אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מתייחס היום בסקירת המקרו השבועית לנתוני הצריכה בישראל ואומר כי האינדיקאטורים מצביעים שהצריכה הפרטית במשק הישראלי הייתה חזקה יחסית בחודשי הקיץ תוך עלייה בהכנסות הצרכנים.
המכירות ברשתות השיווק צמחו בחודש יולי בקצב גבוה לעומת ממוצע של השנים 2018-19. הרכישות בכרטיסי אשראי היו יותר חלשות, אך עדיין רשמו צמיחה לעומת אשתקד. כפי שדיווח אתר ynet, בחודש אוגוסט נרשמה עלייה של למעלה מ-10% בגביית מע"מ ביחס לתקופה מקבילה בשנים הקודמות, מה שמעיד שגם באוגוסט הצריכה הפרטית הייתה חזקה יחסית.
בסה"כ, הנתונים משקפים מגמה יחסית חיובית בצריכה הפרטית בחופשת הקיץ. צריכים רק לקחת בחשבון בהשוואות לשנים הקודמות שהשנה לא יצאו הישראלים לחו"ל ובכך הגדילו ביקושים בישראל. בעקבות נתוני צריכה חזקים יחסית, העלנו את תחזית האינפלציה לחודש אוגוסט ל-0.2% והתחזית ל-12 החודשים ל-0.6%. סגר ממושך עלול שוב להוריד אינפלציה, אך בינתיים תסריט זה פחות סביר.
עלייה בנתוני השכר במשק יכולה להסביר את הצריכה החזקה יחסית. סך תשלומי השכר במשק עולים בחודשים האחרונים והיו נמוכים בחודש יוני ב-2.2% בלבד לעומת יוני 2019, אחרי נפילה חזקה בחודשים אפריל-מאי. אם נוסיף אל תשלומי השכר גם תשלומי דמי אבטלה ומענק פסח שחילקה הממשלה, נקבל שסך ההכנסות של ציבור השכירים בחודשים אפריל-יוני היו נמוכות רק בכ-1.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההכנסות ביוני היו הגבוהות מתחילת השנה וזה עוד לפני חלוקת המענק בחודש אוגוסט.
שיעור האבטלה המורחב במשק, שכולל את המובטלים לפי הגדרה מסורתית, החל"תים והעובדים שפוטרו בזמן הקורונה אך לא מחפשים עבודה, נותר די יציב מאז חודש יוני של כ-12%, כאשר שיעור החל"תים ירד, אך שיעור המובטלים הקבועים עלה.
אולם, נתוני דמי אבטלה שמדווחים ע"י ביטוח לאומי משקפים ירידה חדה בסך תשלומי דמי אבטלה בחודש יולי ל-2.2 מיליארד ₪ לעומת 3.3 מיליארד בחודש יוני שאמורה לשקף ירידה במספר המובטלים והעובדים בחל"ת. ניתן להעריך שנתוני ביטוח לאומי משקפים טוב יותר את התמונה של שוק עבודה כי אינם מסתמכים על סקר אלא על הנתונים בפועל.
בהתייחס לשוק האג"ח המקומי, אומר זבזינסקי כי עלייה בתחלואה ואיומי הסגר עלולים להסיט את הצמיחה מתוואי התאוששות. התחזית לצמיחת התמ"ג של בנק ישראל לשנת 2020 נמצאת בטווח בין מינוס 4.5% למינוס-7% וכעת עולה הסיכון להתפתחות לפי התחזית הפסימית יותר.
למרות שתחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2020 כמעט לא השתנתה בין יולי לאוגוסט (ממוצע בין התרחיש האופטימי לפסימי), בנק ישראל העלה משמעותית את התחזית לגירעון לשנים 2020-2021. גם בתרחיש האופטימי הגירעון צפוי להיות גבוה לפי התחזית המעודכנת ממה שחזה ביולי. לפי התחזיות ביולי, בהתאם לתחזית של הגירעון והצמיחה כשיעור מהתמ"ג שפרסם בנק ישראל, הגירעון המצטבר ב-2020-2021 היה צפוי להסתכם ב-257 מיליארד ₪. לפי התחזית שפרסם באוגוסט, הגירעון צפוי לעמוד על כ- 294 מיליארד ₪ בתרחיש האופטימי וב-353 מיליארד ₪ בתרחיש הפסימי. עלייה בגירעון תוביל לעלייה בגיוסי חוב הממשלה.
בתקופה האחרונה שוק האג"ח הממשלתי נהנה מרכישות מאסיביות של המוסדיים, כאשר בחודשים יוני ויולי הם רכשו אג"ח ממשלתי בסכום של יותר מ-9 מיליארד ₪ נטו, רכישה דו-חודשית הגדולה בהיסטוריה. כמו כן, שוק האג"ח נהנה מכניסת כספי המשקיעים הזרים בזכות ה-WGBI. להערכתנו, הן רכישות המוסדיים והן הזרים צפויות לקטון.
עלייה בצרכי גיוס, איומי הסגר, היעדר תקציב מאושר ועזיבת הבכירים במשרד האוצר מעלים סיכון לשוק האג"ח המקומי. למרות הרכישות של בנק ישראל, לאוצר יהיה קשה לעמוד בקצב הגיוסים הגבוה בשוק הראשוני ללא ירידה במחירי אג"ח. בשורה תחתונה, אנו ממליצים לקצר מח"מ התיק לבינוני-קצר.