בשבוע שעבר פורסם כי בית ההשקעות יצירה, שהוקם ב-2017, חתם על עסקת מיזוג עם בית ההשקעות אושן פרטנרס. זאת לאחר שבתחילת השנה הודיע יצירה על רכישת מניות מיעוט בבית ההשקעות מודלים, שלב ראשון בדרך למיזוג מלא של כלל הפעילויות של בתי ההשקעות.
ובזמן שאושן ומודלים מתקרבים לסיום דרכם העצמאית, נרשמות בימים אלה הנשימות הראשונות של בית השקעות חדש, "אקורד שוקי הון". גוף זה הוקם על ידי מנהלי ההשקעות הבכירים של חברת הקרנות ’איילים’, שהחליטו לפרוש מהבית בו עבדו שנים רבות כשכירים, ולצאת לדרך עצמאית.
מה הסיכויים שגוף השקעות חדש וקטן ישגשג ויהפוך לאחר מספר שנים לגורם משמעותי בשוק ההון הישראלי? ובכן, לא גבוהים. בטבלה המצורפת, אפשר לראות את עשרת בתי ההשקעות הגדולים בישראל, אשר מנהלים לפחות 10 מיליארד שקל, ושנת ההקמה שלהם:

כפי שניתן לראות, לרוב הגופים יש ותק של עשרות רבות של שנות פעילות. בתי ההשקעות ’הצעירים’ ביותר שהצליחו להתבסס עם היקף נכסים של מעל ל-10 מיליארד שקל, ילין לפידות ומור בית השקעות, הוקמו באמצע העשור הקודם, ומאז ולאורך העשור האחרון לא היה אף גוף השקעות שהצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולהתבסס כגורם משמעותי בשוק.
מור וילין לפידות משמשים שהשראה לכל אותם שכירים שעוזבים את בתי ההשקעות הוותיקים ומחליטים להקים בעצמם בית השקעות חדש. אלא ששני הגופים הללו, שצמחו בעיקר דרך גידול נכסים אורגני שנבע מתשואות גבוהות לאורך זמן, הם היוצאים מהכלל.
רוב בתי ההשקעות שהוקמו בעשור האחרון, במקרה הטוב לא הצליחו להתרומם וגם אחרי שנות פעילות רבות מנהלים נכסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בודדים, ובמקרה הפחות טוב הבינו שקשה להתפרנס מפעילות בהיקפים נמוכים של כמה מאות מיליוני שקלים – יש עלויות רבות הקשורות לרגולציה, תפעול וכמובן משכורות, והחליטו לסגור או למכור את העסק.
באופן אירוני, דווקא היזמים של אקורד – מנכ"ל קרנות איילים קובי שגב וסמנכ"ל ההשקעות דקל קוטלר, מודעים יותר מכל יתר לקושי להתבסס כבית השקעות משמעותי. בעשור האחרון איילים היה הגוף הקרוב ביותר להצטרף לרשימה המצומצמת של בתי השקעות המנהלים מעל ל-10 מיליארד שקל (במשך מספר חודשים בשנת 2017 אף הצליח להיות מעל לרף זה), וזאת לאחר שבמשך 5 שנים של מדיניות השקעות מוצלחת, הביאה לדירוג גבוה במערכת הבנקאית ולזרימת כספים מסיבית.
אלא שאז הגיעה שנת 2017, ובאיילים החליטו להיות דפנסיביים מאוד בשוק האג"ח, לצד ’סטוק פיקינג’ קיצוני, שהוביל למיקוד הכספים בחלק המנייתי במספר מצומצם של מניות. התוצאה הייתה קשה. שוק האג"ח המשיך לרוץ בשנה זו, בחסות מבול הנפקות החברות האמריקאיות שאיילים נמנע מהן, כאשר במקביל חלק גדול מהפוזיציות המנייתיות הגדולות שלהם רשמו ירידות חדות, לרבות טבע שלאחר עסקת אקטיביס. תוך מספר חודשים התמונה התהפכה עבור איילים, התשואות הנמוכות הוציאו אותן ממערכת הדירוג של הבנקים, וכל הכסף שנצבר במשך מספר שנים התאייד, וכיום הוא מנהל 750 מיליון שקל בלבד.
גם ב"מודלים", שהוקם על ידי ד"ר יעקב שיינין ב-1995 וצפוי לסיים את חייו בקרוב, התמונה דומה. שנה אחת גרועה (2019) בתשואות קברה את מה שנבנה בעמל רב במשך שנים רבות, ואם לפני שנתיים מודלים ניהלה נכסים בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, מדיניות השקעות שגויה שבוצעה לרוחב כל הפעילות הביאה להפסדים כבדים ובעקבותיהם לפידיונות, כך שכיום הוא מנהל נכסים בפחות מ-100 מיליון שקל.
אצל אושן פרטנרס, שקם בשנת 2014 על ידי מספר שותפים יוצאי בתי השקעות שונים, הנסיקה הייתה מהירה ותוך 3 שנים הוא חצה את רף מיליארד שקל נכסים, אלא שעזיבה של מספר אנשי מפתח פגעה באופן משמעותי בפעילות, ועד מהרה הדבר התגלגל לתשואות, ולמיזוג הוא ’נדחף’ לאחר שהיקף הנכסים שלו ירד לרבע מיליארד שקל בלבד.
האם הניסיונות הנוכחיים של אקורד ויצירה להקים גוף השקעות חדש שיהיה משמעותי בשוק ההון הישראלי יישאו פירות? אנחנו כמובן מאחלים להם שיצליחו, ובוודאי יותר מהתחזית שסיפק מנכ"ל יצירה, אילן ארד-קשת, בראיון לעיתון גלובס בנובמבר 2019: "להערכתנו המגמה החיובית בשווקי ההון בארה"ב צפויה להימשך לתוך 2020. אנחנו לא רואים מיתון עולמי מתרחש בשנה הקרובה".