בכירי ענף הבנייה נפגשו עם שר האוצר והציגו תוכנית להאצת הענף

ההצעה כוללת פעולות המטפלות בפערי ההיצע והאצת הבנייה, הגברת הביקוש לדירות בתמיכה ברוכשים והגדלת כוח העבודה בענף

חדשות ספונסר 22/10/2020 15:26

א+א- 7

לאור נתונים על מצב ענף הבנייה, נפגש הבוקר שר האוצר ישראל כ"ץ עם "מועצת ענף הבנייה" שבה חברות התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, הסתדרות עובדי הבניין והעץ, לשכת שמאי מקרקעין בישראל, לשכת המהנדסים והאדריכלים, התאחדות קבלני השיפוצים וכן נציגי קבלנים מובילים במשק ועוד. בראשית הפגישה הציג נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, תוכנית מפורטת של ההתאחדות להאצה מיידית של ענף הבנייה במטרה לקצר בהכין אותו להמשך הדרך.

 

בפגישה אמר שר האוצר ישראל כ"ץ: "אני מלא הערכה לכל מי שעוסק בתחום התשתיות והבנייה, השקפת עולמי ברורה והיא לאפשר תחרות בריאה. פעלתי רבות כדי שענף הבנייה יפעל גם תחת סגר מלא, אישרתי תכנית האצה שמתוכה 5 מיליארד שקל לטובת פרוייקטים של בינוי ותשתיות ומתוכם הקצתי סכום לקידום דיור. אני רואה בענף הבנייה קטר מוביל במשק ואמשיך לפעול על מנת לשחרר חסמים ובירוקרטיה".

 

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו ברך את השר על שמירה על הגדרתו כענף חיוני בתקופת הסגר ואמר: "כל האינדיקטורים בענף הבניה והתשתית מצביעים על האטה מדאיגה שיש לה השפעה ישירה הן על הקיטון בתוצר המקומי, הן על פגיעה קשה של כ-20 מיליארד שקל בהכנסות המדינה והן על הגידול באבטלה.

 

שר האוצר חייב להוביל תוכנית שתאים את הצמיחה בענף הבניה והתשתית ובעיקרה: העמדת אשראי משלים ממשלתי לצורך הגדלת פרויקטים לבינוי ולתשתיות, תמיכה ברשויות המקומיות לבנית תשתיות לתוספת יח״ד של ההתחדשות העירונית, תוספת מיידית של עובדים זרים במקצועות הליבה של הענף והפחתות מיסי מקרקעין לעידוד מכירת קרקעות פרטיות. כל זאת, במקביל לרפורמות שמוביל השר במסגרת חוק ההסדרים בתחום הרישוי העצמי, ההתחדשות העירונית והסבת שטחי משרדים למגורים. סבורני שהשר רואה איתנו עין בעין את הדברים ויפעל ליישומם".

 

ההצעה שהוצגה לשר האוצר להבראת ענף הבנייה כוללת פעולות המטפלות בפערי ההיצע והאצת הבנייה, הגברת הביקוש לדירות בתמיכה ברוכשים והגדלת כוח העבודה בענף. בין יתר הפעולות הוצעו: העדפת חברות ישראליות בביצוע עבודות בניה ותשתיות, גם אם הצעתן גבוהה בעד 15% מההצעה הזולה במכרז, מהלך שיוסיף למשק כמיליארד ש"ח מידי שנה ויוסיף 7,600 משרות חדשות. התחייבות מדינה לרכישת מלאי דירות שלא יימכרו תוך 36 חודשים, עד 10,000 דירות. המהלך יקנה רשת ביטחון לבנקים, ויוסיף לתמ"ג ערך של כ-15 מיליארד שקל ללא הוצאה תקציבית (בהנחת מכירה מלאה עד 36 חודשים).

 

ההצעה כולל גם יישום חוק הקרן להתחדשות עירונית: עידוד רשויות מקומיות לקידום מיזמי התחדשות עירונית באמצעות הסכמי גג של 50,000 שקל לכל יח"ד תוספתית. עלות של כ- 500 מיליון שקל. ההערכה היא כי עם התנעתה יביא החוק להאצת בנייה של 10,000 יח"ד וערך לתמ"ג של כ-7.5 מיליארד שקל.

