נמחקה בהסכמה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף מוערך של 75 מיליון ש"ח שהוגשה לפני כשנה כנגד החברה הציבורית איתוראן איתור ושליטה מאזור בטענה להפליית מחירים אסורה בין שני סוגי לקוחות: לקוחות המחוייבים להתקין ברכבם מערכת איתור בשל דרישת חברת ביטוח, מהם גובה איתוראן מחיר מלא ו-לקוחות שאינם מחוייבים בהתקנת מערכת איתור ברכבם בשל דרישת חברת ביטוח, מהם גובה איתוראן מחיר מוזל.
הרציונל להפליית מחירים פסולה זו, טען התובע, אנטולי סימנובסקי, הינו ברור: לקוחות המחוייבים ביטוחית לקיים ברכבם את מערכת האיתור הינם "לקוחות שבויים", אשר אין להם כל אלטרנטיבה זולת צריכת שירותיה של איתוראן, ובשל קיומם של לקוחות אלו הוכרזה איתוראן כמונופול בתחום מערכות האיתור. מלקוחות אלו גובה איתוראן יותר. לעומת זאת, לקוחות שאינם מחוייבים ביטוחית לקיים ברכבם את מערכת האיתור לדוגמא לקוחות שרכבם התיישן ועקב כך חברת הביטוח חדלה מלדרוש מהם את קיום המערכת אינם "לקוחות שבויים" ומהם גובה איתוראן פחות.
לדברי התובע, הפרקטיקה אותה אימצה איתוראן מהווה הפליית מחירים אסורה, מקום בו היא נעשית בידי פירמה מונופוליסטית, וכזו היא איתוראן. התובע טען כי ההפלייה לעניינו נובעת באופן ישיר מכוח השוק בו אוחזת איתוראן כלפי " הלקוחות השבויים" ומהווה ניצול לרעה של כוחה בשוק. בתביעה נטען כי איתוראן מציעה ללקוחות המחוייבים בקיום המערכת כדרישה ביטוחית הטבות ובכלל זאת הנחה משמעותית בשיעור של כ-20% בדמי המנוי החודשיים, וזוהי הפליית מחירים לעומת הלקוחות שאינם מחוייבים בקיום המערכת. הסיבה לכך, כדברי נציג מכירות של איתוראן עימו שוחח בא כוח התובע עו"ד יוחי גבע הינה "שימור לקוחות" או "שיקולים שיווקיים" וכדבריו: " אם המחיר היה זהה אז הלקוחות לא היו נוטלים השירות".
בתביעה נטען כי המדובר בהפרה של הוראות הדין ושל החובות המוטלות על בעל מונופולין דהיינו האיסור המוטל עליו להפלות מחירים ללא הצדקה כלכלית המתבססת על עלויות אובייקטיבית בהסתמך על עלויות ייצור ושיווק. לדברי התובע, איתוראן מנצלת לרעה את כוחה המונופוליסטי הנובע בין היתר מכך שלקוחותיה המחוייבים ביטוחית בהתקנת מערכת איתור, אינם יכולים לרכוש מערכת מיגון אחרת במחיר זול יותר. בנוסף, מדיניות המחירים המפלה מאפשרת לה להגדיל את נתח השוק שלה על חשבון גופים הפועלים בשוק מערכות המיגון.
בתגובה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית טענה איתוראן כי המבקש לא הוכיח כי מחיר דמי השירות שלה ללקוחות הנמנים על קבוצת הלקוחות המחוייבים בהתקנת מערכת האיתור ומהם נגבה מחיר מלא, הוא מחיר בלתי הוגן. לדברי איתוראן, גם אם היא מונופול, אין יסוד להתערבות במחיר הנגבה מהלקוחות וכי דמי השירות שגובה איתוראן מלקוחותיה משקפים מחיר הוגן, והפער אשר צויין במחירים בבקשת האישור נבע מתוכנית פיילוט-ניסיונית שערכה איתוראן לצורך שימור לקוחות ומדובר בקבוצת לקוחות קטנה מאוד.
בדיון שהתקיים בבקשה לפני כחודשיים המליצה השופטת אביגיל כהן לבאי כוח הצדדים להגיע להסכמות ביניהם בשים לב לטענותיה כבדות המשקל, כדבריה, של איתוראן. עתה, הודיעו באי כוח הצדדים לשופטת כי הגיעו לידי הסכמה לפיה התובע יסתלק מהתביעה, תביעתו האישית תידחה והבקשה לאישורה כייצוגית תימחק. איתוראן הסכימה מבלי להודות כמובן בטענות, לשלם לתובע גמול על הגשת הבקשה בסך 5000 ש"ח ולבאי כוחו עוה"ד יוחי גבע ואמיר ישראלי שכ"ט בסך 25,000 ש"ח. השופטת נתנה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי מנהלי משרד עורכי דין המשיבים באתר, מומחים בתחומם.