על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש יוני 2020 היו כ-400 אלף מובטלים. מניתוח של הנתונים שערכו באגף הכלכלנית הראשית באוצר עולה שהמובטלים מתאפיינים בשכר נמוך יחסית, מרביתם גברים, מבוגרים מעל גיל 35 ובעלי משפחות. בין המובטלים קיים ייצוג גבוה יחסית של גברים ערבים וחרדים.
מעבר לכך, אוכלוסיית המובטלים מגוונת מבחינת רמת ההשכלה, כששליש מהמובטלים בחודש יוני הם ללא תעודת בגרות, כשליש עם תעודת בגרות או תעודה על תיכונית בלבד, וכשליש נוסף עם תואר אקדמי או במהלך לימודים כעת.
בנוסף, בהשוואה לחודש פברואר, חלה עלייה בשיעור האבטלה בכלל ענפי המשק, ומובטלים רבים מהחודשים האחרונים מגיעים גם מענפים שבהם שיעור ההשבתה אינו גבוה במיוחד. כך, בכל הענפים חלה בחודשים האחרונים עליה משמעותית ביחס המובטלים למשרות פנויות – ממצא שממחיש שעיקר הבעיה בשוק העבודה נעוצה בשלב זה בביקוש נמוך של הפירמות לעובדים.
בהשוואה לחודש מאי מספר המובטלים בחודש יוני ירד בכ-50%, אולם ממצאים ראשוניים מהמחצית הראשונה של חודש יולי מעידים על החמרה קלה – תוספת של כ-30 אלף מובטלים ביחס לחודש יוני.
המובטלים בחודש יוני ממשיכים להתאפיין בשכר נמוך משמעותית ביחס לאלו שמועסקים. השכר החודשי הממוצע בשנת 2018 של המובטלים בחודש יוני עמד על כ-7,200 ₪ בהשוואה לכ-11,300 ₪ בקרב מי שלא היה מובטל בחודש זה, פער של 36%.
בעוד שבחודשים הראשונים של המשבר שיעור הנשים בקרב המובטלים היה גבוה יותר, בחודש יוני חזרו יותר נשים לעבוד ושיעור הגברים בקרב המובטלים עמד על 54%. 53% מהמובטלים בחודש יוני הם בגיל 35 ומעלה. עיקר הפער בין הגברים והנשים המובטלים נובע בשל מספר רב יותר של גברים מבוגרים.
שיעורי האבטלה של ערבים וחרדים גבוהים יחסית. 15% מהמובטלים בחודש יוני הם ערבים ו-7% הם חרדים. בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית אין הבדל ניכר מבחינה מגדרית במספר המובטלים, באוכלוסייה הערבית מספר הגברים המובטלים הוא פי 2.6 ממספר הנשים המובטלות. כך, בקרב המובטלים היהודים שאינם חרדים (ואחרים) שיעור הנשים עומד על 49%, בקרב האוכלוסייה החרדית הוא עומד על 55% ובקרב הערבים על 28% בלבד.
עוד מראים הנתונים כי 7. רוב המובטלים הינם בעלי משפחות. כ-60% מהמובטלים בחודש יוני נשואים או גרושים ול-48% מהמובטלים יש ילד אחד לפחות עד גיל 17 במשק הבית, לכ-39% יש ילד אחד עד שלושה, ול-9% יש ארבעה ילדים ומעלה. לממצאים אלו משמעות סוציאלית רבה בהיבט של הכנסות משקי הבית – כשההשפעה של אבטלה על צעירים רווקים ללא ילדים שונה בתכלית מזו שעל מפרנסים מבוגרים יותר עם ילדים.
האבטלה חוצה אזורים גיאוגרפיים - 60% מהמובטלים בחודש יוני הם מאזור המרכז וירושלים, אך חלה עלייה במספר המובטלים בכל רחבי הארץ בהשוואה לתקופה שלפני המשבר. 45% מהמובטלים גרים באזור המרכז ותל אביב, 14% במחוז ירושלים, 10% במחוז חיפה, 27% בפריפריה הרחוקה יותר (14% במחוז צפון ו-13% במחוז דרום), ו-4% ביו"ש.
עוד עולה מהניתוח של אגף הכלכלנית הראשית כי בחודש יוני נרשמה חזרה משמעותית יותר של עצמאים לעבודה, ירידה של 62% ביחס לעצמאים המובטלים בחודש מאי לעומת 54% בקרב השכירים. 87% מהמובטלים בחודש יוני הם שכירים, 11% עצמאים שאינם מעסיקים שכירים, ו-1.5% הם עצמאים המעסיקים שכירים.
שוק העבודה עדיין מתאפיין במיעוט משרות פנויות ובריבוי מחפשי עבודה. בחודש יוני היו כ-9 מובטלים על כל משרה פנויה במשק – פי 6 מאשר היחס בתקופה שלפני המשבר, זאת כשבכל הענפים חלה עליה משמעותית ביחס המובטלים למשרות פנויות. ממצא זה ממחיש שעיקר הבעיה בשוק העבודה נעוצה בשלב זה בביקוש נמוך של הפירמות לעובדים.