 

בנושא האצת הביקוש הציעה המועצה לפעול ליצירת מסלול הטבות בריבית משכנתאות לקניית דירה ראשונה המכוון לזוגות צעירים תוך הקלה על ההון העצמי הנדרש בערך מהוון של 50,000 שקל ל- 5000 זכאים לשנה; הכרה בריבית משכנתאות: יצירת מסלול הטבה אשר תינתן לרוכשי דירה יחידה עד סכום של מחיר דירה ממוצעת, עבור משכנתא שאינה עולה על 75% ממחיר הדירה, בעלות למדינה של עד 100 מיליון ש"ח אשר תוסיף ביקוש של 10,000 יח"ד ותביא למשק תועלת של 15 מיליארד שקל. בנוסף הוצעה הרחבת והקצאת מענקי המקום ל5000 יח"ד בפריפריה וכן הפחתת מס רכישה לדירה ראשונה במחיר של עד 2.5 מיליון שקל.

 

הזדמנות לייצר מקומות עבודה למפוטרי קורונה

מעבר לאלה, על מנת להגדיל את היצע הדירות בענף נדרש באופן מיידי להגדיל את כוח האדם, על רקע צניחה של מעל 35% במספר העובדים בענף לאור עצירת כניסת חלק מהעובדים הפלשתינים לישראל. תוספת העובדים אף תוכל לתרום לסיוע במשבר התעסוקה הגדול במשק, באופן הבא: 15,000 פלשתינאים, 17,000 זרים ו-70,000 ישראלים.

 

עוד מוצע להקים תכניות הכשרה לכ-70,000 עובדים ישראלים בענף הבנייה ו – 2,500 עובדים במקצועות הליבה. העלות החד פעמית של ההכשרות תהיה כ-950 מיליון ש"ח, כאשר הרווח המיידי שיגיע בכל שנה למדינה יהיה כ-700 מיליון שקל, וכן תרומת העובדים לתוצר הלאומי המוערכת בכ-15 מיליארד שקל לשנה.

 

הנתונים מצביעים על הקושי

על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, משבר הקורונה פגע קשות בענף הבנייה שהוא הקטר המניע את המשק הישראלי. הירידה בקצב התחלות הבניה (ב-2020 צפויה התחלת בנייה של 30,000 דירות בלבד) תגרום למדינה לאבדן הכנסות של כ-22 מיליארד שקל מירידה בגביית מיסים ובעצירת מכירת קרקע.

 

בחודש קורונה ממוצע חסרו לענף כ-82,400 עובדים, מה שגורר הפסד של כ-9.3 מיליון ימי עבודה למשק. גם הביקוש ירד והגיע לשפל של 8.14 אלף דירות ברבעון השני, המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2003, זמן האינתיפאדה השנייה.

 

כוח האדם בענף הבנייה נמצא במשבר אף הוא וללא תכנית התערבות ממשלתית ישנו סיכון לאבדן של כ-80,000 משרות מאז 2019. הצמצום בשיווק קרקעות המדינה, המאט את הקבלנים מכניסה לפרויקטים חדשים ומאריך את השלמת הפרויקטים בכ-9 חודשים מקטין את ההשקעות בבנייה ומאבד למדינה הכנסות של כ-8.5 מיליארד שקל. המערכת הבנקאית נמצאת אף היא בסיכון שכן היא חשופה לכ-720 מיליארד שקל אשראי מול ענף הבנייה והנדל"ן.

 

7 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    עושים כיפה אדומה למשקיעים, אסור להיות משקיע במדינת ישראל

    מפקחי מס הכנסה נשלחו להוציא כסף מהמשקיעים

    אבי 25/10/2020 08:17

  2. 2
    חשבתי שבכירי ענף הבניה מרוצים ותהיה

    עליית מחירים ואין ירידה.חרטטנים
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    benyy 22/10/2020 15:55

  3. 3
    ברור שיש.כח קניה נבנה על רב האנשים

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    level 22/10/2020 15:31

  4. 4
    הצחקת אותי...........ענק|1|

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    אוריין 22/10/2020 15:31

  5. 5
    לכן האוצר צריך להתערב-ולהוריד מחיר|22||22||22|

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    RedHead69 22/10/2020 15:30

  6. 6
    יש כסף לאנשים..אני לא טוען שהכל

    חרטא, אבל יש כסף לאנשים...
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    maxim2222 22/10/2020 15:29

  7. 7
    לאנשים אין כסף.מה לא ברור?

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    level 22/10/2020 15:28