ד"ר גיל בפמן מפרסם היום סקירת מאקרו כלכלה שבועית של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי:
בסקירה מציין בפמן כי השקל ממשיך להתחזק, על אף המשבר הכלכלי העמוק בו מצוי המשק בתקופה זו. באוגוסט, השקל התחזק בכ-1.1% מול סל המטבעות, ובשמונת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אוגוסט) השלים השקל ייסוף של כ-2.7%, זאת בהמשך לייסוף של כ-8.1% בשנת 2019.
התחזקות השקל מול סל המטבעות, חלה על רקע ייסוף של השקל מול הדולר. במהלך חודש אוגוסט נרשם ייסוף של כ-1.3%, ומתחילת השנה השקל התחזק בכ-2.7% מול הדולר. הרמה הנוכחית של שער החליפין שקל/דולר עומדת על פחות מ-3.4 ₪, והיא הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2008, אשר בגינה החל בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח על-ידי רכישות מט"ח במטרה להחליש את השקל, ובכך לסייע ליצואנים ולתמוך בשמירה על האינפלציה בתחום יעד יציבות המחירים.
המשך התחזקות השקל הוביל לרכישות מט"ח על-ידי בנק ישראל בהיקף נרחב. כך, בחודש אוגוסט רכש בנק ישראל מט"ח בסך של 2.56 מיליארד דולר, ומתחילת 2020 היקף רכישות המט"ח עומד על 14.15 מיליארד דולר. עקב כך, יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הגיעו לסך של 161.7 מיליארד דולר, שהם 40.6% תוצר.
בפרוטוקול של ישיבת החלטת הריבית האחרונה מ-24.8.20, נכתב כי "שער החליפין והשפעתו על היצוא, על התעסוקה והפעילות הכלכלית ועל חזרת האינפלציה ליעד, ממשיכים לעמוד במוקד דיוני הוועדה והחלטות המדיניות". בהקשר זה, נציין כי בראיון לבלומברג אמר המשנה לנגיד, מר אנדרו אביר, כי בבנק ישראל "בהחלט לא רוצים לראות ייסוף משמעותי של השקל מעבר לרמה הנוכחית (פחות מ-3.4 ₪ לדולר), שכן הדבר יכביד עוד יותר על פעילות היצואנים".
לאור האמור, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שימוש בכלים מוניטאריים נוספים בחודשים הבאים, במידה שהשקל ימשיך להתחזק. אולם, הפחתת הריבית לרמה שלילית נותרה בעינינו בסבירות נמוכה.
השקל צפוי לשמור על רמתו האיתנה, זאת בתמיכה של עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על רקע עודף בחשבון השירותים, וכן בתמיכה של תנועות הון נכנסות למשק, בדגש על השקעות ישירות על-ידי זרים. כמו כן, כניסת ישראל למדד WGBI, תומכת גם כן בביקוש לשקל עקב רכישת איגרות חוב ממשלתיות בשוק המקומי על ידי גורמים זרים.
בחודש אוגוסט פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 17.3 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 5.2 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שהגירעון בחודש אוגוסט הושפע, בין היתר, מתשלום מענק לכל אזרח בעלות מצטברת בפועל של כ-6.4 מיליארד ₪. על רקע עליית ההוצאות וירידת ההכנסות כתוצאה ממשבר הקורונה (החל מחודש מרץ), הגירעון מתחילת השנה הינו גבוה באופן משמעותי בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות. כמו כן, יש לציין שהגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2019-אוגוסט 2020) עלה ל-8.1% תוצר לעומת 7.2% תוצר בחודש שעבר, והוא צפוי להמשיך לעלות גם בחודשים הבאים.
הממשלה ממשיכה להתנהל בתקציב המשכי, מאחר ולא אושר חוק התקציב, שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, דבר אשר מהווה גורם מרסן להוצאה הממשלתית וגם מגביל את היכולת למשש שינויים במדינות הכלכלית-חברתית. במשרד האוצר מציינים כי עקב תיקון בחוק, הממשלה תהא רשאית להוציא 11 מיליארד ₪ נוספים עד סוף 2020 או עד שיאושר תקציב לשנה זו (כ-0.8% תוצר בלבד). נציין שסכום זה אינו כולל הוצאה תקציבית ישירה בסך של 81.1 מיליארד ₪ בגין התכנית הכלכלית הספציפיות של הממשלה לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה, כאשר עד חודש אוגוסט בוצע סך של 35.5 מיליארד ₪ מתוך סכום זה.
