במהלך החודש האחרון המצב הכלכלי בישראל השתנה. בתחילת החודש המשק היה בתהליך התאוששות מהסגר שהייתה צפויה להימשך בחודשים הבאים. אולם, בעקבות גידול במספר הנדבקים בנגיף וחוסר וודאות שנוצרה כתוצאה מזה, מתרבים הסימנים שההתאוששות נבלמה לקראת סוף החודש. נוסיף שגם בארה"ב, אחת משותפות הסחר העיקריות בישראל ומקור העיקרי להשקעות בישראל, המשק עלול לקרטע מסיבות דומות לנו, מה שעשוי להשפיע על הפעילות בכלכלה הישראלית.
המצב שנוצר מרע פוטנציאל ההתאוששות במשק לעומת ההערכות שהיו רק לפני חודש. אנו מעריכים תחזית לירידה בתמ"ג השנה בשיעור של כ-5%-6%. הגירעון צפוי להיות גדול יותר ולהסתכם בכ-12%-13%. כמובן שגם תחזיות אלה עוד עשויות להשתנות.
גם תחזית האינפלציה, שהתבססה על תסריט ההתאוששות במחצית השנייה של השנה, שכרגע נמצאת בסימן שאלה, יורדת ל-0.5% ל-12 החודשים הבאים. השוק בעצם כבר עדכן את התחזיות באגרסיביות בהשוואה למדינות האחרות.
מהמדידות שלנו עולה שמחירי הפירות והירקות הוזלו משמעותית בחודש יוני. כמו כן, מהראיון שנתן יו"ר רשות החשמל עלה שהוזלת החשמל בשיעור של כ-10% שהייתה יכולה להתבצע בשנה הבאה בזכות מכירת תחנות כוח ע"י חברת החשמל, תתפרס על פני מספר שנים. מדד המחירים לחודש יוני צפוי להישאר ללא שינוי.
בנק ישראל עשוי להוריד ריבית לאפס בהחלטתו השבוע.
תשלומי דמי אבטלה ומענקים ע"י הממשלה לא פיצו על אובדן הכנסות מעבודה
נתוני ביטוח לאומי מראים שבחודש אפריל חלה ירידה של כ-8.6 מיליארד ₪ בתשלומי סך השכר במשק לעומת חודש פברואר (ירידה של כ-20%). באותו חודש תשלומי דמי אבטלה הסתכמו בכ-0.9 מיליארד בלבד ומענק עבור משפחות עם ילדים בסך של כ-500 ₪ לכל ילד הסתכם בכ-2.3 מיליארד ₪, כך שבסה"כ, הכנסות הצרכנים ירדו.
בחודש מאי תשלומי דמי אבטלה עלו לכ-4 מיליארד ₪. עדיין אין נתוני השכר לחודש זה אך ספק שסך תשלומי השכר עלו עד כדי כך שיחד עם תשלומי דמי אבטלה החזירו שכירים לרמת ההכנסה הכוללת של חודש פברואר.
נציין שבארה"ב, כתוצאה מתשלומי ההעברה מהממשל הכנסות הצרכנים עלו בחודשים אפריל-מאי הרבה מעל ההכנסות שהיו לפני המגפה ועדיין הוצאותיהם בחודשים אלה ירדו משמעותית.
שורה תחתונה: סך הכנסות השכירים בישראל מעבודה ומדמי אבטלה (במחירים שוטפים) היו נמוכות בשיעור של כ-5%-7% בחודשים מרץ-מאי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
האם השיעור של חודש מרץ נלמד?
שיעור החשיפה של המוסדיים לנכסים זרים הגיע בחודש מאי לשיא של כל הזמנים של 28.5%. אומנם החשיפה באמצעות החוזים העתידיים/נגזרים מסך החשיפה לנכסים זרים ירדה מתחילת השנה מכ-21.5% לכ-20%, סכום האבסולוטי של החשיפה עמד בסוף מאי על 30.6 מיליארד דולר, רק חצי מיליארד דולר פחות מאשר בסוף חודש פברואר.
אם תתחדש הבהלה בשווקים, המוסדיים שוב יצטרכו לקנות כמות גדולה של מט"ח כדי לתגבר ביטחונות בגין החוזים. נציין שסך סכום המוחזק במזומן ובמק"מ של המוסדיים לא גדל לעומת חודש פברואר.
שורה תחתונה: המוסדיים לא שינוי את גישתם לחשיפה למניות בחו"ל באמצעות החוזים ולא הגבירו נכסים נזילים כנגדם. אירוע דומה לזה שהתרחש בחודש מרץ שוב עשוי להגדיל בחדות ביקוש למט"ח רק שלא בטוח שהפעם בנק ישראל יסייע להרגיע שוק המט"ח.