איגוד לשכות המסחר מציע מהלך מקיף לצמצום הדרגתי של הביורוקרטיה

איגוד לשכות המסחר מציע מהלך מקיף ויסודי לצמצום הדרגתי של הביורוקרטיה. נשיא האיגוד הגיש ליו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת הצעת חוק להקמת ’יחידה ייעודית למלחמה בביורוקרטיה’ במשרד מבקר המדינה. לדברי הנשיא, עו"ד אוריאל לין, "הצעת החוק, אם תעבור, תביא לשינוי המיוחל ברמת השירות הציבורי ותחסוך מיליארדים למשק".

כמו כן לדבריו, "הצעת החוק לא נועדה להחליף את הליכי ה- RIA או החלטות ממשלה אחרות אלא לפעול במקביל כדי לבצע את השינוי הנדרש. המקצועיות של משרד מבקר המדינה בבחינת יעילות הליכים, כמות המידע הנאגרת על עבודת הממשל ומעמדו האובייקטיבי והבלתי תלוי, מעמידים לרשותו את הכלים המתאימים לייעל אופרטיבית את השירות במשרדי הממשלה."

באיגוד מציינים כי מזה שנים מוטל על הציבור הרחב והמגזר העסקי עומס רגולאטורי וביורוקראטי, הנאמד בעשרות מיליארדי שקלים ויתכן שאף מעבר לכך. נגע הביורוקרטיה אינו נוגע רק לתהליכי אישור ורישוי עסקים או פרויקטים עסקיים, הוא מוטל כאבני ריחיים על כל תחומי הניהול השוטף של העסקים, תוצאת אדישות של פקידים בשירות הציבורי, שטרם הבינו את חובת תפקידם, אי מתן מענה בכתב, פיגורים במתן תשובות, מתן תשובות חלקיות, חוסר יכולת להשיג עובדי מדינה בטלפון, סחבת מובנית ושיטתית בטיפול בפניות ועוד ועוד, ובהרבה מקרים שרשרת הליכים חסרת היגיון בעליל.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "בשנת 2014 קיבלה הממשלה החלטה (החלטת ממשלה 2118 מיום 22/10/14), להפחית את נטל הרגולציה בהתאם להליכי ה-RIA. אולם, עד היום ה-RIA הניב תוצאות דלות מאוד: התהליך מאוד איטי וארוך, לפקידים האחראים על יישום הליכי הרגולציה אין את ההבנה או הרגישות להשפעת התהליכים על המגזר העסקי. חלקם אף חושש למעמדם, מעצם ביטול הליכים רגולטורים מיותרים. כמו כן, רוב השינויים מחייבים שינוי חקיקה, מה שמאריך עוד יותר את התהליך."

במהלך מאבקו האינטנסיבי והתמידי של איגוד לשכות המסחר להפחתת הביורוקרטיה והרגולציה, הונהג פרסום קבוע, מאז 2008, של ’מדד הביורוקרטיה’ המבוצע באמצעות חברת המחקר SQ.

מדד הביורוקרטיה של איגוד לשכות המסחר וחברת SQ בודק את איכות השירות וחווית הלקוח במשרדי הממשלה ובגופים הממשלתיים השונים - הבריאות, התחבורה, הפנים, האוצר (רשות המסים), הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי ומערכת בתי המשפט. המדד מורכב מארבעה קריטריונים: זמינות נציגים (משקל לחישוב המדד 13%), זמן הטיפול בפניה (משקל לחישוב המדד 20%), יחס אישי (משקל לחישוב המדד 33%) ואיכות הפתרונות (משקל לחישוב המדד 34%). המדד בוחן גם תהליכים המתרחשים במשרדים כגון הנפקת רישיונות, הוצאת/חידוש דרכון, תשלומים למשרדים ועוד.

המדידה נעשית באמצעות סקר טלפוני בקרב מדגם ארצי ומייצג של העסקים בישראל, תוך שמירה על מכסות לפי ענפי הפעילות (מסחר, שירותים ותעשייה) ולפי גודל העסקים. שאלות הסקר נבנו על סולם מילולי בן חמש דרגות, של "כלל לא מרוצה" (1) עד "מאוד מרוצה" (5); אלה תורגמו לסולם של 1 - 10.