לאור האמור, הגירעון ממשיך לתפוח, וצפוי להערכתנו להגיע לכ-12% תוצר בסיכום שנת 2020, מעט נמוך מתחזית הגירעון של בנק ישראל, כ-13% תוצר. בהקשר זה, נציין כי במסגרת דיון של וועדת הכלכלה של הכנסת, הביעה מנכל"ית משרד האוצר חשש מעליית הגירעון ל-14.5% תוצר בתרחיש פסימי, שכולל תקופה נוספת של סגר והרעה כלכלית נוספת, לעומת תחזית לגירעון בגובה 13.3% תוצר, בתרחיש מרכזי. הגידול בגירעון צפוי להערכתנו להוביל לעלייה משמעותית ביחס חוב-תוצר, לרמה של כ-75% תוצר בשנת 2020 וכ-80% תוצר בשנת 2021 לעומת רמה של כ-60.4% תוצר בשנת 2019, טרום פרוץ משבר הקורונה. משמעות הדבר עלייה בהיקף החוב של כ-280 מיליארד ₪.
באשר למימון הגירעון, נציין כי מנתוני בנק ישראל עולה שבחודשים האחרונים נרשמה עלייה באחזקות אג"ח ממשלתי על-ידי זרים, כפי הנראה, על רקע הכניסה של ישראל למדד WGBI. כמו כן, עלייה נרשמה גם באחזקות האג"ח על-ידי הבנקים וכן על-ידי בנק ישראל, זאת במסגרת התכנית שהוא מפעיל להבטחת תפקוד תקין של השווקים ולתמיכה בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית של המשק. באוגוסט, בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי בסך של 6 מיליארד ₪, אשר הובילו לעליית היקף רכישות האג"ח הממשלתי המצטבר ל-29.9 מיליארד ₪ מתוך היקף רכישות מתוכנן של 50 מיליארד ₪. בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה (24.8.20) צוין כי "הוועדה דנה במספר חלופות לגבי צעדים מוניטריים שניתן להפעיל בעת הזו לאור המצב במשק. צוין כי הכלים אותם מפעילה הוועדה נותנים בשלב זה מענה מספק לצרכי המשק." דהיינו, צפוי שתכניות אלה יימשכו בחודשים הבאים ואולי אף יורחבו (הגדלת היקף הרכישות של אג"ח) ככל שצרכי מימון הגירעון יגדלו ובנק ישראל ירצה לשמור על רמה נמוכה של תשואות האג"ח.
האינפלציה בפועל במשק המקומי עומדת על מינוס 0.6% (יולי 2020 לעומת יולי 2019). על אף שעלתה בהשוואה לחודשים קודמים (רמת שפל של מינוס 1.6% במאי), האינפלציה בישראל נותרה מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, בדומה למגמה בשנים האחרונות, והיא נמוכה משמעותית בהשוואה לארה"ב, בריטניה וממוצע גוש האירו.
התפרצות נגיף הקורונה והטלת המגבלות על הפעילות הכלכלית, הובילו לירידה חדה יחסית באינפלציה בישראל ובמדינות מפותחות אחרות, בין היתר, על רקע הירידה החדה במחירי האנרגיה וחולשת הביקושים. לאחר מכן, במקביל להסרה המדורגת של ההגבלות על הפעילות הכלכלית בתמיכת צעדי המדיניות המרחיבים (מוניטאריים ופיסקאליים), לצד התאוששות מחירי הנפט, החלה האינפלציה לעלות, אך נותרה נמוכה מרמתה ערב המשבר.
האינפלציה במדינות המפותחות עשויה להמשיך לעלות עם הימשכות תהליך החזרה לפעילות מלאה. בטווח הבינוני, האינפלציה עשויה לעלות אל מעבר ליעדי האינפלציה של הבנקים המרכזיים המובילים, עקב הזרמות הכספים חסרות התקדים בזמן משבר הקורונה והגידול החד בחוב הממשלתי. בהקשר זה, נציין כי הבנק הפדרלי של ארה"ב הכריז על הגמשה מסוימת של יעד האינפלציה, באופן אשר יאפשר לבנק המרכזי להכיל תקופה מסוימת של אינפלציה גבוהה מהיעד (2%). זאת, תוך הסתכלות רב-שנתית על האינפלציה הממוצעת, אשר על-ידי כך תקופות של אינפלציה נמוכה מהיעד יתקזזו עם תקופות של אינפלציה גבוהה מהיעד. דהיינו, יעד אינפלציה שמיושם בממוצע רב-שנתי ולא בכל נקודת זמן.
באשר לישראל, יעד האינפלציה עצמו כבר כיום גמיש יותר – טווח (1%-3%) ולא יעד נקודתי – ויש לציין שהאינפלציה נמוכה מהיעד זה מספר שנים, כך שנראה כי צעד מעין זה פחות רלוונטי לישראל בתקופה הקרובה. במבט קדימה, נראה כי השקל החזק צפוי להמשיך ולתמוך באינפלציה נמוכה בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. להערכתנו, האינפלציה (השנתית) צפויה לעלות בהדרגה במהלך השנה הקרובה, זאת תחת ההנחה שלא יינקטו צעדי סגר משמעותיים בהמשך.