שוק המניות מפגין עוצמה מרשימה. הוא הצליח לשרוד בשבוע שעבר יחסית בשלום את ההתרסקות חסרת תקדים של מחיר הנפט ועלה מאז כבר ביותר מ-3% בארה"ב. אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מנסה להסביר בסקירת המאקרו השבועית מדוע השווקים לא יורדים.
הנתונים הכלכליים בארה"ב ואירופה ממשיכים לגלם עצירה בחריקת בלמים (מדדי מנהלי הרכש, תביעות אבטלה, סקרים עסקיים וכו’). אולם, נתונים אלה פחות רלוונטיים. להיות נדהמים מהם זה כמו להיות מופתעים שבזמן הסגר יש כל כך מעט אנשים ברחובות.
הנתונים שיכולים לעזור להסתכל קדימה על מה שצפוי להתרחש בארה"ב או באירופה מתפרסמים דווקא במדינות שנמצאות בשלב הבא של התמודדות עם המגפה, חלקן אף הצליחו עד עתה להתמודד בלי להיכנס לסגר. נתונים במדינות אלה גם כמובן מצביעים על האטה בפעילות, אך הרבה פחות חריפה עם תקווה לשיפור בהמשך.
כך למשל, להבדיל ממדדי מנהלי הרכש באירופה שצנחו ל-30-35 במגזר התעשייה ול- 10-20 בשירותים, המדדים באסיה ירדו לטווח בין 45-50. הצמיחה בדרום קוריאה יכולה לספק כיוון לפעילות הכלכלית תחת תנאים מגבילים אחרי הסרת הסגר במערב (בדרום קוריאה לא הוטל כלל סגר) . התמ"ג התכווץ בכ-1.4% ברבעון הראשון, כאשר הפגיעה העיקרית נרשמה בצריכה הפרטית בשיעור של כ-6.4%. צמיחה זו יכולה לשמש לאינדיקציה לצמיחה ברבעון השלישי במדינות המערב.
סיבה נוספת לעוצמת השווקים קשורה להמשך העלאת יוזמות שונות ע"י בנקים מרכזיים וממשלות. בשבוע אחרון שמענו לא מעט כאלה - בארה"ב אושרה עוד חבילת סיוע, בעיקר לעסקים, בסך של כ-484 מיליארד דולר. האיחוד האירופאי מגבש תוכנית להתמודדות עם המשבר בסך של 2 טריליון אירו.
ה-ECB אף החליט לקבל אג"ח מתחת לדירוג השקעה כבטוחות להלוואות, בעיקר בגלל איטליה שבינתיים ניצלה מהורדת דירוג האשראי ע"י S&P. כמו כן, הופיעה ידיעה שה-ECB מנהל מגעים להקמת בנק לחובות רעים באירופה, אליו יתנקזו החובות הבעייתיים של הבנקים המסחריים.
לפי ההערכות, בישיבת הריבית שתתקיים השבוע עשוי ה-ECB להחליט על הגדלה ואולי אף הכפלה של תוכנית רכישות בסך 750 מיליארד אירו.
עוצמתו של שוק המניות יכולה להפתיע נוכח העובדה שמשקל המשקיעים "הדובים", לפי הסקר בקרב המשקיעים הפרטיים בארה"ב, נמצא באחת הרמות הגבוהות של העשור האחרון, כאשר "השורים" במיעוט משמעותי.
אולם, סטטיסטית, ניסיון העשור האחרון מלמד שכשאחוז המשקיעים "דובים" עלה על 40% בעשור האחרון (כעת הוא עומד על 50%), שוק המניות (S&P500) השיג בשלושה חודשים הבאים בממוצע כ-6% תוך השגת תשואה חיובית בכ-85% מהמקרים. גם כשפחות מ-25% של המשקיעים היו "שורים" (כעת משקל השורים עומד על 25%), שוק המניות עלה בממוצע בכ-6% בשלושה חודשים ורשם תשואה חיובית ב-85% מהמקרים.
המשקיעים והאנליסטים מאוד פסימיים, מה שנותן דווקא תקווה לשוק המניות. לעומת זאת, סקר המנכ"לים של החברות בארה"ב שנערך החודש מציג שהמנכ"לים לא פסימיים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בעוד שנה. כאן לא מדובר בהגיון "הפוך על הפוך" ותוצאות הסקר דווקא תומכות בשווקים.
זבז’ינסקי מסביר כי קשה היום להסתכל על מדדי המניות כמקשה אחת. קיימת שונות מאוד גבוהה בין ביצועי מניות שונות בתוך המדדים. שיעור החברות שירדו ביותר מ-30% בשנת 2020 עומד על כ-36% לעומת 21% ב-2008. לפיכך, באותו שיעור ירידה של מדד S&P500, הרבה יותר חברות ירדו ב-2020 בשיעור חד מאשר במשבר בשנת 2008.
משבר זה, שנוצר בגלל זעזוע חיצוני, מתחיל להסיט הרבה דברים מהמסלול הרגיל. לכן, ניתן לראות שונות מאוד גבוהה בין ביצועי הסקטורים השונים (שירותי הבריאות, צריכה שוטפת וטכנולוגיה לעומת אנרגיה, פיננסיים ותעשייה), מדדי מניות שונים (ראסל מול S&P500 ונאסד"ק) ומדינות שונות (סין מול דרום אמריקה, הולנד מול ספרד באירופה).
ככלל, הסקטורים שבדרך כלל מובילים בשלבים מוקדמים של התאוששות הכלכלה ממשברים, כגון הבנקים, הרכבים, מוצרי בני קיימא לצרכנים ושירותים צרכניים נמצאים בפיגור גדול אחרי המדד הכללי אס.פי 500. לכן, העלייה במדד הכללי לא מעידה על מפנה בצפוי בכלכלה.
בעידן אחרי הקורונה יותר חשוב להחליט נכון לא על איזה חשיפה למניות מבחינת המשקל בתיק לבחור, אלא איך להשקיע - מבחינת מניות בודדות, סקטורים, מדדים ומדינות.