אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית לסגר הצפוי בישראל בשבועות הקרובים ומעריך כי השפעתו על הכלכלה תהיה קטנה יותר מהשפעת הסגר הקודם.
הסיבות שבגללן סבור זבז’ינסקי שההשפעה תהיה קטנה הפעם הן שהעולם לא נמצא בסגר, כך שהפעילות הכלכלית שקשורה לחו"ל לא צפויה להיפגע. בנוסף, מאחר שקיים ניסיון של הסגר הקודם, אי הוודאות העתידית נמוכה יותר, מה שצפוי לגרום לריסון קטן יותר בפעילות, בפרט של הצריכה. נזכיר, שהפגיעה העיקרית של הסגר הקודם בתמ"ג התרכזה בצריכה הפרטית.
זבזינסקי מעריך שכנראה שהקפדה על כללי הסגר תהיה רופפת יותר וכי הממשלה ערוכה יותר טוב לסייע לנפגעים. עוד יצוין שחלקו המשמעותי של הסגר חופף את תקופת החגים וכן כי בחצי השנה האחרונה עסקים רבים התקדמו ביכולתם לפעול בערוצים דיגיטליים.
הנזק לקופת המדינה מהמגפה נגרם יותר מהגדלת ההוצאות מאשר מקיטון בהכנסות ממסים. הגירעון התקציבי של הממשלה המשיך לעלות בחודש אוגוסט ל-8.1% תמ"ג. נרשמה עלייה בגביית המיסים לעומת אוגוסט 2019, במיוחד המיסים העקיפים.
ירידה בהכנסות ממיסים מתחילת השנה הסתכמה בכ-4.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. הירידה בהכנסות ממסים ב-12 החודשים האחרונים לא הייתה דרמטית כל כך בהשוואה לאפיזודות אחרות בשנים האחרונות, למרות גודל המשבר. נזקי המגפה לקופת המדינה באים לידי ביטוי יותר בצד ההוצאות מאשר באובדן ההכנסות.
לגבי שוק האג"ח אומר זבזינסקי כי השקל נחלש, תלילות העקום עלתה, אך מרווחי האג"ח במט"ח לא השתנו כמעט. בהנפקת אג"ח הממשלתיות שהייתה בשבוע שעבר נרשם יחס כיסוי יחסית נמוך, למרות שבשבועיים האחרונים לא התקיימו הנפקות. יתכן שחזרת האוצר לגיוסים משמעותיים באג"ח המיועדות (4.6 מיליארד ₪ בספטמבר) השפיעו על הביקושים באג"ח הסחירות הארוכות.
היחלשות הביקושים בהנפקות מתרחשת למרות שבנק ישראל בחודש אוגוסט ביצע רכישות של האג"ח הממשלתיות בסכום גבוה של 6 מיליארד ₪ שמנעו עליית התשואות למרות עליית התשואות בארה"ב.
נראה שבנק ישראל שינה את דפוס הפעילות שלו בשוק האג"ח, בצדק לדעתנו, לאחר שבשבוע האחרון איפשר לאג"ח הממשלתיות להגיב להתפתחויות במשק תוך עלייה בתשואות הארוכות אליהם התלווה פיחות השקל. פיחות השקל הוא הביטוי האמיתי לעלייה בסיכון מאחר שאת עליית התשואות בנק ישראל יכול לעצור בכל שלב. יחד עם זאת, צריכים לציין שהמרווחים של האג"ח הדולריות הארוכות של ישראל לא עלו. בשורה התחתונה ממשיכים במיטב להמליץ על מח"מ בינוני-קצר באפיק האג"ח.
בשוק האג"ח הקונצרניות התגובה לירידות בשוק המניות הייתה בינתיים קטנה הרבה יותר מאשר בזמן הירידות במניות שנרשמו בחודש יוני, לפני שבנק ישראל התחיל להתערב. גם בשוק הקונצרני, כמו בממשלתי, הפוטנציאל לעליית תשואות יחסית מוגבל, בגלל נוכחותו של בנק ישראל. להערכתנו, רק ירידות משמעותיות בשוק המניות יגרמו לעליית תשואות. בשורה התחתונה ממליצים על חשיפה לאפיק הקונצרני המקומי באמצעות אג"ח בדירוג A ומעלה.
היחס בין מדד ת"א 125 לבין MSCI World ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2005 וסימן תת ביצוע עמוק של הבורסה המקומית. ההישגים מול MSCI World ex US היו טובים יותר, אך גם היחס מולו התדרדר בחדות בחודשים האחרונים.
