פועלים: מעריכים כי רכישות האג”ח של בנק ישראל יורחבו וימשכו גם בשנה הבאה

הסגר הביא לירידה חדה בציפיות לאינפלציה; תחזית האינפלציה של כלכלני הבנק ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 0.5%

חדשות ספונסר 01/10/2020 15:01

א+א- 1

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים היום בסקירת המאקרו השבועית לסגר המתארך ומתמשך בישראל ואומרים כי לאחר כמעט שבועיים של סגר מספר הנדבקים החדשים נותר גבוה והממשלה החליטה שהסגר יוארך לפחות עד אמצע אוקטובר. הסגר בשלב זה אינו כולל סגירה של מקומות העבודה שאין בהם קבלת קהל, ולכן הפגיעה בפעילות הכלכלית צפויה להיות מתונה ביחס לסגר הקודם.

 

הסגר הוא ברובו בתקופת החגים, וזה ממתן את הפגיעה ברוב ענפי המשק, למעט בתי האירוח והמסעדות. נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מראים על ירידה חדה של יותר מ-50% בפדיון של המסעדות בשבוע האחרון, ובבתי המלון הפדיון התאפס. מנגד, הסגר הגדיל את המכירות של מוצרי מזון.

 

בבנק ישראל מעריכים כי עלות שבוע סגר מגיעה לכ-9 מיליארד שקל. אלו היו להערכתנו סדרי הגודל של הפגיעה במשק בסגר הראשון שהחל בחודש מרץ. פגיעה זו היא במונחי "אובדן תוצר". המדידה של התוצר לא תמיד משקפת את עומק הפגיעה לאורך זמן. ניקח לדוגמא את הסקטור הציבורי, התוצר שמיוחס לו נמדד בעיקר על-פי הוצאות השכר של עובדי הסקטור הציבורי: מורים, רופאים וכדומה. אם העובדים לא יצאו לחל"ת והמשיכו לקבל שכר, הוצאות שכר אלו ימדדו כצריכה ציבורית על אף על פי שרמת השירותים הציבוריים בתקופת הקורונה ירדה.

 

קשה למדוד את התוצר של הסקטור הציבורי בתקופה הזו. גם ברמה הבינלאומית אין אחידות בשיטת המדידה, בחלק מהמדינות הותאם השינוי בצריכה הציבורית לשינוי בשעות העבודה ובחלק פחות. כפי שניתן לראות בגרף מטה, התכווצות התוצר במחצית הראשונה של השנה היא בעלת מתאם גבוה עם המדידה של השינוי בצריכה הציבורית, ויתכן על כן שהפערים בשיעורי הצמיחה בין המדינות בתקופת הקורונה הם לא כאלו גדולים. הנזקים ארוכי הטווח של סגר מתמשך לא נמדדים רק באובדן התוצר, אלא גם בהשפעות ארוכות טווח כמו פגיעה בפוטנציאל הצמיחה בגלל ירידה באיכות החינוך, או האטה בתכנון והשקעה בתשתיות.

 

הממשלה הרחיבה את רשת הביטחון לקראת הסגר והשיקה תכנית מענק לשימור עובדים. המענק הוא ביחס לפגיעה במחזור העסקים של החברה. מכל מקום נראה שזה פחות רלוונטי לסגר הנוכחי, המעסיקים כבר הוציאו את העובדים בענפי השירותים לחל"ת, ושיעור האבטלה שעמד על כ-12% בתחילת ספטמבר, צפוי לזנק במחצית השנייה של חודש ספטמבר.

 

שיעור החיסכון הפרטי של משקי הבית כנראה עלה בתקופת הקורונה. בנק ישראל פרסם עבודת מחקר בנושא "משבר הקורונה ושוק העבודה בישראל". אחד הממצאים שעלו במחקר הוא שהכנסת משקי הבית, בהם לפחות אחד מבני הזוג איבד את מקור פרנסתו, ירדה בממוצע ב-20% ביחס לתקופה טרם הקורונה. בחישוב ההכנסה נלקחו בחשבון גם דמי האבטלה. הירידה בהכנסה היא מתונה בעיקר בגלל שהכנסת המובטלים נמוכה באופן ניכר מהממוצע, ודמי האבטלה פיצו על רוב הפגיעה בשכר.

