מיטב דש: ההתאוששות בכלכלה העולמית נמשכה בחודש יולי אך בקצב איטי

האינדיקאטורים לפעילות המשק הישראלי משקפים יציבות ברמה נמוכה; אם תתמיד הירידה המסתמנת במספר הנדבקים היא עשויה לתמוך בכלכלה

חדשות ספונסר 09/08/2020 13:26

א+א-

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו והשווקים השבועית לפעילות במשק ואומר כי שיעור האבטלה, כפי שמחושב ע"י לשכת התעסוקה, המשיך לעלות באיטיות בשבועות האחרונים.

 

הערכה אלטרנטיבית להיקף פגיעה בשוק העבודה ניתן לקבל מירידה בסך ההפקדות לקרנות הפנסיה וההשתלמות בחודשים אפריל-יוני. בחודש יוני לא היה גידול לעומת יוני 2019, זאת לעומת קצב הגידול השנתי הממוצע בהפקדות שהיו בשנת 2019 שעמד על כ-10% בפנסיה וכ-7% בהשתלמות. בינתיים לא מדובר בפגיעה חריגה מאוד. בשיא המשבר ב-2008 הירידה בהפקדות להשתלמות הגיעה לכ-10%.

 

בחודשים אפריל-מאי נרשמה ירידה בסך תשלומי השכר ודמי אבטלה יחד בשיעור של כ-9% לעומת חודשים ינואר ופברואר. מצב זה שונה מארה"ב שבה הכנסות הצרכנים עלו משמעותית בזמן המשבר בזכות ההעברות הנדיבות של הממשלה.

 

הרכישות בכרטיסי אשראי ביולי היו נמוכות בכ-8% לעומת הממוצע בחודשים ינואר-פברואר. בשלוש השנים האחרונות הרכישות ביולי היו גבוהות בכ-13% בממוצע. צריכים גם לזכור שבשנים הקודמות במהלך יולי כ-250 אלף הישראלים, שמהווים כ-3% מהאוכלוסייה, היו מדי יום בחו"ל. בהתחשב בכלל הנתונים, הרכישות בכרטיסי אשראי ביולי השנה היו נמוכות בכ-25% לעומת המצב הרגיל.

 

כפי שראינו בחודשים האחרונים, מסביר זבזינסקי, המגמה בפעילות המשק יכולה להשתנות מהר והיא בעיקר תלויה במצב התחלואה. יתכן ויש בשורות חיוביות מבחינה זו. מספר הנדבקים החדשים מקורונה בישראל התחיל לרדת לאחרונה. אם המגמה תימשך, לא רק ההקלות הרגולטוריות, אלא גם התנהגות הציבור יתמכו בפעילות הכלכלית במשק.

 

הגירעון התקציבי של הממשלה עלה כמעט ל-100 מיליארד ₪, או כ-7.2% תמ"ג . הירידה בהכנסות המדינה בשישה החודשים האחרונים לעומת אשתקד הייתה בשיעור של כ-16%, דומה לשיא המשבר בשנת 2009. אולם, נתוני גביית המסים בחודשים יוני ויולי היו יחסית חזקים, במיוחד של המסים הישירים.

 

בחודש יולי לבדו גיוס נטו של משרד האוצר הסתכם ביותר מ-20 מיליארד ₪ (7.7 בחו"ל וכ-13 בישראל). בסה"כ, ב-12 החודשים האחרונים גייס האוצר כ-120 מיליארד ₪, מחציתו בארץ ומחציתו בחו"ל, שיא של כל הזמנים. בשורה התחתונה אנו צופים שהגירעון יגיע השנה לכ-14% תמ"ג.

 

בנק ישראל רכש בחודש יולי כחצי מיליארד ₪ בלבד באג"ח הממשלתיות לעומת קצב של בין 4 ל-6 מיליארד בחודשים הקודמים. היעדרותו לא הורגשה במיוחד, למרות הנפקות האוצר בסך של כ-13 מיליארד ₪.

 

עדיין אין נתונים לגבי פעילות המשקיעים באג"ח הממשלתיות בחודש יולי, אך ביוני, שגם בו האוצר הנפיק סכום גבוה, אל בנק ישראל שעשה רכישות בסך של כ-4.2 מיליארד ₪ הצטרפו המשקיעים הזרים שרכשו כ-3 מיליארד ₪ והמוסדיים הישראליים שקנו אג"ח בכ-7 מיליארד ש"ח. למרות הרכישות הגבוהות, מתחילת השנה המוסדיים עדיין ב"גירעון" באג"ח הממשלתיות לאחר שמכרו כ-45 מיליארד ₪ בחודש מרץ.

 

להערכתנו, היעדרות של בנק ישראל משוק האג"ח הממשלתי לא תמשך זמן רב בגלל שלוש סיבות עיקריות. ראשית, במקרה של הליכה לבחירות והורדת דירוג אשראי אפשרית בעקבותיה בנק ישראל עשוי להזדקק להעמקת התערבותו בשוק האג"ח.

 

שנית, הרכישות הגדולות של האג"ח הממשלתיות ע"י המשקיעים המוסדיים לא ימשכו לאורך זמן להערכתנו אלא עד אשר ישלימו את "המלאים" לאחר מכירות מאסיביות בחודש מרץ. משקל האג"ח הממשלתיות בתיקים של המוסדיים ירד בהתמדה לאורך השנים האחרונות וברמת התשואות הנמוכות הקיימות קשה למצוא הרבה סיבות להגדלת חשיפה.

 

בחודש יולי בנק ישראל רכש אג"ח קונצרניות בהיקף של כ-0.6 מיליארד ש"ח. אם לא יקרו דברים חריגים, בקצב זה יידרש לו כשנתיים וחצי כדי להשלים את התוכנית בסך של 15 מיליארד ₪, מה שנראה יותר כתמיכה קבועה בשוק מאשר סיוע חירום.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה