חברת אל על מפרסמת היום באיחור את תוצאותיה לשנת 2019, ומסכמת את ימי טרום הקורונה עם הפסד של 60 מיליון דולר והערת עסק חי.
בשנת 2019 היתה החברה בעיצומו של מהפך משמעותי בצי המטוסים שלה. היא סיימה את הוצאת הציים הישנים, קלטה 14 מטוסי דרימליינר וסיימה את שיפוץ פנים המטוס בצי המטוסים צרי הגוף. למרות התחרות העזה, החברה הצליחה להגדיל את ההכנסות שלה בכ-2% לסך של 2.18 מיליארד דולר, מספר הנוסעים שהטיסה החברה גדל בכ- 4%.
הוצאות ההפעלה ירדו בכ-1% לכ-1.83 מיליארד דולר, הוצאות הדלק ירדו בכ-44 מיליון דולר כתוצאה מירידת מחיר הדלק וירידה בכמות הדלק שנצרכה, למרות הגידול בפעילות, בשל היעילות של במטוסי ה"דרימליינר".
תזרים המזומנים שייצרה החברה מפעילות שוטפת בשנת 2019 הסתכם לכ-294 מיליון דולר, גידול של כ-203 מיליון דולר לעומת התזרים בשנת 2018. יתרת המזומנים בקופתה של החברה ליום 31.12.19 הסתכמה ב-264 מיליון דולר.
אבל כל הנתונים האלה לא הספיקו לאל על כדי לסיים את השנה ברווח או בצורה מאוזנת, וההפסד הנקי של החברה הסתכם בכ-60 מיליון דולר, לעומת כ-52 מיליון דולר בשנת 2018.
ואז הגיעה הקורונה. תנופת השיפור נגדעה, ענף התעופה העולמי שותק ואל על היתה אחת החברות הראשונות להיפגע מהמשבר. המגפה הביאה לירידה חדה בביקוש לטיסות נוסעים ולביטול טיסות בהיקף משמעותי בחודשים פברואר ומרץ 2020 ועד לעצירה מוחלטת של טיסות נוסעים, לאור הנחיות הממשלה בדבר חובת בידוד, שגרמה לאובדן מרבית הכנסותיה של החברה וייצרה לה בעיית נזילות.
המשבר הכלכלי לווה בירידה חדה בביקוש לנפט, שהביא לצניחה במחיר הדלק ולירידת שערי הריבית בעולם. היות והחברה ביצעה עסקאות גידור של הדלק הסילוני והריבית, הירידה גרמה להפסדים והחברה נדרשה להעמיד כבטוחה פיקדונות בסכומים מהותיים, אשר החמירו את הפגיעה בתזרים המזומנים שלה. בנוסף, החברה נדרשה לבצע החזרים ללקוחות שטיסותיהם בוטלו בהיקפים מהותיים.
אל על נקטה שורת צעדי התייעלות כדי להתמודד עם השלכות משבר הקורונה. בין היתר הוציאה 90% מעובדיה לחל"ת, הפחיתה את שכר ההנהלה והדירקטוריון ב-20%, דחתה תשלומי חכירה ואף ביטלה הסכמי חכירה של שני מטוסים שהיו צפויים להיכנס לשירות ב-2020.
אחרי דיון משפטי, הצליחה החברה לשחרר באופן חלקי 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים מרכזיות של העובדים שנפתחו כחלק מהליך הפרטת החברה. אל על הקפיאה את כל הפרויקטים הכרוכים בהשקעות, והתאימה מטוסי נוסעים לצורך פעילות הובלת מטענים.
בנוסף, החברה מקיימת משא ומתן עם מלווים ועם האוצר לקבלת הלוואה בסך של כ-400 מיליון דולר, מגובה במרביתה בערבות המדינה. אולם היות וקיימת אי וודאות בקשר להשלמת קבלת הסיוע, החיוני על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר בשלב זה, להערכת החברה קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי.
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין: "אל על היא אחת הנפגעות המשמעותיות ביותר במשק הישראלי ממשבר נגיף הקורונה, ולכן פנינו לממשלת ישראל על מנת לסייע לאל על כפי שעשו מרבית מדינות העולם. בחודשיים האחרונים פועלת הנהלת החברה מסביב לשעון כדי ליישם שורת צעדים תפעוליים ופיננסיים שמטרתם לצמצם את הוצאות החברה, לשמר את נזילותה ולאפשר לה לפעול.
נאלצנו להשבית את פעילותה העיקרית של החברה, הטסת נוסעים, לאור הנחיות הממשלה ואנו מפעילים את מטוסי הנוסעים רחבי הגוף יחד עם מטוס המטען בפעילות מטענים ענפה. גיבשנו תוכנית התייעלות שתאפשר לחברה לפעול בשנים הקרובות ולשוב לרווחיות - אך צעדים אלה לא יספיקו ללא תמיכתה של ממשלת ישראל.
סמנכ"ל הכספים, דגנית פלטי: "אנו מסכמים את 2019 עם עלייה בהכנסות וברווח הגולמי. החברה דיווחה על הפסד של כ- 60 מיליון דולר, אשר הושפע גם מיישום לראשונה של תקן חשבונאי חדש. אולם, למרות ההפסד, ייצרה החברה תזרים מזומנים חסר תקדים מפעילות שוטפת של 294 מיליון דולר וסיימה את השנה עם יתרות מזומנים גבוהות של 264 מיליון דולר בקופתה.
לאור השפעת המשבר הגלובלי, ששיתק את עולם התעופה, אליו נקלעה החברה, נעצרה פעילות הנוסעים שלה והיא נקלעה למשבר תזרימי חמור. פעלנו בצעדים רבים על מנת לשפר את נזילותה של החברה, בעיקר צמצום חד של ההוצאות ועצירת ההשקעות. במקביל, ביצענו פעולות פיננסיות, שישפרו את נזילות החברה ובין היתר, עסקאות של מכירה וחכירה מחדש של 3 מטוסים.
גיבשנו תכנית עסקית ובה צעדי התייעלות עמוקים, שהינם בתהליך יישום ואנו מצפים להחלטת המדינה על מתן ערבות להלוואה בנקאית בהיקף של כ-400 מיליון דולר שתאפשר לחברה חזרה לפסי צמיחה ורווחיות ".