הרבעון הנוכחי חותם 6 שנים למהפכת ה-IFRS, התקינה הבינלאומית שהשפיעה יותר מכול על הדוחות הכספיים של החברות הציבוריותבישראל.
ניתן למנות שינויים רבים אותם הביאה בכנפיה התקינה הבינלאומית, אולם, ללא ספק הבולט שבהם הוא היותה של התקינה הבינלאומית מבוססת עקרונות ולא תקינה מבוססת כללים.לא עוד אוסף כללים ברורים וידועים המתווים את הטיפול החשבונאי אלא דרישה להפעלת שיקול דעת וחשיבה לגבי כל עסקה, אירוע או שינוי נסיבות,ומתן ביטוי בדוחות לכל אירוע שכזה.
בניגוד לדעה הרווחת, החשבונאות אינה נחלתם של רו"ח ועורכי הדוחות הכספיים בלבד. תחומים נוספים, וביניהם שוק ההון, מדדים כלכלים, אמות מידה פיננסיות מושפעים ישירות מהחלטות חשבונאיות כאלו ואחרות.
רו"ח שלומי שוב,סגן דיקן לחשבונאות, המרכז הבינתחומי הרצליה, בעל חברתIFRS קונסלטינג בע"מ ומי שנבחר לרו"ח הטוב ביותר בארץ בתחום ה-IFRS, סבור כי התקינה הבינלאומית טרם יושמה בארץ כדבעי, וכי מדובר בתהליך ארוך אותו נדרשים לעבור החברות הציבוריות, רואי החשבון ורשות ני"ע.
לאחר 6 שנות יישום IFRS, האם השכלנו ליישם את השינוי התפיסתי הנדרש בעקבות יישום התקינה הבינלאומית?
"אנו אמנם מיישמים את ה-IFRS בארץ כבר כמה שנים, אך עדין לא הגענו לשלב שבו אנחנו מיישמים אותו לפי העקרונות שלו. השוני של תקינה מבוססת עקרונות הוא שינוי תפיסתי שלא קורה בשנה או בשנתיים ואף לא בשש שנים.
אנחנו,במידה מסוימת,אנשים מבוססי כללים שמנסים ליישם תקינה מבוססת עקרונות. הדוחות שפורסמו בשנים האחרונות אמנם נערכו בהתאם ל-IFRS אך זהלא אומר שהצלחנו ליישם אותו באמת.
אין לי ספק שעוד 10 שנים ניישם אותו טוב יותר. זהו סוג של תהליך למידה שיסתיים רק כאשר ההנהלות יבינו שהאחריות לדוחות הכספיים היא שלהם ולא של רו"ח המבקר.בהתאם לכך, הם נדרשים לבחון את הדוחות מנקודת המבט של המשקיעים ולתת להם את המידע על המצב הכספי ועל ביצועי החברה, מבלי להסתתר מאחורי כל מיני סעיפים וכללים."
כיצד ,לדעתך, הרגולטור יכול לסייע בשיפור איכות הנתונים המוצגים לשוק ההון?
"הרגולציה בישראל השתנתה בשנים באחרונות והיא כבר לא פוחדת לאכוף את היישום של ה- IFRSכפי שהיה בעבר.בשנות היישום הראשונות,הרשות לני"ע הייתה שולחת חברות לקבל חוות דעת מהפירמות הבינלאומיות של רואי החשבון שלהן בלונדון, למרות שהם אינם מכירים את המצב טוב יותר מאלו שכאן, היה כאן חשש אמיתי מקבלת החלטות.
כדי לשפר את הדיווח הכספי, נדרש שלרשות ני"ע תהיה דעה עצמאית ללא תלות ברו"ח המבקר.
בשנים האחרונות, יש שיפור בנושא, הדבר בא לידי ביטוי בהחלטה אמיצה שקיבלה רשות ני"ע בניגוד לחוות דעת של הפירמות הבינלאומיות בחו"ל, שלא לאפשר לחברת כור להתחמק מרישום הפסד בגין ירידת ערך של ההשקעה בקרדיט סוויס, ע"י אימוץ מוקדם ורטרואקטיבי של תקן חשבונאי חדש IFRS 9.
אנו רואים בשנים האחרונות שרשות ניירות ערך לא חוששת גם לבדוק הערכות שווי של חברות, דבר חשוב לכשעצמו. לרגולטור לא קל להתמודד עם הערכות שווי שמבוססות על אומדנים סובייקטיביים, אבל הוא חייב לעשות זאת.
בנוסף, חשוב לציין, תפקיד הרו"ח הינו לחוות דעתו על הדוחות הכספיים ולא מעבר לכך. כאשר הרו"ח קובע בעצמו את הטיפול החשבונאי, הדבר פוגע באי תלות וגם מייתר את תפקידו.
בארה"ב, לדוגמה, אסור לרו"ח לתת חוות דעת מקצועית להנהלה שהוא מבקר אותהמשום שהדבר יוצר בלבול בין תפקיד הרו"ח כיועץ או כמבקר. לדעתי, הרגולציה בישראל צריכה לאסור זאת במפורשות."
