המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך פרסמה היום אוגדן ניתוחים כלכליים על פעילות המסחר בשוק ההון בתקופת משבר הקורונה. הניתוחים הכלכליים, נועדו לנטר ולשקף את ההשלכות הפיננסיות של המשבר בזמן אמת, לסייע לזהות ולמנוע כשלים טרם התממשותם ולתמוך בקבלת החלטות מושכלת מבוססת נתונים של הרשות כלפי ציבור המשקיעים והמפוקחים.
משבר וירוס הקורונה החל בינואר 2020 כמשבר בריאותי, שהפך במהרה למשבר כלכלי ריאלי. משבר זה החל לחלחל לשווקים הפיננסיים במלוא עוצמתו בסוף חודש פברואר 2020, והביא לירידות חריגות במדדי המניות המובילים בבורסות ברחבי העולם של כ – 30% - 40% רק במהלך תקופה של כחודש אחד. כמו כן, ניכרו עליות חדות בתשואות איגרות החוב של מרבית התאגידים הציבוריים בשווקים הפיננסיים.
בתגובה למשבר ובתקופת זמן קצרה של כחודש (בין החודשים פברואר – מרץ 2020) פדה הציבור הרחב בישראל כ-45 מיליארד ₪ מהשקעותיו בקרנות הנאמנות.
עיקר המכירות של ניירות הערך בזמן שיא המשבר בוצעו על ידי משקיעים מהציבור הרחב, בין באופן ישיר ובין דרך קרנות הנאמנות בעוד המשקיעים המתוחכמים, ובכללם סוחרי האלגו והגופים המוסדיים, לקחו את הצד הנגדי, ורכשו את ניירות הערך מידי הציבור. בתקופת ההתאוששות בין החודשים אפריל –מאי 2020 שלאחר מכן נראה כי כיוונים אלה התהפכו, כאשר הציבור חזר לרכוש את ניירות הערך מידי הגופים המוסדיים.
באשר לאגרות החוב הממשלתיות, ניכר כי בנוסף למשקיעים מהציבור הרחב, גם המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים הצטרפו למכירות. בין החודשים מרץ-מאי 2020, נמכרו על ידי גורמים אלה, אגרות חוב ממשלתיות בהיקף כולל של כ - 60 מיליארד ₪ נטו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ואילו עושי השוק ובנק ישראל היוו את מקור הנזילות.
נושא נוסף שנבחן במהלך המשבר הוא המתאם בין תשואות המניות והאג"ח הקונצרניות מול תשואות המדדים המובילים בבורסה ובקרב כל אחד מהאפיקים. ערכי המתאם טיפסו לשיאים היסטוריים, יחד עם ערכי הביטא ויחד עם גודל סיכון השוק.
מגמות אלו מצביעות על מספר תובנות: ראשית, התגובה למשבר גם בשלב הירידות וגם בשלב העליות הניעה את השוק באופן גורף על פני כלל הניירות. שנית, ובהתאם לכך, יעילות תמחור הנכס הבודד נפגעה במהלך המשבר. שלישית, הצטמצמה היכולת למזער את הסיכון על ידי פיזור נכסים.
מרווחי ההיצע-ביקוש עלו באופן חד במהלך המשבר (ירידה בנזילות) בכל סוגי הניירות, מלבד באג"ח ממשלתיות ובמק"מ. עם זאת, ערכיהם הגיעו לכ-50% מהערכים ששררו במהלך משבר 2008. השערה סבירה הינה כי הגידול בשימוש בכלי מסחר אלגוריתמיים מיתן את העלייה במרווחים.
מנגד, נמצא כי הפגיעה בנזילות עבור נפחי מסחר גדולים הייתה דומה ואף גדולה יותר בחלק מסוגי הניירות לזו שחלה במשבר 2008. כן נמצא כי ניירות שהינם נזילים פחות בשגרה הידרדרו במשבר באופן חד יותר.