שירות התעסוקה מתריע על שיעור איטי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים, שמחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה. העלייה בשיעור הנדבקים והמגבלות הכלכליות והחברתיות מקרבות את ישראל למימוש התחזיות הפסימיות שהציג שירות התעסוקה בתחילת המשבר.
אבטלה ממושכת עלולה להוביל ליצירת "דור אבוד" של צעירים, כפי שהיה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008 במדינות כספרד ויוון. לקבוצות סיכון ידועות של מרוויחי שכר נמוך, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות, צעירים, הצטרפו עוד קבוצות המשתייכות למעמד הבינוני ועובדי ענפים שנפגעו במיוחד במשבר הנוכחי כמו תיירות ותרבות.
מדינות ה-OECD מפעילות תוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה, המשלבות בין מרכיב הפיצוי לאזרח למרכיב השילוב בעבודה, באמצעות מערך של שירותים מתקדמים – זאת, בעוד המדיניות הישראלית התמקדה עד כה במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות בלבד. המובטלים עלולים להינזק מתוכניות המתמקדות בפיצוי בלבד, ההופכות את העבודה ל"פחות משתלמת".
נתוני שירות התעסוקה מגלים כי 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם (תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית). משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות (לפחות 80%), במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021. עוד עולה מבדיקת שירות התעסוקה: בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה.
ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחת הסיכוי שלהם להשתלב מחדש, גדל הסיכוי להיקלע למסלול ארוך-טווח של קצבה סוציאלית, ורווחתם האישית נפגעת. לאחר תקופת היעדרות ארוכה, השילוב מחדש בעבודה הופך להיות מורכב יותר.
לפי שורה של דוחות מהחודשים האחרונים, עקב משבר הקורונה, אנשים רבים יותר ייאלצו להיכנס לעבודה בתנאי תת-תעסוקה, לפחות בטווח קצר, כלומר יקבלו משרות שלא הולמות את כישוריהם ובשכר נמוך יותר. אולם גם במצבים כאלה ניתן למצוא סיפוק מסוים ע"י מציאת עבודה שעונה על תנאים אנושיים בסיסים כמו משמעות וכבוד עצמי, וכן באמצעות סיוע פסיכולוגים תעסוקתיים. החזרת מספר כה גדול של עובדים לשוק העבודה מחייבת בנקיטת צעדים משמעותיים כבר בשלבים הראשונים של המשבר.
על מנת להפחית את הנזקים הכלכליים והפסיכולוגיים הנוצרים מאבטלה ממושכת, יש צורך בהתערבות ממשלתית מסיבית וללא שיהוי, כדי להוביל את המשק בחזרה למסלול הצמיחה.
שירות התעסוקה ממליץ מחד עידוד חזרה מהירה לשוק לעבודה ושמירה על קרבה לשוק העבודה בשונה מהמצב היום שמעודד אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. מאידך, השירות מדגיש את חשיבותו של פיתוח ההון אנושי של דורשי העבודה, קרי, שיפור המיומנויות והכישורים שלהם ובכך לחזק את חזרתם לשוק העבודה ואף להגדיל את הפריון.
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. לאור המדיניות הקיימת, שמתמקדת בפיצוי על פני תימרוץ לתעסוקה, חיוני להקטין את ההשפעות השליליות שעלולות להיווצר ברמת הפרט. לכן, יש צורך ביישום תוכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המיידי ואף לשנים הבאות. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה"
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, ’המודל הגרמני’. מודל, אותו גיבשתי יחד עם בכירי משרדי והצגתי אותו בוועדת הכלכלה.
על פי המודל, המעסיק יוכל להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיו, ואילו המדינה תשלים לעובד את שכרו, דרך תשלום החל"ת שהוא ממילא מקבל. זו לא העת להטיל דופי במעסיקים הקורסים תחת הנטל והעובדים המשוועים לחזור למעגל העבודה, אלא לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר, כמה שיותר עובדים למעגל העבודה . לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו, שלא בתום לב, ישלם על כך"