אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית לנתוני המאקרו בישראל ואומר כי ישראל הצטיינה ברבעון השני ביצוא ובצריכה הציבורית, אך הצריכה הפרטית הייתה מאוד חלשה.
נתוני הצמיחה לרבעון השני לא יכולים ללמד אותנו הרבה על איפה המשק נמצא כעת ולאן הוא צועד. מעניין רק להשוות את ישראל למדינות האחרות. ירידה בתמ"ג הייתה הרבה יותר קטנה מאשר באירופה ומעט יותר קטנה מאשר בארה"ב. התמ"ג בדרום קוריאה ויפן ירד פחות מאשר בישראל אולם, הצריכה הפרטית בישראל נפגעה הרבה יותר מאשר בארה"ב או ביפן (באירופה אין עדיין נתוני צמיחה מפורטים).
בנק ישראל עדכן תחזית הצמיחה לשנת 2020 ממינוס 6% למינוס 4.5% בתרחיש שבו לא תהיה החמרה נוספת בסיכון הבריאות ובמגבלות על פעילות המשק. תחזית זו מניחה צמיחה אפסית במחצית השנייה של השנה וצמיחה רבעונית ממוצעת של כ-11.5% במונחים שנתיים ברבעון השלישי והרביעי.
מתחילת אוגוסט נרשמה עלייה חדה בהוצאות בכרטיסי אשראי לכל סוגי המוצרים והשירותים שככל הנראה משקפת יציאת ילדים מהמסגרות ומענקי הממשלה. הסיכון הוא שעלייה חדה בזמן שהישראלים נמצאים במקומות מסחר ובילוי ובפארקים, ים ומקומות בילוי אחרים בטבע (בישראל די צפוף גם בטבע ...) מתחילת אוגוסט, כפי שבאה לידי ביטוי במדד הניידות של גוגל עלולה להוביל לעלייה במספר הנדבקים ולפגוע בפעילות.
לגבי החלטת הריבית שתתפרסם מחר, מעריך זבזינסקי כי לא צפוי שינוי במדיניות של בנק ישראל בהחלטת הריבית השבוע. בסה"כ, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל אף השתפרו לעומת ההחלטה הקודמת.
אולם, להערכתנו, תוכניות הרכישות של בנק ישראל מתחילה לחשוף את חסרונותיה. כפי שכתבנו כבר בסקירות הקודמות, משקל האג"ח הממשלתיות בתיקי המוסדיים, שירד מדי שנה בשנים האחרונות, צפוי לרדת גם השנה, במיוחד על רקע ירידה בתשואות שמפחיתה אטרקטיביות ההשקעה. עובדה זו מגבילה ביקושים לאג"ח.
בינתיים, האוצר הגדיל היקף ההנפקות כמעט פי 3 לעומת תחילת השנה ואם כוללים גם מכרזי החלף הגיוסים הגיעו כמעט ל-20 מיליארד ₪ בחודש ביולי ואוגוסט. מכרזי החלף אומנם לא מגדילים משקל של אג"ח ממשלתיות בתיקים, אך הם מאריכים מח"מ התיקים ולכן משפיעים על פוטנציאל הביקושים של המשקיעים.
הביקושים בהנפקות עלו תחילה יחד עם גודל ההנפקות החל מחודש מאי, חלקם להערכתנו כדי למלא את החסר שנוצר לאחר שהמוסדיים מכרו בבהילות אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-45-50 מיליארד ₪ בחודש מרץ במרדף אחרי נזילות. מאז הביקושים נותרו יציבים למרות שהנפקות המשיכו לגדול ולהערכתנו בסיכוי טוב הם אף ירדו ככל שמשקל האג"ח הממשלתיות בתיקים יעלה.
בלי עלייה בתשואות, המשך גידול בהנפקות האוצר עלול להיתקל במגבלת הביקושים, מה שעשוי להקרין על השוק המשני. זאת בעיה שהרכישות של בנק ישראל לא יכולות לפתור. יותר מכך, ככל שיגביר רכישות בשוק המשני ויוביל לירידת תשואות, הביקושים בהנפקות עלולים לקטון עוד יותר.
השוק בונה על כך שבנק ישראל יוכל לספוג צורכי המימון של הממשלה בכל כמות. אולם, זה לא בדיוק המצב, כפי שמשתקף בהנפקות. כדי לפתור את הבעיה, התשואות צריכות לעלות כדי למשוך ביקושים נוספים להנפקות או שבנק ישראל צריך להשתתף בהנפקות, מה שלא נראה אפשרי. בנק ישראל יצטרך לאפשר לתשואות לעלות בכדי להחזיר את הביקושים.