במחצית הראשונה של 2016 מדד הביורוקרטיה הציג שיפור במתן השירות והגיע לשיא חדש במדידה - 6.92. עם זאת, רמת השירות של משרדי הממשלה לעסקים הרבה מתחת לרמה הממוצעת של המגזר העסקי, עקב זאת יזם האיגוד את הצעת החוק הנוכחית לצמצום הביורוקרטיה.

על פי החוק, מוסד מבקר המדינה בוחן תחומים שונים כמו טוהר המידות, יעילות, בזבוז וכדומה במגזר הציבורי, והוא מפרסם דוחות ביקורת ומצביע על ליקויים. אולם, דוחות אלה אינם מתורגמים לשינוי אמיתי בהליכים הרגולטורים והביורוקרטים ובהרבה מקרים אותם ליקויים חוזרים ונשנים.

הצעת החוק הוגשה ע"י לין לחה"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת, ועניינה הפחתה שיטתית ונמשכת של נטל הביורוקרטיה, באמצעות ניצול טוב יותר של משאבי מוסד מבקר המדינה והפקת תועלת נוספת מעבודת מוסד זה.

הצעת התקציב למשרד מבקר המדינה לשנת התקציב 2016 מסתכמת בכ- 349.649 מיליון ₪, ושיא כוח אדם - 591 עובדים. (ההצעה הוגשה לוועדת הכספים של הכנסת בנובמבר 2015).

הצעת החוק גובשה בלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר וכוללת הקמה של יחידה נפרדת במוסד מבקר המדינה, לפישוט וצמצום שיטתי של נגע הביורוקרטיה, השוחק את תושבי המדינה, פוגע במגזר העסקי ובצמיחת המשק. יחידה זו תשאב את החומרים, המידע ורשימת הליקויים מאגפי מבקר המדינה המבצעים את ביקורת המבקר. אולם עניינה יהיה התמקדות מקצועית בביטול הליכי ביורוקרטיה מיותרים וכן נקיטת אמצעיי משמעת מול עובדי מדינה המזלזלים בתושבים ובעסקים.

משרד מבקר המדינה, כמי שאחראי מכוח חוק על בחינת "חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך", הוא הגורם המתאים לבחינה זו. המקצועיות של משרד מבקר המדינה בבחינת יעילות הליכים מצד אחד ומעמדו האובייקטיבי והבלתי תלוי מצד שני מאפשרים לו לספק ליחידה את הכלים המתאימים למפות את מכלול הליכי הביורוקרטיה השונים, לנתחם ולהמליץ על השינויים המחויבים בהם. המלצות המבקר, יוגשו לוועדה לביקורת המדינה והמלצות הוועדה יועברו לטיפול השר או השרים במשרדים הרלבנטיים. השר או השרים הנוגעים בדבר יבחנו את ההמלצות וינקטו בכל האמצעים הדרושים לשינוי, לרבות ייזום מהלכים לתיקון חקיקה.

יודגש כי מעורבות מבקר המדינה בצמצום אמיתי של הרגולציה והביורוקרטיה כבר התבססה באנגליה ותוצאותיה משמעותיות מאד בשיפור השירות הציבורי לתושבים. השוני העיקרי הוא שבאנגליה מסלול השיפור עובר דרך הפרלמנט, ובישראל מוצעת הגישה הישירה.

לדברי לין, "הצעת החוק, אם תעבור, תביא לשינוי המיוחל ברמת השירות הציבורי ותחסוך מיליארדים למשק. הצעת החוק לא נועדה להחליף את הליכי ה- RIA או החלטות ממשלה אחרות אלא לפעול במקביל כדי לבצע את השינוי הנדרש. המקצועיות של משרד מבקר המדינה בבחינת יעילות הליכים, כמות המידע הנאגרת על עבודת הממשל ומעמדו האובייקטיבי והבלתי תלוי, מעמידים לרשותו את הכלים המתאימים לייעל אופרטיבית את השירות במשרדי הממשלה."