 

ברוב משקי הבית, ובכלל זה משקי בית בהם אין מועסקים (סדר גודל של 90% להערכתנו) לא איבד אחד מבני הזוג את מקור פרנסתו לחלוטין, ולכל היותר שכרו ירד מעט. בתקופה זו הממשלה הגדילה תשלומי ההעברה לכלל משקי הבית, ובעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. מנגד הצריכה הפרטית ירדה באופן חד בעקבות הסגרים וסגירת השמיים. התוצאה היא עלייה בחיסכון הפרטי במשק. תופעה דומה נצפתה גם בארה"ב, באירופה וביפן.

 

הסגר הביא לירידה חדה בציפיות לאינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנתיים ירדו לדוגמא כמעט ב-0.4% במהלך חודש ספטמבר. הסגר בחודשים מרץ-אפריל הביא לירידה בסעיפים כמו הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד לבית, אנרגיה (ירידה במחיר הדלק) וכן בסעיף הדיור (בהתחשב בעונתיות). אי-מדידה של סעיפים כמו נסיעות לחו"ל והבראה ונופש תרמה גם כן לירידת האינפלציה. אנו מעריכים כי לסגר הנוכחי עדיין תהיה השפעה ממתנת על המחירים, אך היא תתרכז בסעיף הדיור.

 

יש לזכור שמחירי הנסיעות לחו"ל לא חזרו להימדד מאז הסגר הראשון, ובסעיפים כמו מזון ופירות וירקות צפויה עלייה במחירים. הלמ"ס לא תמדוד כנראה את מחירי הארחה ונופש בחודש אוקטובר, אך זה לא אמור להשפיע באופן מהותי על המדד. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 0.5%.

 

בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2020 הממשלה פועלת במתכונת של "קופסאות" תקציביות שמאושרות אד הוק בממשלה. הימשכות המשבר צפויה להחריף את הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. הגירעון התקציבי צפוי על פי ההערכות להגיע ל- 13%-15% מהתוצר השנה, והחוב הממשלתי יתקרב ל-80% מהתוצר. האוצר צפוי להגביר את קצב גיוסי החוב בחודשים הקרובים. בהנחה שהקורונה תהיה עמנו גם בשנה הבאה, ככל הנראה הגירעון תקציבי יהיה בסדרי גודל דומים גם ב-2021. האוצר מצליח בינתיים לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד – זה מושפע מהסיטואציה העולמית, בה אין יותר מדי אלטרנטיבות, ובעיקר מעלייה בחיסכון הפרטי שקולטת את היצעי האג"ח האלו.

 

הבנקים המרכזיים בעולם מחפשים כלי הרחבה שאינם הפחתות ריבית. לאחר שהפד הודיע על יעד אינפלציה ממוצע, שזה די מבטיח ריבית אפסית לאורך שנים, ה-ECB מגלה עתה גם דאגה מהתמתנות האינפלציה, ומההשפעות של התחזקות האירו בתקופת הקורונה. לא ניתן להתעלם מזה שהבנקים המרכזיים מוטרדים אולי מהאינפלציה הנמוכה, אך פועלים גם משיקולים של שמירה על שער-חליפין תחרותי.

 

בנק ישראל הוא חלק מהמשחק הזה, ועד כה המדיניות בישראל דומה יותר לזו של הפד, כלומר הימנעות מריביות שליליות, והתבססות על הרחבה כמותית. אנו מעריכים כי במסגרת מדיניות זו יורחבו רכישות האג"ח של בנק ישראל וימשכו גם בשנה הבאה. אנו לא חושבים שבנק ישראל יאמץ מדיניות של יעד אינפלציה ממוצע כמו בארה"ב, לפחות לא באופן רשמי, אך די ברור לשווקים שבפועל המדיניות תהיה דומה, והריבית לא תועלה פה תקופה ארוכה.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    אסון לשוק ההון, מנפחים כאן

    בועת חוב שאין לה צורך, מרווחי אפס. אחת ההחלטות ההזויות של בנק ישראל.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    דובי 01/10/2020 15:17