאות גדולות יותר בגלל שההון העצמי שלהם לא היה מספיק. לכן, שיעור המשכנתאות שניתנו עם LTV גבוה מ-60% עלה בשנים האחרונות מכ-25% לכ-45% מכלל המשכנתאות שנלקחו.

 

בזכות הירידה בריבית ופריסת משכנתא לשנים ארוכות יותר גובה ההחזר כאחוז מהכנסה לא השתנה בשנים האחרונות. אולם, המשבר פגעה בהכנסות נוטלי המשכנתאות והעלה סיכון לאי יכולת לעמוד בהחזרים. בזכות האפשרות שניתנה לדחיית החזרי משכנתא, סיכון זה לא בא לידי ביטוי בעלייה בפיגורים בהחזרים. להפך, סך יתרת הפיגורים ירדה.

 

אולם, יתרת המשכנתאות שהפכו להלוואות "גרייס", שמשקפת היקף המשכנתאות שהחזריהן הוקפאו, גבוהה היום בכ-35 מיליארד ₪ מזו שהייתה ערב המשבר. אם רק שליש מהלוואות אלו יהפכו לאשראי בפיגור, יתרת הפיגורים מסך יתרות המשכנתאות תקפוץ מכ-0.7% ליותר מ-3%. לצורך השוואה, אחרי המשבר 2008 היחס הגבוה ביותר בין חוב בעייתי בהלוואות לדיור לסך המשכנתאות עמד על כ- 2.6%.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה