מבדיקה קצרה שערכנו במערכת התברר ש-3 המניות המדוברות ביותר בפורומים השונים של ספונסר בחודשים האחרונים הן: אוגווינד, אלקטריון ומיט-טק. המשותף לשלושתן: חברות פיתוח וצמיחה טכנולוגיות הכוללות בתוכן גם את הביטוי: מניות חלום. רבות נכתב על היותה של הבורסה בת"א מיושנת וחסרת אטרקטיביות בשל היעדר חשיפה משמעותית לחברות הייטק וטכנולוגיה – קטר הצמיחה של המשק הישראלי שבקושי בא לידי ביטוי בבורסה המקומית.
את מדד נאסד"ק 100 שזינק ב-21% מתחילת 2020, מובילות 5 ענקיות טכנולוגיה שמהוות משקל אדיר משוק ההון האמריקאי כולו – אפל, אמזון, מייקרוסופט, גוגל ופייסבוק שמהוות יותר מ-23% מכל מדד ה- s&p 500. כולן ענקיות טכנולוגיה וזה לא כולל את משקלן המתעצם של נטפליקס, טסלה, זום, ענקיות ביומד כמו גיליאד וביוג’ן ומניות ביוטכנולוגיה רבות הנמצאות במרוץ להשגת החיסון המיוחל. הקורונה מיקדה באופן מובהק את ההשקעות בעולם על הסקטורים האלה שלא רק מהווים חוף מבטחים מפני השלכות הנגיף, אלא ככאלה הנהנים מהמצב או עשויים להביא לפתרונו.
במקביל לשיאים של מדד הנאסד"ק, אנו עדים להדפסות של יותר מ-3 טריליון דולר תוך 4 וחצי חודשים, בעוד המשק האמריקאי נכון להיום צפוי להתכווצות של 7% בתמ"ג בסוף 2020 – מספרים מטורפים שההיגיון הבריא אומר למרבית הכלכלנים בעולם שארה"ב עוד תשלם על זה ובגדול... מתישהו. ובכן, ממש לא בטוח שהמתישהו הזה באמת יקרה.
יכול להיות שאנחנו נמצאים רגע לפני צלילה נוספת בשווקים נוסח מרץ 2020, אבל גם אם תרחיש כזה יתממש, לא סביר ששוק ההון האמריקאי, שהוא הברומטר העולמי, יישאר ברמות שפל כאלה לאורך זמן ולא רק מהסיבות הכלכליות הקלאסיות כמו הריבית האפסית, ריבאונד כלכלי מהיר לאחר מציאת חיסון או תרופה אפקטיבית או בזכות משאבי הטבע האדירים של ארה"ב שמאפשרים לה לשלוט במחירי האנרגיה אם רק תחליט לעשות זאת.
בסיס הכוח האמיתי של ארה"ב ממוקד יותר ונובע מהעט"ל שלה - העוצמה הטכנולוגית הלאומית הבלתי ניתנת לערעור שלה – ולא, זה לא צריך להיות התט"ל (תוצר טכנולוגי לאומי), כיוון שהפרמטרים שצריכים להרכיב מדד המשקף את כוחה הטכנולוגי של מדינה, לא יכולים להסתכם רק בתוצר מוחשי כמו אקזיטים ומכירות של חברות מבוססות טכנולוגיה וחייב להכליל גם היבטים של כמות המיזמים הטכנולוגיים ביחס לאוכלוסייה, פטנטים, פריצות דרך והישגים לאומיים, רמת התקשורת, חקר החלל ועוד פרמטרים שמומחים לכך צריכים להכליל במדד שכזה – מדד שיכול להיות לו ערך חשוב לקביעת עוצמתה ויכולותיה האמיתיות של כל מדינה בעידן הנוכחי.
איך ולמי בדיוק תאבד ארה"ב את ההגמוניה הכלכלית (והצבאית) שלה בטווח נראה לעין אם אין לה אף מתחרה כשזה נוגע לעוצמה טכנולוגית? האם ארה"ב על שלל הצרות והחוב העצום שלה, חסינה לנזק הכלכלי של המגיפה? ובכן, יש מצב שהתשובה על כך היא פשוט כן. העובדה שהתמ"ג האמריקאי המצרפי יחטוף חזק יותר ממדינות אחרות בסיכום 2020 ואולי גם ב-2021, עדיין לא אומרת שהכלכלה האמריקאית באמת נחלשה מול אותן מדינות בתקופה הזו, כיוון שלא נראה שעוצמתה הטכנולוגית הלאומית תתערער בטווח הזמן הזה והרבה מעבר לו.
העוצמה הטכנולוגית של ארה"ב בלתי ניתנת לערעור כיום, מובן שגם לסין, יפן ולגרמניה יש עוצמות טכנולוגיות אדירות, ולכן גם הן מסוגלות להכיל טוב יותר כלכלית את שיתוק מגפת הקורונה ואפשר לומר את זה גם על מדינות כמו דרום קוריאה, קנדה, סינגפור או אפילו נסיכויות המפרץ אשר השקיעו כספים עצומים בטכנולוגיה בשנים האחרונות. וכן, אפשר לומר את זה גם על ישראל, שהנה מדינה שלו היה מדד עט"ל עולמי, סביר שהייתה מדורגת בו במקום בהחלט גבוה.
עוצמות טכנולוגיות גבוהות בעידן הנוכחי משמעותן שהמדינה יכולה לדאוג לבעיית ייצור הצרכים הבסיסיים של אזרחיה, כמו מזון, חשמל, מים, דיור וכו’ במחיר הפסדי מול ההכנסה שהם מייצרים לה בתקופה הזו, כיוון שהמחיר הזה נמוך ככל שהטכנולוגיה שלה מתקדמת יותר והיא יכולה להכיל מצב כזה לאורך זמן. הרעיון הוא ליצור את הפרמטרים הנכונים למדידת העט"ל של כל מדינה, והמדד הזה, יכול להוות כלי מרכזי להערכת כוחה הכלכלי של אותה מדינה ואף לסייע לקבוע את דירוגי האשראי שלה.
ישראל מהבחינה הזו אמורה להיות במצב טוב בהחלט שמקנה לה את היכולת ללוות כסף בזול ולהחזיק את אזרחיה עם ראש מעל למים לאורך זמן – כשבמקביל יהיה נכון לנצל את המצב כדי לייעל את המשק ולהתאים אותו טוב יותר לעידן הטכנולוגיה המדהים שניצב בפנינו.
אם יש סיבה לאופטימיות למרות תקופת חוסר הוודאות הלא נעימה לרבים מאתנו היום, היא נעוצה בנקודת הפריצה הטכנולוגית בה נמצא העולם: בשר מודפס, כלי רכב חשמליים ואוטונומיים, אנרגיה ירוקה וזולה, חקלאות מתקדמת, רובוטיקה פורצת דרך שתייתר תעשייה ישנה. כל אלה עומדים לשנות את אורך החיים של כולנו בטווחי זמן סבירים, כשאנחנו כבר עמוק בתוך התהליכים שיכולים להביא את כולנו לעידן בו המדינות בעלות העט"ל הגבוהה יוכלו לדאוג לצרכים הבסיסיים של כל האזרחים שלהן ולהבטיח להם רשת ביטחון קיומית.