קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות השווקים של לאומי שוקי הון מתייחס לשבוע החולף בשוק המטבעות ואמר כי בניגוד למגמתו בחודש האחרון, הדולר התחזק בימים האחרונים מול הסל ומול המטבעות העיקריים, כמו גם מול השקל.
יתכן כי חדשות טובות לגבי ההאטה בקצב ההדבקה בארה"ב ופתיחת בתי הספר האפשרית בניו יורק במהלך השבוע, תמכו בו, למרות נתוני הצמיחה הגרועים מאד ברבעון השני, הפחתת תחזית דירוג האשראי של ארה"ב לשלילית על ידי סוכנות הדירוג פיץ’ בסוף השבוע והפרסומים על רצונו של טראמפ לדחות את הבחירות.
להערכתנו לא מדובר על שינוי מגמה, והתחזית שלנו היא שהדולר ימשיך לתפקד בחסר מול הסל בחציון השני של 2020, בעיקר מכיוון שבאירופה ובמזרח הפעולות והתוכניות להתמודדות עם המיתון נראות אפקטיביות יותר מאשר בארה"ב."
"בראיה קדימה, התמונה לגבי עתידו של השקל מורכבת, אך לדעתנו הסיכויים נוטים לכיוון החלשות של השקל מול הסל, בהתאם למגמה שלו בחודש האחרון. הגורמים שצפויים להכביד על השקל הם: הסיכוי לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל בגלל הגדלת החוב המהירה, הקושי בהסכמה על תקציב המדינה, הירידה הצפויה ביצוא הגז בעקבות הירידה במחירי הנפט, ההשפעות השליליות של מגבלות על עסקים בעקבות התפרצות הגל השני של הוירוס, נתוני האבטלה הגבוהים, הצפי לירידה חדה בתוצר ברבעון השני ובשנת 2020, וצפי להתאוששות איטית בשנת 2021, ההסתברות הגבוהה לירידה בנפח הסחר הגלובלי בעקבות ירידה בצריכה והגברת הפרוטקציוניזם והמהפך השלטוני בארה"ב וקירור היחסים עם ישראל כתוצאה מכך.
גורמים שיכולים לשנות את התחזית הם מציאת חיסון וחזרה לשגרה מהירה מהצפוי; פתרון הסבך הפוליטי המקומי והתמודדות יעילה עם נזקי הנגיף; ואפשרות לשמירה ואף הגדלת פעילות סקטור ההייטק ובמיוחד התוכנה שיקזזו את הפגיעה בסקטורים אחרים."
לוי מתייחס לסקטור ההייטק המקומי ומציין כי "קיימת אי וודאות רבה, והמגמות בתקופה הקרובה יוכלו להעיד רבות על ההמשך. מצד אחד הדוחות הטובים שפרסמו חברות ההייטק מעידים על כך שהפגיעה בסקטור התוכנה נמוכה, ולכן ייתכן שהפעילות עסקית, הגיוסים והאקזיטים של חברות תוכנה מקומיות ימשכו.
מצד שני, קיים קושי בביצוע Roadshows המשפיע לרעה על יכולת הגיוס, בנוסף קיים סיכון שגל הפרוטקציונזם העולה (שבא לידי ביטוי בפעילות ממשלתית להגנה על התוצרת המקומית באמצעות כלים רגולטוריים כמו איסור הפעלת תכנת טיקטוק בארה"ב, ואיסור מכירת חומרה של חברת וואוי הסינית בארה"ב, או על ידי הטלת מכסים, כמו אלה שהוטלו בארה"ב על תוצרת סין) יפגע ביצוא המקומי של שירותים ושל חברות תוכנה.
אינדיקציה לכך שהפרוטקציוניזם יכול להשפיע על סקטור ההייטק ניתן למצוא באירוע העדויות של מנכ"לי חברות ההייטק הגדולות לקונגרס בשבוע שעבר. הממשל הציג במעמד זה, גישה הרבה יותר לוחמנית כלפי ענקיות התוכנה, באופן שיכול להערכתנו לבוא לידי ביטוי בדרישה להגדלת חלקן בכלכלה הריאלית המקומית. בתרחיש זה ישראל עשויה להפסיד."