אומנם אם מפרקים את ת"א 125 לת"א 90 ות"א 35, מצבו של ת"א 90 נראה יותר טוב, אך גם הוא סבל מביצועי חסר בחצי השנה האחרונה. אולי פחות מפתיע שהבורסה המקומית סבלה מתת ביצוע מול המניות בארה"ב, אך היא הציגה גם ביצועים מאוד חלשים מול מרבית השווקים בעולם.
האם יש הצדקה כלכלית לנחיתות המניות בישראל? ישראל נפגעה ממשבר הקורונה בצורה יחסית חזקה, אך לא הרבה יותר חזקה ממדינות האחרות. ישראל פשוט מקדימה רוב המדינות בהתפתחות המגפה. מוקדם יותר נכנסנו לסגר ויצאנו ממנו, מוקדם יותר חטפנו את הגל השני ובינתיים ישראל בין הראשונות שנכנסת לסגר נוסף, אך לא בטוח שתהיה האחרונה.
הירידה בצמיחה בישראל במחצית הראשונה של השנה הייתה אפילו יחסית קטנה בהשוואה למדינות רבות וההתאוששות בחודשים יולי-אוגוסט הייתה די חזקה. אכן, הממשלה בישראל לא פועלת בצורה יעילה בלשון המעטה, אך נראה שבארה"ב המצב לא יותר טוב במובנים רבים. גם הגירעון התקציבי בישראל לא צפוי להיות חריג במיוחד ביחס למדינות האחרות.
מנגד, צריכים להזכיר את הסכמי שלום שישראל עומדת לחתום עם מדינות המפרץ שאת חשיבותן לכלכלה כנראה לא תהיה מבוטלת. פעהם הסכם מהסוג הזה לבדו היה מקפיץ בורסה מקומית בשיעור חד. בסופו של דבר, אם הסיבה לביצועים חלשים של המניות בישראל היה המצב הכלכלי או התנהלות הממשלה היינו אמורים לראות השפעה גם על האפיקים האחרים – על האג"ח הקונצרניות, הממשלתיות ועל השקל, מה שלא באמת קרה, לפחות עד לאחרונה.
לעיתים מצביעים על המבנה של מדד המניות הישראלי כסיבה לביצועים חלשים. אכן משקל ענף הטכנולוגיה בת"א 125 עומד על כ-16.5% לעומת 27.8% ב-S&P 500, אך הוא הרבה יותר גבוה מאשר במדד MSCI World ex US שבו משקל הטכנולוגיה עומד על כ-11% בלבד.
בת"א 125 בולט משקל גבוה של מניות הנדל"ן והפיננסיים. עד תחילת המשבר, מניות אלה היו יקירי המשקיעים והציגו תשואות גבוהות, אך השינוי שנוצר כתוצאה מהמשבר עלול להשפיע לרעה על ענפים אלו גם אחרי שהמגפה תסתיים.
יחד עם זאת, המדד הישראלי משתנה במהירות. משקל הטכנולוגיה בו עלה תוך שנתיים בלבד בכ-4% והחברות בענפים מתחומי פעילות מתקדמים יתפסו כנראה מקום הרבה יותר גדול במדד הישראלי בשנים הקרובות.
לסיכום, אולי המבנה של מדד המניות המקומי אכן השפיע על הביצועים היחסיים, אך זאת בעיקר מוצדק מול המדדים בארה"ב ופחות מול שאר העולם.
לדעת של זבזינסקי זה בעיקר "Money flow". בשנה האחרונה הייתה הסטה הכי חזקה אי פעם של השקעות המוסדיים מהבורסה המקומית לחו"ל. הם מכרו מניות בישראל בסכום של כ-1.8 מיליארד ₪, הגבוה ביותר מאז המשבר באירופה, והעבירו השקעות לחו"ל בסכום של כ-45 מיליארד ₪, הגבוה ביותר אי פעם.
נוסיף שקרנות הנאמנות מכרו מתחילת השנה מניות בישראל בסך של כ-2.5 מיליארד ₪. כמו כן, בשנים האחרונות הזרים מכרו נטו מניות בישראל אחרי צבירה חיובית לאורך שנים. בשנתיים האחרונות קצב המכירות של הזרים מעט התמתן.
ניסיון העבר לא מלמד שמכירות המוסדיים צופות פני העתיד. תנועת כספי המוסדיים פנימה או החוצה מהמניות הישראליות הייתה תלויה בעיקר בביצועים של הבורסה בת"א. בחצי השנה האחרונה לא הייתה השהייה בין השינוי בביצועי הבורסה לפעילות המוסדיים. הם מכרו מניות בישראל במקביל להרעה בביצועים היחסיים של ת"א 125. מכירותיהם היו כנראה הגורם שהוביל לתת ביצוע עמוק של שוק המניות המקומי.