השפעת תגמול בעלי השליטה על הרווח המדווח בדוחות הכספיים

לכל מתנה יש מחיר
אחד העקרונות החשובים בחשבונאות, הוא העדפת המהות הכלכלית על פני הצורה המשפטית. בהתאם לעיקרון זה, כאשר נעשתה עסקה בין בעל השליטה לחברה, הכוללת בחובה הטבה לאחד הצדדים, יש לשקף את העסקה בדוחות הכספיים, באופן שישקף את המהות הכלכלית של הדברים. בהתאם לכך, נדרש להכיר בדוחות הכספיים בעסקה לפי תנאי השוק, כאשר הפער בין מחיר השוק לסכום ששולם בפועל, יוכר כהשקעת בעלים/ דיבידנד בדוחות הכספיים.

לדוגמה, חברה רכשה מבעל השליטה קרקע תמורת 750,000 ₪. השווי ההוגן של הקרקע הינו 850,000 ₪. התפיסה היא כי במקרה הזה, התרחשו כאן 2 עסקאות:
1.החברה רכשה קרקע במחיר השוק- 850,000 ₪.
2. בעל השליטה השקיע בחברה- 100,000 ₪.
לפיכך, (בהתעלם ממרכיב המס) הקרקע תירשם בדוחות בשוויה ההוגן, קרי, 850,000 ₪ (ולא ב- 750,000 ₪ הסכום ששולם בפועל). מנגד, החברה תכיר בסך 100,000 ₪ כגידול בהונה העצמי בגין השקעת בעלים.

מסע לאחור במנהרת הזמן

בחברות מסוימות, בעלי השליטה מעניקים שירותים לחברה שבבעלותם בתמורה לתשלום. לדוגמה, בעבור שירותי הניהול שהם מספקים לחברה הם גובים מהחברה תשלום קבוע (דמי ניהול).
אם לאחר תקופה מסוימת בה ניתנו שירותים אלו, השתנה הסכם הניהול בין החברה לבעל השליטה, בהתאם לתקנות ני"ע, החברה נדרשת לכלול בדוחותיה הכספיים ביאור (’נתוני פרופורמה’) ובו יוצגו חלק מתוצאות החברה לתקופות קודמות, כאילו מאז ומעולם החברה שילמה את דמי הניהול החדשים.

הרציונל מאחורי הדברים, הוא הרצון להמחיש לציבור המשקיעים וקוראי הדוחות הכספיים, את הדיבידנד /משיכת הבעלים שהתרחשו בתקופות קודמות. וזאת מכיוון שאם בעל השליטה ממשיך לתת את אותם שירותים לחברה בתמורה השונה מהתמורה שניתנה עבור אותם שירותים בעבר, הרי שהפער בין התמורות משקף דיבידנד לבעלים, או לחילופין, השקעה בחברה.

הכובע כן קובע

לאחרונה, יותר ויותר בעלי שליטה מוותרים על חלק מהשכר ועל הטבות נוספות להם הם זכאים בעקבות המחאה הציבורית הגוברת בנושא. ויתור שכזה, מעלה תהיות בנוגע למהות הכלכלית שעומדת מאחורי הדברים. כלומר, האם בעל השליטה החליט לוותר על שכרו בכובעו כבעלים או כמנהל החברה. כפועל יוצא מהבחנה זו ייקבע הטיפול החשבונאי בוויתור שכזה.
רשות ני"ע התחבטה רבות בעניין, ובמסמך שפרסמה היא מתווה מספר קריטריונים אותם יש לבחון. כך לדוגמה, יש לבדוק האם הוויתור על השכר נובע מ"התאמת" השכר לתנאי השוק, או לחלופין, האם הוויתור על השכר מהווה אמצעי בידי בעל השליטה לחסוך בעלויות או להזרים הון לחברה.
אם מדובר בהתאמה של גובה השכר לתנאי השוק, אזי הוויתור נעשה בכובעו כמנכ"ל ולכן החברה לא תידרש לזקוף את הפער כהוצאות בדוחותיה הכספיים. לעומת זאת, אם מדובר בהזרמת הון לחברה, יש לזקוף את הפער כהוצאה כנגד הגדלת ההון העצמי.

לשם המחשה, נניח ובחברה מסוימת, מכהן כמנכ"ל החברה בעל השליטה. בשנים עברו, שכרו החודשי עמד על 120,000 ₪. בשנת 2013, החליט בעל השליטה לוותר על מחצית משכרו מכאן ואילך. גובה הוצאות השכר שיירשמו בדוחות רווח והפסד, יקבע באופן הבא: אם הוויתור נעשה בכובעו כמנכ"ל הרי שהוצאות השכר החודשיות שיירשמו בדוחות הינם 60,000 ₪, והחברה תידרש למתן גילוי על תקופות קודמות (’ נתוני פרופורמה’) כאמור לעיל.
לעומת זאת, אם הוויתור נעשה בכובעו כבעלים, החברה תידרש להכיר בהוצאות שכר חודשיות בגובה 120,000 ₪, כאשר מחצית מהסכום ייזקף כנגד גידול בהון העצמי בגין השקעת בעלים

דוגמה מעניינת בהקשר לכך היא חברת רמי לוי-שיווק השקמה. בהתאם לתנאי הסכם השכר שנחתמו, רמי לוי היה זכאי לקבל בנוסף למשכורתו החודשית וליתר התנאים הנלווים לשכרו, רכיב של בונוס בשיעור של 4% מרווחי החברה לפני מס. כמו כן, רעייתו, גב’ עדינה לוי, המכהנת כגזברית החברה הייתה זכאית לרכיב בונוס בשיעור של 2% מרווחי החברה.
בעקבות המחאה החברתית, בשנת 2011 , רמי לוי ורעייתו וויתרו על רכיב הבונוס בגין החודשים ספטמבר עד דצמבר, והחליטו להעבירו לחלוקה בין מקבלי השכר הנמוך בחברה, לפי קריטריונים שקבעה הנהלת החברה.
החברה, שרצתה להימנע מרישום הוצאות בגין רכיבי הבונוס הללו, פנתה לרשות ני"ע בטענה כי הוויתור נעשה בכובעו כמנכ"ל החברה.
בין הנימוקים שהוזכרו, נטען, כי הוויתור נבע מהמחאה החברתית שהופנתה כלפי מקבלי השכר הגבוה במשק, ומדובר בכלי ניהולי מדרגה ראשונה ולא בהזרמת הון לחברה. בנוסף, כספי הבונוס עליהם וויתרו המנהלים לא גרמו למעשה כל שינוי בדוח הרווח וההפסד של החברה שכן הכספים הללו חולקו בין עובדי החברה בעלי ההשתכרות הנמוכה.
רשות ני"ע קיבלה את עמדת החברה, בהתאם לכך, החברה לא נדרשה להכיר בהוצאות שכר עבודה בגין מרכיבי הבונוס לרמי לוי ורעייתו, אך נדרשה לגילוי נתוני פרופורמה כאמור לעיל.
לסיכום ניתן לומר, כי כל וויתור של בעל השליטה על התגמול לו הוא זכאי אינו טריוויאלי, ומעלה שאלות נוקבות, המחייבות בחינה מעמיקה של העובדות והנסיבות, כדי לגלות מי מסתתר מאחורי הכובע.

*הכותב הינו מרצה לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, ובבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים. לתגובות: [email protected]

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.