האם המשקיעים יכולים להסתמך על הדוחות הכספיים שיעזרו להם להבין את מצבה הכספי של החברה?
"ברמה העקרונית, כן, שהרי זוהי מטרת החשבונאות ובלעדיה אין טעם כלל לדוחות הכספיים.אני סבור שהדוחות הכספיים היום הרבה יותר רלבנטיים למשקיעים מאשר לפני ה-IFRS. ניתן לראות זאת היטב בחברות הנדל"ן המניב שהחשבונאות הפכה להיות אינדיקציה טובה לערך שלהן.
אני לא יודע אם הרבההבחינו בכך, אבל אילולא ה- IFRS,לא היינו מזהים את ההטבה הנוספת שקיבלה כור מהסינים שבעקבותיה נקבע ההישג הגדול של תביעות ייצוגיות עד כה.
עם זאת, עוד לא עברנו את כל הדרך והמשקיעים צריכים להיות זהירים ולהסתכל על הדברים בחשדנות הראויה. קשה להתעלם למשל ממקרה כדוגמת חברת חבס, שבו המערכת הדיווחית פספסה את כל סימני האזהרה, והחברה נכנסה לחדלות פירעון באופן פתאומי. מקרה כזה הוא חלום בלהות של שוק ההון."
סערת אי.די.בי, אינה יורדת מהכותרות כבר זמן רב.האם, לדעתך,החשבונאות תרמה למצבה הכלכלי הרעוע של הקבוצה?
"לצערי, אכן כך. חשבונאות אגרסיביתשיושמה ע"י הקבוצה לצורך חלוקת דיבידנדים הובילה לרישום רווחים לא אמיתיים מחד, ומאידך אי רישום הפסדים אמיתיים. כך לדוגמה, רישום רווח של יותר ממיליארד₪ בגין האחזקות בחברת שופרסל, רווח שנבע מפעולה טכנית גרידא ולא משינוי כלכלי אמיתי.מצד שני, לא נרשם בדוחות הכספיים הפסד מירידת ערך בגין הקרקע בלאס וגאס למרות שהיה ברור לכל שערך הקרקע ירד.
שתי הפעולות הללו לא עומדות ברוח העקרונות של החשבונאות בכלל וה- IFRS בפרט.
למישהו יש ספק שאם דסק"ש (דיסקונט השקעות בע"מ) לא הייתה רושמת רווח של יותר ממיליארד₪ בגין שופרסל, שכידוע חולק כדיבידנד בכל שרשרת הפירמידה, או לחלופין אם אי די בי הייתה רושמת את ההפסד בלאס וגאס בזמן, מצב הנושים באי.די.בי היה טוב יותר?
בהקשר זה יש לציין, כי לא ניתן להתעלם מחוסר המעש של מערכת החקיקה והרגולציהבישראל בכל הנוגע לחלוקת דיבידנדים."
כלומר, אתה סבור שהמבחניםלחלוקת דיבידנד הקיימים היום אינם מספקים את הסחורה?
"עצם העובדה שהרגולטור הותיר את מבחני הרווח ללא שינוי גם לאחר יישום ה-IFRS בישראל הוא מחדל.
כבר בשנת 2008, התרעתי על כך שיש לתקן את מבחן הרווח שיכלול רק רווחים שימומשו או לחילופין לבטל אותו כליל. אמנם קיימים 2 מבחנים, מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון, אבל הדוגמה של מכונת הדיבידנדים שעבדה באי.די.בי היא לצערי דוגמה מושלמת לכך שהמבחן הכמותי הרעוע גנב את ההצגה.
כעת, הרגולטורים נזכרו לתקן את חוק החברות, אבל זה קורה לאחר שהסוסים כבר ברחו מן האורווה.אנו חווים כיום הסדרי חוב רבים, אין לי ספק, שאילו התיקון היה מתבצע כבר בשנת 2008, המצב הפיננסי של חלק מהחברות היה טוב יותר."
מדבריך עולה תמונה עגומה בכל הנוגע לאכיפה ורגולציה בשוק ההון, האם אתה רואה את האור שבקצה המנהרה?
"את הנעשה אין להשיב, חברות שקרסו אין אפשרות להקימם חזרה, אבל כדי שנראה את האור בקצה המנהרה אני סבור שנדרשת הפקת לקחים כדי שמקרה כדוגמת אי.די.בי לא יחזור על עצמו.
אם לא נעשה זאת, אזי הדברים יכולים לחזור על עצמם. הזיכרון הציבורי הוא קצר מאד.צריך להבין, מערכת קפיטליסטית תמיד תנצל כשלים חמורים כאלו לטובת עצמה, החברות תמיד תדענה למצוא את הפרצה ולנצל אותה.
אם נדע להסיק את המסקנות וליישמם מבעוד מועד, ניצור אמון של משקיעים ובסיס לקיומו של שוק הון בריא וגם נגיע הרבה יותר טוב לסייקל הבא".
* תודה לרו"ח יהודה בר על הייעוץ בהכנת הכתבה.